לרגל יום המורה שצוין לאחרונה הציג מרכז המידע והמחקר של הכנסת נתונים לגבי שכר עובדות ועובדי ההוראה בישראל. במבט ראשון תמונת המצב המצטיירת נראית, לכאורה, משביעת רצון ומעידה על התקדמות בכיוון הנכון. אולם בחינה מעמיקה של הנתונים מלמדת שיש עדיין בעיות חמורות הדורשות פתרון.
על פי המסמך, ב-15 השנים האחרונות גדל שכר המורות והמורים בישראל בצורה ממשית; בעוד שהשכר הממוצע במשק עלה בתקופה זו בכ-35%, היה הגידול בשכרם של המורות והמורים כמעט כפול, בשיעור של כ-75%. העלייה הניכרת נובעת בעיקר מרפורמות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה". גם עלייה ברמת ההשכלה האקדמית של עובדות ועובדי ההוראה תרמה לעלייה בשכר.
בהשווואה בינלאומית, שכר המורות והמורים בישראל טוב למדי, כאשר השכר למשרה מלאה של מורה בישראל עומד על כ-95% מהשכר הממוצע של מורה במדינות ה-OECD. מתוך 29 מדינות, מיקומם של מורות ומורי ישראל במדרג השכר הוא 17 בחינוך היסודי ו-18 בחטיבה העליונה. אנחנו אמנם בחציון התחתון של המדינות, אולם פערי השכר אינם מאוד גדולים.
הגידול בשכר נשות ואנשי החינוך בשנים האחרונות הוא משמעותי, ובהשוואה בינלאומית אנחנו במקום טוב באמצע, אך עדיין ישנן שתי בעיות מרכזיות שנוגעות למורות ומורים בתחילת דרכם.
בתחילת הדרך השכר זעום
ראשית, שכר עובדות ועובדי ההוראה בישראל תלוי במידה רבה בוותק שלהם. המשמעות היא שבתחילת הדרך שכר המורים זעום, ורק לאורך השנים הוא הולך ומשתפר. בעוד שבמדינות ה-OECD מורה מתחיל מרוויח כ-55% ממורה בשיא הוותק, בישראל מרוויח מורה מתחיל פחות מ-40% ממורה ותיק: השכר הממוצע למורה במשרה מלאה עם ותק של שנה אחת עומד על כ-7,500 שקל ברוטו, בעוד שהשכר למורה עם ותק של 40 שנה עומד על 19 אלף שקל. לכן, גם אם השכר הממוצע של כלל המורות והמורים בישראל סביר, השכר של מורות ומורים מתחילים דורש תיקון.
שנית, ישנו פער ניכר בין מורות ומורים חדשים לוותיקים בהיקף המשרה. בשנה הראשונה מורות ומורים מועסקים בממוצע בהיקף משרה של כ-70%, בעוד שאחרי 15 שנות ותק היקף המשרה הממוצע הוא מעל 90%. המשמעות היא שגם אם השכר למשרה מלאה הוא נאות, קשה למורות ומורים חדשים לקבל עבודה בהיקף מספק. לכן, כשמשווים מורות ומורים מתחילים בישראל לעמיתיהם בעולם מגלים כי השכר של המורות והמורים החדשים בישראל עומד על פחות מ-70% מהשכר במדינות ה-OECD.
מחקרים מלמדים כי ההחלטה של צעירות וצעירים להדיר רגליהם ממקצוע ההוראה מושפעת בעיקר מהשכר ההתחלתי הזעום. העובדה שברבות השנים שכרם יעלה אינה מפצה על שנים של דוחק כלכלי, בוודאי אם כזוגות צעירים או הורים בתחילת דרכם עם רף הוצאות גבוה במיוחד.
את שכר המורים ניתן לבחון בדרכים רבות, בהשוואות לאומיות ובינלאומיות. בעיניי השאלה המכרעת היא אחת: האם בשכר המוצע אנו מצליחים למשוך אל מערכת החינוך מורות ומורים איכותיים. הישגי מערכת החינוך תלויים בראש וראשונה באיכותו של כוח ההוראה, כי ללא מורות ומורים טובים לא יהיה שיפור בהישגים של תלמידות ותלמידי ישראל.
בחישוב כולל השכר הממוצע של מורות ומורים בישראל הוא נאות, אך כל זמן שבתחילת הדרך יהיה השכר של המורות והמורים נמוך והיקף המשרה מצומצם - לא יבואו אל מערכת החינוך אלו שהיינו רוצים שיהיו המחנכות והמחנכים של ילדינו. יש לברך על העלייה בשכר המורים בעשורים האחרונים, אך לא לוותר בשום אופן על התיקון ההכרחי ברמת השכר והיקף ההעסקה של המורים החדשים.
הכותב הוא נשיא המכללה האקדמית לחינוך בשדות נגב
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.