פחד ותיעוב בוושינגטון: היום שבו הקרקע נשמטה מתחת לדמוקרטיה האמריקאית

בבוקר יום ד', 6 בינואר, כאשר קם מיצועו, הנשיא דונלד טראמפ שלט ללא מצרים במפלגה הרפובליקאית. בשעות הבאות הקרקע נשמטה מתחת לרגליו. בבוקר אבד לרפובליקאים הרוב שלהם בסנאט, לאחר בחירות מפתיעות בג'ורג'יה. עד חצות התמוטטה ההתנגדות הרפובליקאית בסנאט לתוצאות הבחירות לנשיאות.

ביום חמישי קצת לפני 4 לפנות בוקר (11 בבוקר בישראל) אישר הקונגרס את תוצאות הבחירות, וג'ו ביידן הוכרז רשמית למנצח. אין ספק שדונלד טראמפ חרק שיניים בדירתו, באגף המזרחי של הבית הלבן. בדרך כלל קולות חריקתו מתורגמים מיד לציוצים. לא הפעם. טוויטר השעתה את חשבונו ל-12 שעות, בפעם הראשונה מאז ומעולם.

מה קרה בין בוקר, שכולו שליטה, ללילה, שכולו תבוסה? קרה משהו שהמנהיג הרפובליקאי בן ה-78 של הסנאט, מיץ' מקונל, תיאר כ"מרידה... ניסיון לשבש את הדמוקרטיה שלנו".

 כיבוש הקפיטול. בעוד שבוע וחצי הנשיא הנבחר ג'ו ביידן יושבע על אותן המדרגות / צילום: Associated Press, Shafkat Anowar

ההתפרצות הבלתי-נמנעת

שישה בינואר היה תאריך יעד ברור למדי. ככל שהתקרב התאריך הזה, וככל שהתחוור עד כמה חסר תקווה הוא המאמץ לשנות את תוצאות הבחירות, התרבו הסיבות לצפות להתפרצות כלשהי של רגשות ושל אנרגיה בשישה בינואר.

שלושה ימים לפני תאריך היעד, עשרה שרי הגנה לשעבר, כולל שניים ששירתו בממשל טראמפ, חתמו על אזהרה משותפת ב'וושינגטון פוסט' מפני ניסיון לערב את הצבא האמריקאי ביישוב מחלוקת בחירות. מן האזהרה השתמע החשש, שניסיון כזה אמנם נעשה, או עמד להיעשות.

בחלל ניסרה השאלה הלא-סבירה מעיקרה: האם נשיא ארה"ב ינסה להיאחז בנשיאותו בכוח? האם יעז להכריז מצב חירום, ולשלוח את הצבא לרחובות?

יש אמצעי בתרמיל החוקים האמריקאי, הנקרא 'פקודת המרי'. הקונגרס אימץ אותו לפני 213 שנה. הוא נועד לאפשר לנשיא להשתמש בצבא, כדי לשים קץ להתמוטטות הסדר הציבורי.

תנאי אחד חיוני צריך להתקיים, כדי לשלוח את הצבא להשכין סדר: תחילה, הסדר צריך להתמוטט. התנגשויות רחוב בחוצות עיר הבירה יכולות להניב התמוטטות כזאת.

 ראש בראש בוושינגטון / צילום: Associated Press, John Minchillo

"הפיכה", או אקט מחאה מוטרף?

האם המאורעות בגבעת הקפיטול היו תוצאה של מזימה לאפשר הכרזת משטר צבאי? קצת קשה להאמין בזה. התקפתם של מאות בריונים מן הימין הקיצוני על משכן הקונגרס אמנם הייתה חסרת תקדים, וסיכנה את חייהם של חברי הקונגרס ושל השוטרים המגינים עליהם. אבל היא לא עמדה במבחן ההפיכה. כך לא תופסים שלטון, כך לא מפילים ממשלה.

כמה מן הצילומים שנעשו בזמן ההתקפה בתוך בניין הקפיטול העידו על חוסר רצינותם של התוקפים. אחד מהם, שהתיישב להנאתו על כס הנשיא במליאת הסנאט, היה חשוף חזה ובטן, וקרני לוחם ויקינגי עיטרו את ראשו. עד כמה שידוע לנו, התוקפים לא ניסו לפגוע בחברי קונגרס, לחבל ברכוש, או לתפוס מסמכים. עצם נוכחותם הייתה נפשעת. הם עברו על החוק, והם שיבשו את התהליך הדמוקרטי. אבל ברור למדי שהם לא הוציאו אל הפועל תכנית מורכבת לתפוס את השלטון (ארבעה מהם נורו בידי כוחות הביטחון ונהרגו. בזמן כתיבת הרשימה הזו לא היו ידועות הנסיבות).

אם כן, מה חשבו תומכי הנשיא שהם עושים? נראה שהם הוציאו אל הפועל אקט מוטרף של מחאה, שכמותו נראו בחודשים האחרונים בכמה ערי בירה של מדינות בארה"ב: במישיגן, באורגון, בוויסקונסין.

מה למד הימין הקיצוני במישיגן

בלאנסינג בירת מישיגן, עוד בחודש אפריל, תומכי הנשיא, חמושים בנשק חצי-אוטומטי, פרצו אל בניין האסיפה המחוקקת של המדינה, איימו על חבריה, וחסמו את הכניסה אל משרדה של מושלת מישיגן, גרצ'ן וויטמר.

למרבה התדהמה, או המבוכה, השתלטות של בריונים חמושים על בית נבחרים של מדינה גדולה עוררה עניין מוגבל בארה"ב. היה קשה למצוא את עקבותיה על עמודיהם הראשונים של העיתונים, אפילו לא במישיגן עצמה. מאורעות אפריל במישיגן לימדו את הימין הקיצוני שאפשר לפלוש לבניין של אסיפה מחוקקת, להיאבק נגד שוטרים ואנשי ביטחון, לסכן מחוקקים, לאיים על מושלת, ולצאת משם כדי להשתתף בהפגנה הבאה לטובת הנשיא.

חמישה חודשים אחר כך, האף.בי.איי חשף קשר של אנשי ימין קיצוני לחטוף את מושלת מישיגן. לא ברור מה הם התכוונו לעשות בה. החשיפה לא עוררה את הנשיא או את תומכיו להרהור שני על מעשיהם ועל הרטוריקה שלהם.

ההתקפה על בניין הקפיטול בוושינגטון לא הייתה היחידה אפילו ביום ד'. התקפות דומות היו קרובות להתרחש בשורה של מדינות. בניו מקסיקו, בדרום מערב ארה"ב, המשטרה פינתה את כל אנשי הסגל מבניין הממשלה המקומית, לאחר שמאות מתומכי טראמפ הגיעו לשם בשיירת מכוניות ועל גבי סוסים.

מפגינים מאוהדי טראמפ נאספו בערי הבירה של ג'ורג'יה, אוקלהומה, נבאדה, יוטה, קנזס, קולורדו, דרום קרוליינה, הוואי. באולימפיה, עיר הבירה של מדינת וושינגטון (צפון מערב ארה"ב), עשרות מפגינים פרצו אל מתחם מעונו של המושל הדמוקרטי, ג'יי אינזלי. הם דרשו לא רק לבטל את נצחונו של ביידן במדינה, אלא גם את ניצחון המושל אינזלי עצמו (הוא ניצח בהפרש של חצי מיליון קולות).

"משפט באמצעות קרב"

בוושינגטון הבירה, נקודת הרתיחה הייתה מסוכנת הרבה יותר. הנשיא טראמפ הקדים להזמין את תומכיו להפגנה גדולה בשישה בינואר. הוא חזר והודיע להם, באמצעות טוויטר, שההפגנה תהיה "פראית". זה אולי היה רק ביטוי סלנג, אבל זה היה שימוש לשון לא אחראי מצד נשיא ומפקד עליון.

טראמפ קרא למפגינים להיאסף בוושינגטון שעתיים לפני פתיחת הדיונים בקונגרס על תוצאות הבחירות. הוא נשא נאום ארוך באוזניהם על האליפסה, ליד הבית הלבן. במרוצת הנאום הוא הכריז, כנראה בפעם הראשונה, שג'ו ביידן יהיה "נשיא לא-לגיטימי". הוא אמר להם, "אתם לא תוכלו להחזיר לעצמכם את ארצכם מתוך חולשה". פרקליטו הפרטי, רודי ג'וליאני, קרא לקהל לצאת ל"משפט באמצעות קרב". זו תפיסה שמקורה במשפט הגרמני של ימי הביניים, שבהיעדר עדים או ראיות אפשר ליישב סכסוך משפטי באמצעות דו-קרב.

 תומכי טראמפ נושאי נשקים מחוץ לבית המושל לאחר שפרצו את הגדרות המקיפות / צילום: Associated Press, Ted S. Warren

לאחר נאומו של הנשיא על "זיוף הבחירות", הקהל צעד לעבר גבעת הקפיטול. שעתיים אחר כך התחילה ההתפרעות שזעזעה את אמריקה. בשעות שעברו מאז, שורה של דוברים תיארו אותה כ"אחד הימים הקודרים ביותר בתולדות הרפובליקה". טימות'י נפתלי, היסטוריון של הנשיאות האמריקאית, אמר בראיון טלוויזיה, כי "זו הפעם הראשונה בתולדותינו שנשיא מתנגד להעברת השלטון בדרכי שלום".

סנאטורים רפובליקאים השמיעו כמה מן הגינויים הנוקבים ביותר לטראמפ. מיט רומני ממדינת יוטה, מועמד מפלגתו לנשיאות ב-2012 ומבקר רב שנים של טראמפ, אמר במליאת הסנאט: "נאספנו כאן היום בגלל גאוותו הפצועה של אדם אנוכי". גם ציר בית נבחרים רפובליקאי ממדינת יוטה, ג'ון קרטיס, האשים את טראמפ. "כעסי מוסיף להתעצם לנוכח חילולו של הקפיטול, ביתה של ארצנו. מה שקרה כאן היום היה אקט של טרור מתוצרת-בית, בהשראת נשיאנו ובעידודו".

הסנאטור הרפובליקאי פאט טומי (Toomey) ממדינת פנסילבניה הכריז: "היום היינו עדים לנזק הנגרם, כל אימת שאלה המחזיקים בשלטון מסרבים להודות באמת. צפינו בשפיכות דמים, מפני שדמגוג בחר להפיץ כזבים ולזרוע אי אמון בין בני ארצנו. הבה לא נרשה רמייה כזאת".

זמן קצר לאחר המתקפה על הקפיטול התחילו להישמע קריאות לחזור ולהעמיד את הנשיא למשפט הדחה בסנאט באמצעות התהליך המכונה באנגלית 'אימפיצ'מנט'. לנסות ולהדיח נשיא בשבועיים האחרונים של כהונתו הוא אקט שעקר וּ ת ומי וּ תר וּ ת נודפות ממנו. אבל הוא טבוע בחותם של סמליות, מפני שהוא מבטא את הסלידה העמוקה מהתנהגותו של נשיא ארה"ב.

בשעות הערב של יום ד' נפוצו ידיעות, שחברי קבינט בממשל טראמפ שוחחו על אפשרות של שימוש בתיקון ה-25 לחוקה, כדי להדיח את הנשיא מכהונתו.

"טראמפ יהיה אדם ללא ארץ"

הגנרל בדימוס ג'יימס מאטיס, גיבור המלחמה שהיה שר ההגנה בשנתיים הראשונות של ממשל טראמפ, הטיל עליו את האחריות ל"מאמץ לכופף את הדמוקרטיה האמריקאית לשלטון האספסוף". הוא הוסיף וגינה את "השימוש בכהונת הנשיא, כדי להרוס את האמון בבחירות שלנו ולהרעיל את הכבוד שאנחנו רוחשים זה לזה". שמותיהם של האחראים "ייזכרו לדיראון עולם על פחדנותם". להלן אמר מאטיס, כי ארה"ב תמחה את "הכתם הזה", בשעה שטראמפ "יישאר אדם-ללא-ארץ".

זה היה היום הגרוע ביותר בנשיאותו של טראמפ. האם אפשר לטעון על יסודו שבזה הקיץ הקץ על השפעתו הפוליטית לאחר שתסתיים כהונתו? לא, זו תהיה הגזמה.

אפשר, לעומת זאת, לטעון, במידה של זהירות, כי בעקבות מאורעות יום ד' השפעתו על המפלגה הרפובליקאית תהיה קטנה ממה שהייתה. סיכוייו לחזור ולהתמודד על הנשיאות ב-2024 פחתו. מראות יום ד' לא יישכחו עוד ימים רבים, והם לא ייזקפו לזכות הנשיא ה-45 של ארה"ב.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny