בהתאם לציפיות: בנק ישראל החליט להותיר את הריבית במשק ללא שינוי

למרות הכוונה להעמיק את הסגר השלישי וההתפשטות המהירה של התחלואה בקורונה, הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להותיר את שיעור הריבית של הבנק ללא שינוי על 0.1%. הרוב המכריע של האנליסטים העוקבים אחר בנק ישראל צפו כי הבנק יותיר את שער הריבית ללא שינוי. הריבית נמצאת ברמה של 0.1% מאז אפריל האחרון.

הנגיד אמיר ירון גילה במסיבת העיתונאים כי הבנק מימש בימים האחרונים את היוזמה שתאפשר לבנקים לאגח תיקי משכנתאות ולהשתמש בהם כבטוחות להעמדת אשראי. לדבריו, "התחלנו ליישם לפני מספר ימים החלטה שמאפשרת לבנקים להעמיד גם תיקי משכנתאות כבטוחות להלוואות. מכשיר זה מגדיל את התמריץ של הבנקים להעמיד אשראי לעסקים מבלי לשחוק את יחסי הנזילות ויוכל לשמש להעמדת אשראי בעתיד ככל שיהיה צורך בכך". נציין כי הנגיד מקדם את יוזמת האיגוח של המשכנתאות מאז כניסתו לתפקיד אך לא זכה עד כה לשיתוף פעולה מצד משרד האוצר.

לגבי שער החליפין של השקל אמר הנגיד כי הייסוף של השקל מול הדולר בולט ביחס למטבעות אחרים. ניתוח שנערך בבנק ישראל מראה כי ניתן לייחס חלק מהייסוף לסיבות טובות ובהם הגדלת השקעות זרות בישראל וייצוא שירותי ההייטק החזק. עם זאת הנגיד הוסיף כי מדיניות ההתערבות של בנק ישראל בשערי החליפין תימשך, לאחר שב-2020 הבנק רכש מט"ח בהיקף כולל של 20 מיליארד דולר.

"האופטימיות באשר חזרה מהירה של המשק לצמיחה"

בנוסף להחלטה על הותרת שער הריבית ללא שינוי, עדכנה חטיבת המחקר של הבנק את תחזיות הצמיחה של המשק לשנת 2021 כלפי מעלה. בהודעת הבנק נאמר כי "הקצב המהיר של תהליך ההתחסנות בישראל מגדיל את האופטימיות באשר לחזרה מהירה של המשק לתוואי של צמיחה בשנה הקרובה. עם זאת, הסיכונים לפעילות עדיין גבוהים, והפגיעה במשק ובפרט בשוק העבודה צפויה להיות ממושכת. לכן, הוועדה תמשיך להפעיל מגוון כלים כדי להעמיק את מידת ההרחבה של המדיניות המוניטרית ולהבטיח את המשך פעילותם התקינה של השווקים הפיננסיים. הוועדה תרחיב את השימוש בכלים הקיימים, כולל כלי הריבית, ותפעיל כלים נוספים, ככל שתעריך שהדבר נדרש כדי להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית, ולמתן את הפגיעה הכלכלית שנוצרה כתוצאה מהמשבר".

מהתחזית המעודכנת של חטיבת המחקר של הבנק עולה כי כלכלני הבנק עברו מתרחישים המבוססים על שליטה גבוהה ונמוכה במגפה לתרחישים המבוססים על התחסנות מהירה ואיטית של האוכלוסיה. על-פי התחזית המעודכנת בתרחיש של חיסון מהיר, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 6.3% בשנת 2021 וב-5.8% ב-2022. בתרחיש של תהליך חיסון איטי, צפויה צמיחה של 3.5% ב-2021 ושל 6% ב-2022. לאור קצב ההתחסנות המהיר עד כה, נראה שהסבירות להתממשות תרחיש החיסון המהיר גבוהה מאשר ההסתברות לתרחיש האיטי.

בדברי ההסבר להחלטת הריבית נאמר כי במהלך נובמבר ודצמבר חלה התאוששות בפעילות הכלכלית לאור היציאה מהסגר השני, אך נמשכה השונות בפגיעה בין ענפי המשק, והגידול בתחלואה הביא לכך שהממשלה הכריזה על סגר שלישי. נכון לעתה המגבלות קלות יותר מאשר אלו שהוטלו בסגרים הקודמים. העלות השבועית הישירה של הסגר השלישי במתכונתו הנוכחית לעומת מצב של פעילות מלאה של המשק מוערכת בכ-2.5 מיליארד שקל. בנוסף מציינים בבנק כי הכלכלה העולמית מתאוששת, אך נמשכת אי ודאות לאור תחילת מבצעי החיסונים מחד, והמשך התפשטות התחלואה מאידך. צפויה שונות גבוהה בקצב צמיחת המשקים השונים ב-2021, וחלק מהמדינות לא צפויות להתאושש לחלוטין מהמשבר גם ב-2022, בעיקר אם יהיו התפרצויות נוספות של הנגיף וקצב החיסונים יהיה איטי. המדיניות המוניטרית בבנקים המרכזיים העיקריים ממשיכה להיות מאוד מרחיבה.

גם במועד ההחלטה האחרון ב-30 לנובמבר 2020, החליטה הוועדה המוניטרית של בנק ישראל להותיר את ריבית הבנק ללא שינוי על 0.1%. ההחלטה התקבלה ברוב של חמישה לעומת חבר ועדה אחד שסבר שיש להוריד את שיעור הריבית ל-0%. לדעתו עוצמת המשבר והפגיעה בשוק התעסוקה מצדיקים הורדת ריבית נוספת.