מכתב לקופות הפנסיה שלי: אנא, אל תשקיעו בהנפקה של חברת NSO

לכבוד,
קרן "מקפת" וחברת "מגדל"

העילה לפנייה זאת היא כתבה שהתפרסמה השבוע בגלובס, לפיה חברת NSO בוחנת אפשרות לבצע הנפקה ראשונית של מניותיה בתל אביב.

הידיעה עסקה בהנפקה האפשרית ולא הזכירה כמעט בכלל את פעילותה של NSO. כל הנאמר בה בנושא זה: "שמה של חברת NSO נקשר בפרשיות בינלאומיות רבות בעברה ובימים אלה מנהלת מאבק משפטי מזה שנה נגד פייסבוק. זאת, לאחר שפייסבוק טענה נגדה כי טכנולוגיה של החברה אחראית לפריצה של כ-1,400 חשבונות ווטסאפ. NSO מצידה מכחישה מכל וכל מעורבות במעקבים כאמור".

נו, טוב. לא במקרה החברה תוארה כ"חברת הסייבר ההתקפי NSO". מה פירוש "סייבר התקפי"? המוצר הנודע שלה הוא תוכנת "פגסוס", רוגלה המאפשרת, לפי הפרסומים, להפוך מכשיר סלולרי למכשיר מעקב והאזנה. מה לסוס הלבן המיתולוגי המעופף ולעניינינו? הו. בין תכונותיו יכולת פלאית (בכל זאת נצר לפוסידון) לא רק לעוף אלא גם למעבר חופשי בין ארץ החיים לעולם האלמוות. אתם יודעים, זה שימושי. שם החברה, אגב, מורכב מראשי התיבות באנגלית של שלושת המייסדים: ניב כרמי (שפרש), עמרי לביא ושלו חוליו. חמודי כזה.

בפוסט שפרסם באחרונה נשיא מיקרוסופט, בראד סמית', הוא הגיב לשורת מתקפות הסייבר האחרונות נגד הממשל האמריקאי והתייחס באריכות ל-NSO הישראלית. לדבריו, חברות כמוה, שנשכרות על ידי ממשלות, הן הסיבה לעלייה במספר המתקפות. סמית' הוסיף ש"NSO מייצגת את ההתמזגות הגוברת בין טכנולוגיה מתוחכמת שמיוצרת במגזר הפרטי למתקפות בחסות מדינות". תכל'ס, לא ברור לי אם זו השמצה או פרסום חינם למוצרי NSO.

אבל רגע. טרם הבהרתי את הסיבה לפנייה שלי אליכם, מכובדיי (אין אצלכם מכובדותיי?). לא הייתי מטריח אתכם אלמלא שאלה שנשאלתי על ידי בני. טוב, זו לא הייתה שאלה אלא סוג של נזיפה: "תגיד, ככה אתם מדווחים על NSO? ועוד בקונטקסט של הנפקה?". לא בטוח שההנפקה של NSO תצא אל הפועל ואם כן, לא בטוח שזה יהיה בתל אביב. אבל אני מבקש להיאחז במקרה הפרטי הזה על מנת להעביר לכם מסר עקרוני, החורג מ"סייבר התקפי".

הנפקה, נזכיר, פירושו "מוסדיים". ו"מוסדיים" זה אתם. תפקידכם להשקיע את כספי הפנסיה שלי בשום שכל. ובשנת 2021 פירושו לא רק תשואה ואיתנות. יש גם מוסר ונשמה. נתחיל בזה שאני עיתונאי, ובְּמָטוּתָא - NSO לא הולך יחד עם המקצוע שלי. זאת אומרת, הולך יחד - אבל ביחס הפוך.

לפי מכון "סיטיזן לאב" באוניברסיטת טורונטו, סעודיה ואיחוד האמירויות פרצו לעשרות טלפונים סלולריים של עיתונאים של אל ג’זירה. זאת, באמצעות תוכנת פגסוס, תוך ניצול פרצה בשירות iMessage של אפל. כפי שאמר לפייננשל טיימס אחד מחוקרי "סיטיזן לאב": "אם מוכרים לכמה מהמשטרים המדכאים בעולם כלי פריצה, ואומרים שהם גם בלתי נראים, נגד מי לדעתכם הם יופעלו?".

המכון טען בהזדמנות אחרת כי זיהה, בשיתוף עם ווטסאפ, יותר ממאה מקרים בעשרים מדינות של תקיפת טלפונים, בעיקר של עיתונאים ומתנגדי משטר.

לפני כשלוש שנים וחצי התפרסם תחקיר נרחב ב"ניו יורק טיימס" שחשף כי תוכנת הפריצה פגסוס של NSO שימשה את ממשלת מקסיקו למעקב ורדיפה אחרי עיתונאים, פעילי זכויות אדם ומשפחותיהם.

נכון, זה לא כמו לבתר גופה של עיתונאי (אחרי שהסעודים הפכו אותו לגופה) אבל בינינו, לא כיף.

הסיבה הנוספת מדוע אני מבקש יפה שלא תשקיעו בהנפקת NSO נוגעת לקשר המשולש ביני, לכם - קופות הפנסיה שלי - לבין חברה כ-NSO. השקעה בחברה כגון NSO יוצרת קשר ביני לבין גורלה. פתאום יש לי אינטרס כלכלי שהחברה תשגשג. שמלא עיתונאים ברחבי העולם יהיו למטרה. שמתנגדי משטר יירדפו. ש..., נו, הבנתם.

ואני לא לגמרי תמים. אני יודע שאם אדרוש מכם להשקיע בצורה טהרנית, תמצאו את עצמכם בבעיה קשה. נניח, התעשייה האווירית? בואו נאמר שלא כל עסקה שלה בחו"ל עוברת את מבחן אמא תרזה. מה עושים כשתונפק? ממשלתי תנפיק את פאר התעשייה הישראלית, לא נשקיע? ומה עם חברות המשלמות שוחד לפוליטיקאים ולפקידים מושחתים (בארץ ובחו"ל) המעוותים את הקצאת המשאבים הציבוריים? או בבנקים שהיו שותפים להברחת הון? או בחברות ביטוח המערימות בפני מבוטחים קשיים בלתי נסבלים? חברות מזהמות? חברות המנצלות עובדים?

ועד כמה אני יכול לדרוש מכם להפעיל סרגל מוסרי אבל לצפות גם לתשואה גבוהה? בדיוק לשם כך פותחו ומפותחות תורות שלמות בתחום האחריות התאגידית, השקעות אחראיות (ESG), השקעות אימפקט ועוד מילים גדולות לרצף עצום של מעשים קטנים שמטרתם לאפשר לנו עולם טוב יותר.

זה בהחלט לא פשוט. באוגוסט 2019 חתמו חברי "השולחן העגול של העסקים" - מועדון מנכ"לים של כ-200 מהחברות המשפיעות ביותר באמריקה - על מכתב היסטורי ובו הכרזה על מטרה חדשה לעסקים: "יצירת ערך ללקוחות, השקעה בעובדים, קידום רב-גוניות והכללה, טיפול הוגן ואתי בספקים, תמיכה בקהילות שבהן אנחנו עובדים, והגנה על הסביבה". נכון, זה בהחלט לא כולל רדיפת עיתונאים. בדיעבד הסתבר שהמנכ"לים האלה שכחו לספר לבעלי המניות על שינוי כללי המשחק, מה שכמובן מביא לכך שההצהרה היפה לא בהכרח תתורגם מהר למציאות.

שינויים מהותיים לוקחים זמן. הנה אני כותב לכם שורות אלה יממה לאחר שלראשונה בהיסטוריה האמריקאית בחרה מדינת ג’ורג’יה נציג שחור לסנאט. 150 שנים חלפו מהתיקון ה-15 לחוקה המקנה לשחורים את זכות ההצבעה.

אצלנו, השבוע הודיע בית ההשקעות "פסגות" על שינוי במדיניות ההשקעות שלו - יתנגד אוטומטית למינוי דירקטורים ללא נציגות נשית מינימלית: 20% השנה, 30% בשנה הבאה, עד 50% בתוך שלוש שנים. בית ההשקעות עצמו כבר נאה מקיים, ובדירקטוריון שלו ייצוג שווה לנשים ולגברים. התחלה יפה, נראה אותו ממשיך הלאה, עמוק יותר אל תוך החברות בתיק ההשקעות.

לסיום, מכובדיי אדגיש שוב: אני מעדיף שכספי ההפרשות לפנסיה שלי ישמשו למטרות טובות - לעידוד חברות תעשייה לא מזהמות, להשקיע בפיתוח רפואי מתקדם (לא בהגזמה, זו לא השקעה סולידית...), באנרגיות מתחדשות. בקיצור - אני מעדיף שתשקיעו בגופים המסוגלים לראות מעבר לאפם. אתם יכולים?

בברכה,
זאב חספר
עיתונאי ופנסיונר בפוטנציה

הערה: בעקבות פרסום הטור הפנתה חברת מגדל את תשומת ליבי לכך שהיא הכריזה באחרונה על מדיניות של ניהול השקעות אחראיות. בין השאר, הכוונתה לחסל את ההשקעות שלה בדלקים מזהמים במהלך העשור הקרוב. 1) כל הכבוד. התחלה יפה, 2) נעקוב אחר הביצוע. זאב חספר