פסק דין ראשון עקב החוק החדש: בעל אולם ישיב מקדמות לבני זוג שחתונתם בוטלה

פסק דין ראשון שנשען על חקיקה טרייה בהתאם לפשרה שאליה הגיעו הצדדים: בעל אולם ישיב 45 אלף שקל מתוך מקדמה של 48 אלף שקל ששילמו בני זוג שחתונתם בוטלה בתקופת הקורונה. השופט גם פסק שהנתבע ישלם הוצאות משפט בסך 4,320 שקל.

ב-1.1.21 נכנס לתוקפו חוק הקובע כי על בעלי גני אירועים ואולמות להחזיר לצרכנים שהאירוע שלהם בוטל בתקופת הקורונה את כספם - לרוב מדובר במקדמות ששולמו מראש. החוק חל על אירועים שמועדם נקבע ל-12 במרץ 2020 ואילך ושהחוזים לגביהם נחתמו לפני תקופת הקורונה. 

החוק קובע כי על הצדדים לנהל משא-ומתן לקביעת מועד חלופי, ובמקרה שהמועד החלופי מתבטל בשל משבר הקורונה, כספי המקדמה ששולמו יושבו לצרכנים, כאשר בעל האולם יוכל להפחית מהמקדמה את סכום ההוצאות של אירוע טעימות במגבלה של עד 2,000 שקל.

במקרים בהם לא נוהל משא-ומתן בין הצדדים, ולא הוסכם על דחיית האירוע למועד אחר - יוכלו בעלי האולמות לגבות בנוסף גם דמי ביטול של עד 5% מעלות האירוע או 3,000 שקל, לפי הנמוך מביניהם.

החוק קובע כי אם הצרכנים לא יקבלו את כספם, הם יוכלו לתבוע את בעלי האולמות, ובית המשפט יוכל גם לקבוע פיצוי של 10,000 שקל. ואכן החוק כבר פעל לטובת הצרכנים, בפסיקה שהיא ככל הנראה הראשונה בנושא.

מדובר בתביעה שהגישו בני זוג שיוצגו על-ידי עו"ד אריאל וינדר, שהציג לבית משפט השלום בכפר סבא את החוק החדש, ועל בסיסו הוכרעה התביעה. התובעים שילמו מקדמה של 48 אלף שקל לטובת חתונה שהייתה אמור להתקיים באולמי השרון בכפר סבא ב-30.3.2020. במקרה הזה, היות שדובר על ארוחה בכשרות מיוחדת, לא בוצע אירוע טעימות, ועל כן לא יקוזז הסכום עבור אירוע כזה כפי שמתיר החוק.

בנוסף, הדיון על מועד חלופי לאירוע לא היה רלוונטי ,היות שבני הזוג התחתנו במועד, כאשר לא יכלו - על-פי אמונתם - לדחות את מועד החתונה. השניים טענו כי בעל האירוע הציע מועד חלופי לאחר שממילא כבר קוימה החתונה. "אנו 10 חודשים אחרי מועד האירוע, כך שגם אם היה נקבע מועד חלופי, הוא היה מבוטל שוב", טען עורך דינם של התובעים, ועל כן סבר כי במקרה הזה בעל האולם גם לא יכול לגבות 3,000 שקל כדמי ביטול. "שבועיים לפני החתונה היה ברור שהאירוע לא יוכל להתקיים", אמר.

עוד ציין עורך הדין כי לאחר ביטול האירוע בני הסוג הציעו לבעל האולם להשאיר 10% מהמקדמה אצלו עוד בחודש מרץ, אולם הוא סירב. "הנתבעת העדיפה להשאיר את הכסף בקופתה ולגרור את התובעים להליכים משפטיים כשלא היה מקום לעשות כן", טען עורך דינם של בני בני הזוג.

את בעל האולם ייצגה עו"ד עדי מיטל רון, שטענה כי האירוע הוזמן בסוף חודש ינואר, "כאשר נגיף הקורונה כבר היה נפוץ בעולם. אף אחד לא יכול היה לצפות את הסגרים".

עוד היא טענה כי בעל האולם הציע לדחות את האירוע למועד אחר, אלא שלנוכח הנסיבות לא ניתן היה לקבוע מועד מסוים, וציינה כי מבין זוגות אחרים הנמנים עם האוכלוסייה הדתית, היו משפחות שהסכימו לדחות את האירוע.

כך או כך, עורכת הדין של בעל האולם ציינה כי לבעל האולם היו הוצאות בהיקף של 30-40 אלף שקל, משום שהוא כבר רכש חומרי גלם לאירוע. "הנתבעת תרמה את האוכל", ציינה.

לאור הדרישה לקבוע גם הוצאות למשפט, עורכת הדין של בעל האולם ציינה כי "40% מהאולמות נסגרו בשל המגפה, בשנה שהנתבעת לא מכניסה ולו אגורה שחוקה אל מול ההוצאות הרבות, הניהול והתחזוקה השוטפים, לעומת המענקים שחילקה המדינה שהם בבחינת טיפה בדלי".

בסופו של דבר הצדדים הגיעו לפשרה מבלי להודות בטענה ולסילוק סופי של המחלוקת: במסגרת זו נקבע כי בעלי האולם ישלמו לבני הזוג 45 אלף שקל ב-6 תשלומים שווים.

תא"מ 18991-06-20