הקפאת חישוב השכר הממוצע מגדילה את קופת המדינה ומקטינה את הקופה של האזרח

בימים האחרונים פרסם משרד האוצר תזכיר חוק המורה על הקפאת השכר הממוצע במשק, לאור העלייה בשכר שהגיעה בעקבות משבר הקורונה. הצעד של משרד האוצר זכה לביקורת מפרגנת; תעריפים משמעותיים בחיי כל בית אב במדינת ישראל, בהם למשל תעריף ארנונה ותעריף החשמל, מוצמדים לנתון זה. הקפאת השכר הממוצע במשק אומרת גם הקפאה מבורכת של התעריפים הללו, שלא יתייקרו בתקופה הזו כפי שאמורים היו. עם זאת, יש גם צד שני לדברים - והוא לא קיבל ביטוי בשיח הציבורי והתקשורתי בנושא: ההקפאה גורמת גם לכך שרובנו נשלם יותר מסים. ואת זה, האזרחים כבר פחות אוהבים.

משבר הקורונה הביא את שוק התעסוקה הישראלי למצב הקשה בתולדותיו, עם כמיליון דורשי עבודה. מקומות עבודה רבים השאירו רק מנהלים ועובדים בכירים, וכך נוצר מצב שמרבית העובדים שפוטרו או יצאו לחל"ת עקב משבר הקורונה הם עובדים בדרגות שכר נמוכות יחסית. דבר זה גרם לשכר הממוצע במשק לעלות. ויש לכך השפעות על חיי היומיום שלנו, שלעיתים אנו לא שמים לב אליהן.

הקפאת השכר הממוצע גורמת לכך שגובה תקרת דמי האבטלה לא תעלה כפי שהייתה אמורה לעלות. בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, מדרגת שיעור גבייה מופחת לדמי ביטוח לאומי ולביטוח בריאות נקבעת על פי 60% מהשכר הממוצע במשק. עליית השכר הממוצע תגדיל את השכר שממנו נגבה שיעור מופחת של דמי ביטוח לאומי ועל כן תהיה ירידה בשיעור השיפוי מצד המדינה לביטוח הלאומי. וכך, עובדים רבים שהשתכרו מעל התקרה, ישתכרו כעת פחות ממה שהיו עשויים להרוויח אילו השכר הממוצע היה עולה .

לכאורה, תשלום לביטוח הלאומי אמור היה להתקזז עם תשלומי מס נוספים שהם נגזרת של השכר ממוצע במשק, בהם ארנונה ותעריף החשמל. אבל בפועל, תזכיר החוק נוגע כרגע רק לביטוח לאומי, ולגבי יתר המסים - יש צורך בחקיקה נוספת. במדינת ישראל, כפי שכולנו יודעים, הדברים עלולים "להישכח", ושוב - המדינה לוקחת מהמגזר העובד ככל שהיא יכולה, אבל כשזה מגיע למענקים - הדברים "נשכחים" בדרך. אז בכמה מדובר? לפי תזכיר החוק, המהלך עתיד לחסוך לתקציב המדינה בין 7 ל-9 מיליארד שקל. אם המדינה בוחרת לנקוט בצעד כזה, עליה לדאוג לכך שהעובדים ירוויחו ממנו - או, לכל הפחות, לא יפסידו. 

הכותב הוא מנכ"ל לשכת מומחי שכר, מומחה לדיני עבודה