כשהקורונה תיגמר, יישארו איתנו שאר המגפות, וביניהן גם מגפת הסרטן. גם בשנת 2020 חברות המפתחות טיפולים לסרטן לא עצרו. העולם מחפש כל הזמן מנגנונים חדשים לטיפול במחלה הזאת, מאחר שהטיפולים הקיימים לא מתאימים לכולם. חברת אקסופרות'ר מדיקל (Exoprother Medical) פיתחה תרופה לסרטן במסלול חדש לגמרי, ובימים אלה משלימה את גיוס הסיד.
"הכול התחיל בשאלה מדוע בקרנית העין כמעט לא מתפתח סרטן, אף שהיא חלק בגוף שחשוף מאוד לקרינה אולטרה סגולה", מספרת ד"ר לנה וולוך, ממייסדי החברה. "מתברר שמה שמפריד בין הרקמה הזו לרקמות אחרות היא כמות גדולה של חלבון p53. חלבון זה מוכר כמגן הגנום מכיוון שהוא מגן על התאים מהתפתחות סרטנית. אם גן המקודד את החלבון עובר מוטציה, התא נשאר ללא הגנה, מה שבהכרח יוביל לסרטן. מזהים מוטציה בחלבון זה בכ-60% מסוגי הסרטן. למשל בגליובלסטומה, סרטן המוח, זה נפוץ מאוד.
ד"ר אלכס טנדלר, מייסד משותף ו-CTO של החברה, מוסיף: "גם תאי קרנית יכולים לעבור מוטציה שתפגע בפונקציה של p53, אבל שם קורה משהו שלא מתרחש ברקמות אחרות - תאים שכנים בריאים מפרישים את החלבון בתוך ננו-חלקיקים הנקראים אקזוסומים. כך שאם בתא אחד p53 נפגע ואינו פעיל יותר הוא מקבל p53 תקין מהתא השכן. המנגנון מהווה הגנה מפני התפתחות סרטנית, וזה מה שאנחנו רוצים לעשות גם ברקמות אחרות. לקחנו תהליך אבולוציוני שהתפתח במשך מיליוני שנים, והפכנו אותו לטיפול סיסטמי מודרני".
טנדלר הוא בעל דוקטורט בנוירוביולוגיה. הוא שימש בעבר בתפקידים מדעיים שונים בסטארט-אפים וכמנהל פרויקט בתחום הטיפול באלצהיימר בקרן הון הסיכון רינבאו מדיקל. הוא הכיר את וולוך באחת מחברות המכשור הרפואי שבהן עבד. היא כיהנה בעבר בתפקידי הנדסה וניהול בחברות סטארט-אפ וכן בתאגיד GE.
"ראינו שאנחנו עובדים מצוין ביחד", מספר טנדלר. "אני יותר טכני, לנה יותר ניהולית. שנינו מהנדסים נוסף על הרקע שלי בביולוגיה, וזה מה שהוביל אותנו להסתכל על מחקרים ביולוגיים באור קצת אחר".
האם היו גישות קודמות לנצל את החלבון p53?
טנדלר: "ניסו להדביק את התאים הסרטניים בווירוסים שעשו להם שינוי גנטי. כך שתאים אלה ייצרו גם את החלבון התקין, אבל הגוף דחה את הווירוסים ואחוז ההידבקות של התאים הסרטניים היה נמוך. בנוסף, חלבון p53 אנושי התחבר ל-p53 הפגום, והחיבור מנע מהחלבון התקין לעבוד. אנחנו משתמשים בננו-חלקיקים במקום וירוסים וב-p53 מהחי. הוא לא מתחבר ל-p53 האנושי הפגום, אבל עדיין מבצע את פעולת ההגנה על התאים.
"ברגע שכתבנו את הפטנט יצאנו למימון המונים, כי השלב היה מוקדם מדי עבור קרנות, ופתרונות אחרים של מימון ראשוני היו פחות כדאיים לנו".
וולוך: "יש רמת עניין גבוהה בנו מצד המשקיעים של השלבים המאוחרים יותר, בגלל הרעיון המדעי הייחודי, ולנו ברור שנצטרך עוד הרבה כסף".
משקיעי מימון המונים בחברת ביוטק בשלב כל כך מוקדם, שבאמת תזדקק לכמויות אדירות של כסף בהמשך, מוגנים מדילול עד איפוס השקעתם בהמשך?
טנדלר: "פלטפורמת מימון ההמונים אקזיט ואלי מגייסת עבור כמה חברות בתחום הרפואי. הם מקימים קרן שתגן על המשקיעים בהמשך. הם מגיעים כגורם אחד שמקבל התייחסות ולא אחד אחד. דווקא בתחום הסרטן ישנם אקזיטים גם בשלבים מוקדמים, כך שלא בהכרח יהיה צורך לחכות עד אחרי גיוס מאות מיליוני דולרים ו-15 שנות פיתוח עד האקזיט".
בנוסף למימון ההמונים השלימה החברה גיוס סיד של חצי מיליון דולר ממשקיעים פרטיים, כולל גורמים שהשקיעו בעבר בתחום האונקולוגיה.
המוצר הראשון שמקדמת החברה הוא לטיפול בסרטן המוח גליובלסטומה. "דווקא סוגי סרטן שאין להם פתרון הם אלה שיש סבירות גבוהה יותר שתהיה בהם המוטציה הזאת", אומרת וולוך. המוצר עבר ניסויים ראשוניים בבעלי חיים, וממשיך לניסויים מקיפים יותר בבעלי חיים בימים אלה. "הכוונה היא תוך שלוש שנים להיכנס לניסוי בחולים".
Exoprother Medical
הוקמה ב-2017 על ידי ד"ר לנה וולוך וד"ר אלכס טנדלר ● מפתחת טיפול לסרטן באמצעות הזרקת חלבון מהחי ● החברה, שמעסיקה כיום שבעה עובדים באזור הצפון גייסה עד כה כ-700 אלף דולר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.