למה משרד הבריאות לא מצליח לשכנע אותנו לא לאכול מאכלים עתירי שומן, נתרן וסוכר

השקת קמפיין החיסונים נגד נגיף הקורונה חייבה את משרד הבריאות להקצות משאבים ניכרים להסברה ותיווך המסר בדבר החשיבות להתחסן. לאור שיעורי התמותה, הפגיעה הכלכלית ושיבוש אורח החיים, לא ברור למה נדרש כלל לשווק את החיסון.

הדעת נותנת שאנשים רציונליים מקבלים החלטות על-פי מקדם של הסתברות: ככל שזו גבוהה יותר - הסיכוי לקבלת תוצאה רצויה יגדל. בהינתן ששיעורי ההצלחה של החיסון הם בערכים של 90% ומעלה, לא אמורה להיות כלל שאלה לגבי להתחסן או לא להתחסן. דילמה זו מדגימה כי קבלת החלטה היא לא רק פועל יוצא של סטטיסטיקה ואחוזים.

בכלכלה התנהגותית משקולות החלטה מתארות מצב שבו קבלת החלטה באירוע לא ודאי היא ביטוי של דגשים ששמים על סיטואציות מסוימות ללא קשר להסתברות שלהם. זה עובד על אותו מנגנון של רכישת כרטיס לוטו: למרות שההסתברות לכך נמוכה, אנשים עדיין מחליטים להמר.

התלכדות האירועים של עלייה בשיעור הנדבקים והטלת הסגר השלישי, אווירת המחסור בחיסונים בהיבט הכמותי והתפעולי ועליית קמפיין "מיסיונרי" של משרד הבריאות בדבר הבטיחות והיעילות של החיסון אמורים לנטרל את הסלידה מסיכון אפשרי של החיסון. בשלב זה נראה כי משרד הבריאות נוחל הצלחה בכל האמור לאחוז המתחסנים, וקיים עודף ביקוש על היצע.

מאידך, מאבק אחר שמנהל משרד הבריאות בעד הפחתת הצריכה של מוצרים עתירי שומן, נתרן וסוכר, באמצעות רפורמת סימון מוצרי המזון, מסתמן כפחות יעיל. יצרני המזון דיווחו כי נתוני המכר שלהם לא קטנו, ושטחי המכירות המוקצים לאותם מוצרים לא הצטמצמו כלל בסניפים של הרשתות.

יש להניח כי מופע הקורונה והסגרים הקהו את האפקט של סימון המוצרים. בינואר 2021 יחל השלב השני של הרפורמה הקובע רף מחמיר יותר, כלומר היקף המוצרים שיסומנו כמוצרים בעלי ערך שלילי יעלה.

האם הגדלת סל המוצרים שיתויגו ישנו את דפוסי הקנייה ויביאו לקיטון בצריכה של מוצרים בעלי ערכים גבוהים של סוכר, שומן ונתרן? במציאות הנוכחית נראה כי הקשב הציבורי לא שם, והצרכנים מקבלים החלטות רכישה הגם שהם מודעים לנזק הבריאותי.

מודעות לערכים המזיקים של מוצרי המזון היא חשובה, ולכן החלת הפעימה השנייה היא נדרשת אך לא מספקת. משקולות ההחלטה של הצרכנים לא שמות דגשים על ההשלכות השליליות של המזון הנרכש, מכיוון שבני אדם לוקים בחוסר יכולת לחשוב על העתיד.

אירוע הקורונה חשף מתאם גבוה של תחלואה ותמותה מהשמנת יתר בקרב חולי קורונה. בהולנד ובאנגליה נמצא כי שני שליש בקירוב מחולי הקורונה שאושפזו בטיפול נמרץ סבלו מעודף משקל. בעוד שאת הקורונה יצליחו למגר באמצעות החיסון לסוכרת והשמנת יתר אין חיסון, והם כאן להישאר.

לפיכך, משרד הבריאות חייב להתרכז בטיפול מניעתי באמצעות אימוץ קו של רגולציה אקטיבית. לצד שימוש בהטיות התנהגות ובנאג' באמצעות המדבקות האדומות, יש לשקול להשית מס סוכר על מוצרים עתירי סוכר, נתרן ושומן רווי. הטלת המס על הצרכנים תמנע את העלות הפסיכולוגית של לרכוש או לא לרכוש מוצר מסומן ותיצור תמריץ שלילי.

הפרמיה שתגבה מהצרכנים שימשיכו לרכוש מוצרים מסומנים "תיצבע" ותיועד לפעילות הסברה חינוך, מחקר למען הציבור. יש לקוות כי לפעולות אגרסיביות אלה יהיה אפקט גם על תהליכי הייצור מהצד של היצרנים שינצלו את המומנטום כדי לשנות הרכב המוצרים הנמכרים ללקוחות. 

הכותב הוא מנהל פיתוח עסקי במסלול האקדמי, המכללה למינהל