למרות תשואות חיוביות שאפיינו את מרבית אפיקי קרנות הנאמנות בשנה החולפת, 2020 הסתיימה עם קיטון של כ-21.7 מיליארד שקל בשווי הכולל של שוק הקרנות המקומי. זה קרה בעיקר בגלל פדיונות עתק של יותר מ-40 מיליארד שקל שנרשמו במרץ, בעיצומו של משבר הקורונה בשווקים. כך, בסיכומה של השנה החולפת נרשמו בשוק הקרנות פדיונות חריגים של כ-24.2 מיליארד שקל.
הסכום שיצא מהתעשייה, חרף עליות שערים בשווקים במרבית 2002, ממחיש, ולא בפעם הראשונה, כי הציבור ממהר לברוח מהבורסה בתחילתו של משבר, אבל איטי בחזרה לשוק - דבר שלא אחת עולה לו "באובדן" רווחים שבאים עם ההתאוששות בשווקים. דבר מעין זה קרה גם בשנה החולפת, כשהציבור פדה קרנות נאמנות ורכש פקדונות בבנקים, בריביות אפסיות, והחמיץ את הראלי בחלק מהשווקים.
איך זה נראה במספרים? מוקדם יותר השנה, בתחילת יוני, פירטה רשות ניירות ערך, שמפקחת על קרנות הנאמנות, כי "בחודש מרץ הפדיונות הגיעו לסך כולל של כ-40 מיליארד שקל, כאשר יחד עם הפסדי ההון בנכסי הקרנות, הגיע שוויין במהלכו לשפל של כ-255 מיליארד שקל. זאת, לאחר שכחודשיים קודם לכן, הגיע לשיא של כל הזמנים ועמד על כ-360 מיליארד שקל - אובדן ערך של למעלה מ-100 מיליארד שקל וקרוב ל-30% משווי הנכסים המנוהל".
מאז נרשמו חודשים של עליות שערים, כאשר מתחילת אפריל ועד לסוף דצמבר השוק גייס כספים חדשים בהיקף של 20.1 מיליארד שקל, ומגמת הגיוסים נרשמה מדי חודש, להוציא חודש אחד בלבד (ספטמבר).
תשואות שנתיות חיוביות ברוב הקרנות
כך, בסוף 2020 עמד שוק קרנות הנאמנות המקומי על שווי מצרפי של 330.6 מיליארד שקל, על פי נתוני הרשות - כ-30% יותר מאז נקודת השפל במרץ, אבל עדיין 6.2% פחות מאשר שווי קרנות הנאמנות בסוף 2019, וזאת לא רק בשל הגיוסים, אלא גם בגלל התשואות החיוביות שנרשמו במרבית האפיקים ובמרבית הקרנות.
"אחרי שבנובמבר התשואות החציוניות ברוב הקטגוריות עברו לטריטוריה חיובית, בדצמבר התעצמה המגמה", מסבירים בהראל פיננסים, ומוסיפים כי "בזכות תשואות חיוביות גבוהות ברוב הקטגוריות במהלך דצמבר, למעט קטגוריית אג"ח חו"ל חשוף מט"ח, שבה התשואה החציונית השנתית שלילית בגלל היחלשות הדולר מול השקל, כל הקטגוריות האחרות בתשואה חציונית חיובית (אג"ח מדינה על גבול אפס)".
עוד מפרטים בהראל קרנות נאמנות כי "הקטגוריות שבהן נרשמו התשואות החציוניות הגבוהות ביותר ב-2020, הן מניות חו"ל וקטגוריית הקרנות הגמישות, שבלטו בתשואות של מעל 10%. גם התשואות החציוניות בקטגוריית מניות ישראל בולטות לטובה", ציינו, והוסיפו כי זה קרה "בניגוד למה שראינו במדדי המניות המקומיים עצמם, שרשמו תשואות שליליות בסיכום 2020".
אייל גורן, מנכ"ל פסגות קרנות נאמנות / צילום: איל יצהר
עוד נמסר מהראל כי "בקרנות המעורבות התשואות הגבוהות ביותר היו ככל שמרכיב המניות היה גבוה יותר. לנוכח הריביות המאוד נמוכות והמשך תוכנית הרכישות של בנק ישראל, המגמה צפויה להימשך לתוך 2021".
עיקר הפדיונות בקרנות המסורתיות
בהסתכלות על השנה החולפת עולה כי הקרנות המסורתיות רשמו את עיקר הפדיונות, שהסתכמו במקרה שלהן בזרימה החוצה של כ-21.7 מיליארד שקל, בעוד שהקרנות המחקות דווקא צמחו, כשגייסו כ-7.6 מיליארד שקל.
הקרנות הכספיות פדו בשנה שעברה כ-6.4 מיליארד שקל, בעוד שקרנות הסל, שבעבר היו תעודות הסל, פדו כ-3.6 מיליארד שקל. בסך הכל, הודות לגידול הניכר בקרנות המחקות (גם הודות לתשואות חיוביות בשורה הכוללת ולא רק הודות לגיוסים) גדל חלקן של הקרנות הפסיביות (קרנות מחקות וקרנות סל יחדיו) ל-43% מהשוק כולו, לעומת 38% בסוף 2019 ו-37% בכל אחת מהשנתיים שלפני כן.
ומה לגבי מפת הגיוסים בשנה שבה פרצה מגפת הקורונה? בחודש דצמבר עצמו גויסו בשוק קרנות הנאמנות כ-3.4 מיליארד שקל. את עיקר הגיוסים עשו חמישה גופי ניהול שהצטיינו יותר מאחרים, ובראשם מגדל שוקי הון, שהקרנות שלו גייסו בחודש האחרון של 2020 סכום של 1.18 מיליארד שקל. אחריו בתור היו מיטב דש, שהקרנות שלו גייסו בדצמבר כ-918 מיליון שקל, וקסם, שגייסה בחודש זה סכום כולל של כ-636 מיליון שקל. שני הגופים האחרים שגייסו בדצמבר סכום תלת-ספרתי במיליוני שקלים, הם אלטשולר שחם ומור. למעשה, אלטשולר שחם מצטרף למגדל שוקי הון כשני הגופים הבולטים ביותר בגיוסים ב-2020.
בכל שנת 2020 גייס מגדל שוקי הון לקרנות שלו סכום מצרפי של 4.63 מיליארד שקל, כאשר אלטשולר שחם גייס לקרנות שלו סכום כולל של כ-1.38 מיליארד שקל. לצדם יש עוד שני גופים שסיכמו עם גיוסים חיוביים את 2020, עם משבר הקורונה וההתאוששות שנרשמה לאחריו - קסם של אקסלנס ואיילון.
אגב, בבחינת הגיוסים והפדיונות בקרנות המסורתיות בלבד מתקבלת תמונה קצת שונה, כשאלטשולר שחם מציג את הגיוסים הגבוהים ביותר בקרנות המסורתיות (2.14 מיליארד שקל), קסם בולט במקום טוב אחריו - ואיילון סוגר את שלישיית המגייסים בקרנות האלה.
יש גופים שישמחו לשכוח את 2020
מנגד, יש כמה גופים שישמחו לשכוח את 2020, ובראשם פסגות - שפדה בשנה שעברה סכום מצרפי של כ-9.92 מיליארד שקל - סכום שלכשעצמו היה מהווה השחקן העשירי בגודלו בשוק זה. מי שעוד פדו סכומי עתק בשנה החולפת, הם ילין לפידות, הראל פיננסים, מור, מיטב דש, אי.בי.אי, סיגמא, אנליסט ופורסט.
רפי ניב, מיטב דש קרנות נאמנות / צילום: איל יצהר
גם גופים קטנים יותר, שכבר פדו את מרבית נכסיהם ולא היה להם עוד הרבה מאיפה לפדות, היו מעדיפים לדלג על השנה שעברה. אחד מהם הוא תמיר פישמן, שכיום הינו השחקן העצמאי הקטן בשוק זה, ושרשם פדיונות בכל אחד מחודשי השנה החולפת; וגם אילים, שיחד עמו הם שני גופי ניהול קרנות הנאמנות העצמאים שמנהלים פחות ממיליארד שקל בנכסים.
אך לא רק זאת, המצב בשוק השתנה עם יציאתם של שני גופים מנהלים, שגם נתנו שירותי הוסטינג לגופים אחרים: מודלים ואלומות. במודלים דובר על שחיקה אדירה בהיקף הנכסים משנה טובה ב-2018 ועד שהגיעו אל מתחת לרף הכדאיות העסקית, קרוב לוודאי, כשהפעילות של בית ההשקעות שהקים והוביל ד"ר יעקב שיינין נבלעת אצל סיגמא. באלומות דובר על מציאות אחרת, אבל עדיין דומה, כשלאחר שפעילות הקרנות שלו הצטמקה מאז 2018 במידה ניכרת, היא הועברה לידי קסם של אקסלנס.
במקביל חלו שינויים אדירים בשוק הקרנות בכל הקשור לשירותי הוסטינג, כשמצד אחד מיטב דש יצא מפעילות זו (כשגם אפסילון נפרד מהגוף היחיד שהשתמש בשירותי ההוסטינג שלו), בזמן שפסגות, קסם וסיגמא נכנסו לתחום והצטרפו לאיילון, ששמה עליו דגש רב זה זמן, כשחלקם גם יצאו עם מודל שיתוף פעולה שיווקי רחב וחדשני.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.