כך קרס מיזם המזון של אריק שור (ואפילו השם זהבית כהן לא עזר)

טענות על מצגי-שווא לגבי הפוטנציאל העסקי של המיזם, הבטחות לתמיכה מזהבית כהן מקרן אייפקס והוצאות מפליגות על דמי ניהול והוצאות רכב - אלה הן רק חלק מהטענות של מישל פרג'ון, נגד מנכ"ל תנובה לשעבר אריק שור, שותפו במיזם מזון שהקימו יחד עם יוצא תנובה נוסף, איל ארד. את הטענות שוטח פרג'ון בכתב תביעה שהגיש נגד שור, ארד והחברה שהקימו, אשר כשלה ונסגרה.

שור נתבע על-ידי שותפו למיזם להקמת חברת מזון בסכום של כ-16 מיליון שקל. בתביעה, שהגישו עורכי הדין עופר שפירא ודוד הדר, לבית המשפט המחוזי מרכז, נטען כי שור וארד גרמו לפרג'ון להשקיע את הסכום שאותו הוא תובע וש"ירד לטמיון". הוא מאשים כי השניים "הימרו על כספו בקלות-דעת". בעוד שכספיו של פרג'ון "נשרפים ומושקעים בגחמות עסקיות", נטען בתביעה, שור וארד "ממשיכים למשוך שכר ולהשתמש ברכבים מפוארים". לפי פרג'ון, שור וארד גם לא פעלו להבראת החברה כשזו נקלעה לקשיים, והותירו אותה "לדמם ולגווע לאיטה".

בכתב התביעה נטען כי שור וארד גרמו לפרג'ון להשקיע עוד ועוד כספים במיזם הכושל על סמך "תחזיות כספיות ורודות ומשוללות יסוד, ביודעם כי מדובר בתחזיות שקריות ומטעות". פרג'ון אף מאשים את שור כי "הפקיר את ניהול המיזם העסקי לחלוטין" בידיו של ארד ואיפשר לו "להמר" על כספיו של פרג'ון "בכל מיני יוזמות עסקיות גחמניות".

איש עסקים ישראלי-צרפתי

התביעה מפרטת כי פרג'ון הוא אזרח ישראל, המתגורר בארץ ובצרפת לסירוגין. עיסוקו העיקרי הוא תיווך של עסקאות לביצוע עבודות תשתית ימית, ובבעלותו חברה ישראלית בשם מישל פרג'ון ייזום והשקעות.

כתב התביעה מתאר כיצד נולד החיבור בין פרג'ון ליוצאי תנובה: בתחילת 2017 הציעו שור וארד לפרג'ון להשקיע כספים במיזם עסקי בתחום המזון בדגש על חלב. עוד לפי פרג'ון, שור וארד אף סיפרו כי "זהבית כהן מקרן אייפקס עומדת מאחוריהם". התוכנית של שור וארד הייתה להקים חברת מזון, שתרכוש או תשקיע במפעלים קטנים ובינוניים בענף המזון ותתחרה בחברות הגדולות בתחום.

התביעה חושפת את התוכניות השאפתניות של שור וארד עבור המיזם: להגיע בתוך חמש שנים בלבד לנתח שוק של כ-3% משוק מוצרי החלב והמזון הקפוא, להימנות על 15 הספקים הגדולים בישראל ולהגיע לשווי פעילות של כמיליארד שקל. לצורך כך, טוען פרג'ון, הבטיחו שור וארד לגייס משקיעים נוספים שישקיעו כ-300 מיליון שקל עד לשנת 2021.

  

במסגרת השותפות שנרקמה בין פרג'ון ליוצאי תנובה, מתאר פרג'ון כיצד הוצגה לו תחזית של רווח והפסד של המיזם לתקופה של חמש שנים, בזמן ששור וארד "ידעו כי מדובר בתחזית חסרת בסיס בצבע ורוד כהה". על-פי התחזית הזו, המיזם אמור היה לרשום בתוך 5 שנים רווח כולל של מעל 100 מיליון שקל, כשכבר ב-2018 יירשם רווח 9.5 מיליון שקל.

על בסיס המידע שקיבל, טוען פרג'ון כי הסכים להשקיע במיזם סכום ראשוני של 10 מיליון שקל בהלוואת בעלים בתמורה לקבלת 50% מהזכויות במיזם. פרג'ון טוען כי שור וארד לא השקיעו ולו שקל אחד במיזם בתקופת פעילותו. מנגד, גורמים בחברה שהקימו שור וארד, טוענים כי שור דווקא השקיע סכום של קרוב ל-2 מיליון שקל במיזם.

המשא-ומתן לרכישת מעדני מיקי 

עוד לפי פרג'ון, שור וארד סיפרו לו כי הם נמצאים במשא-ומתן לרכישת 50% מחברת ייצור הסלטים מעדני מיקי, וכי בסוף אוקטובר 2017 הם אף שכנעו אותו להשקיע סכום של 10 מיליון שקל ברכישת חברת הסלטים.

לפי פרג'ון, השניים הסבירו לו כי רכישת מעדני מיקי תאפשר למיזם המזון להתבסס על מערך ההפצה של מעדני מיקי לצורך שיווק של המוצרים של המיזם ותחסוך מערך הפצה עצמאי. כך או כך, פרג'ון טוען כי כשבועיים לאחר מכן נחתמה העסקה הזו לרכישת 50% ממניות מעדני מיקי בתמורה ל-18.5 מיליון שקל ללא ידיעתו, וכי עודכן לגביה בדיעבד.

פרג'ון גם מאשים את השניים כי "לא גילו לו" את העובדה שחלב ניגר, בהיותו מוצר מפוקח במחיר נמוך ליחידת משקל, הוא מוצר הפסדי. כך או כך, ב-2018 נחתם הסכם הפצה בין מעדני מיקי לבין מחלבת כפר תבור, ובהמשך גם עם מחלבות רמת הגולן.

פרג'ון מתאר כיצד תוך ביצוע בדיקת הנאותות של מעדני מיקי הוא התבקש על-ידי שור וארד להזרים למעדני מיקי מימון ביניים של 2 מיליון שקל, בטענה כי היא מצויה בקשיים תזרימיים. בדיעבד, טוען פרג'ון, התברר לו כי הסתירו ממנו שבמסגרת העסקה תצטרך הרוכשת לקחת על עצמה 50% מערבויות הבעלים שניתנו לבנקים על-ידי מי שהחזיק בזמנו במניות מיקי בסך 30 מיליון שקל, כתחליף לשיעבוד שהטיל הבנק על מקרקעין שהיו שייכים למעדני מיקי.

הזרמות נוספות לחברה

פרג'ון טוען כי נדרש לקחת על עצמו התחייבות כספית משמעותית שלא התכוון לשאת בה, וכי התשובה שקיבל משור הייתה: "אין סיבה לדאוג, זהבית כהן עומדת מאחורינו". כהן, מובילה את קרן אייפקס בישראל, והמשמעות של אמירה כזו היא מדובר בכיסים עמוקים ובגב כלכלי. פרג'ון טוען כי שור נשא את שמה של כהן כמי שעומדת מאחוריו וכמי שתשקיע כספים במיזם במטרה להניח את דעתו ולגרום לו להשקיע כספים במיזם.

בשלב הזה טוען פרג'ון כי במאי 2018 הוא הודיע כי אין בכוונתו להעמיד ערבויות בגובה 15 מיליון שקל, מה שהוביל לפיצוץ המשא-ומתן מול מעדני מיקי, והעסקה לא יצאה אל הפועל.

כאן החלו הצדדים במגעים להיפרדות. פרג'ון טוען כי מעדני מיקי סירבה להחזיר את מלוא הסכום, בטענה שרובו כלל לא שימש אותה, וכי הוא נדהם לגלות כי ארד השתמש בכספי ההלוואה שלו לצורך תשלום הוצאות שונות, כשהעיקרית בהן היא "גיוס מספר רב של עובדים" ומשיכת דמי ניהול לעצמו.

לפי הגרסה של פרג'ון, באותו שלב עדיין לא הוקמה חברה משותפת, ולכן, לשיטתו, ברור שאסור היה לשור או לארד לעשות שימוש בכספים הללו ללא הסכמה מראש. פרג'ון גורס כי ארד הסתיר ממנו את השימוש בכסף לא למטרה שאושרה מראש, וכי בדיעבד התברר לו שמתוך אותו סכום משך ארד לעצמו דמי ניהול בסך של 240 אלף שקל לתקופה של שלושה חודשים, זאת בנוסף להשכרת רכב ג'יפ פורד אקספלורר בסך 7,200 לחודש בניגוד לסיכומים מולו.

פרג'ון טוען כי גם שור שילם לעצו בעבור השכרת רכב לשלושה חודשים מבלי שעבד בתקופה זו וכי מדובר ברכב שבפועל מסר לקרוב משפחה. מנגד, טוענים גורמים בחברה הנתבעת כי רואה החשבון שהביא עמו פרג'ון ושימש כרואה החשבון של החברה חתם מדי חודש על הסכומים ששולמו לו והכיר אותם.

בנוסף לאלה, לשיטתו של פרג'ון, שור וארד מכרו לרשתות השיווק את מוצרי החלב של כפר תבור ומעדני מיקי בהנחות משמעותיות שהביאו להפסד תפעולי.

אחרי האירועים הללו המיזם של שור, ארד ופרג'ון נפרד ממעדני מיקי, כשבפועל לטענתו הוחזרו לו רק 30% מסכום ההלוואה. בשלב הזה מעיר פרג'ון כי ארד המשיך בהגדלת ההוצאות וגייס 11 עוד עובדים.

בנוסף, מתאר פרג'ון על ניסיונות עסקיים להקים חברת הפצה עצמאית וכמו כן על הניסיון לשיווק והפצה של נוזל ביצים מפוסטרות של חברת צ'אם לשוק הקמעונאי. התוכניות האלה כשלו, לפי פרג'ון, ועלו מיליונים רבים.

שותפות בחברת הפצה ובביצים 

כאן לא נעצרה הדרך המשותפת של השלושה. פרג'ון מתאר כיצד ביוני 2018 שור וארד הציגו לו מצגת אלטרנטיבות להמשך הפעילות שכללה הקמת חברת הפצה עצמאית, ממנה עלה כי במחצית השנייה של השנה צפויים למיזם הפסדים של 720 אלף שקל, אולם הפסדים אלה יתאזנו, ובמרץ 2019 החברה תעבור לרווחיות.

מהתוכניות העסקיות, כפי שהן מובאות בכתב התביעה, עולה כי הן מבוססות על הנחה שהרווח הגולמי למיזם יעמוד על 40% ב-2018 ו-46% במחצית הראשונה של 2019 - שיעורי רווחיות שדומים או גבוהים גם משיעור הרווח של חלק ניכר מהפעילויות של חברות ציבוריות ותיקות וגדולות בתחום המזון.

בתביעה טוען פרג'ון כי שור וארד, שמכירים היטב את שוק החלב, היו צריכים לדעת כי לא קיים שיעור רווחיות כזה בתחום מוצרי החלב הבסיסיים הלא ממותגים. על כן, טוען פרג'ון, מדובר במצג-שווא מכוון או רשלני שמטרתו להפיח במישל תקוות-שווא ולגרום לו להשקיע כספים במיזם.

פרג'ון טוען כי הסכים בשלב זה להשקיע 8 מיליון שקל. ואולם שלושה שבועות לאחר מכן הוצגה לו תוכנית נוספת שבה ההפסד הצפוי זינק ל-1.7 מיליון שקל לאותה תקופה, ואחרי שבועיים ההפסד הצפוי לאותם חודשים זינק ל-3.7 מיליון שקל.

לא ברור מדוע פרג'ון המשיך להזרים כספים למיזם גם לאחר שההפסדים הלכו והעמיקו ולא תאמו את התחזיות שהוצגו לו, אולם בתביעה נטען כי "הסיכון לא שוקף" לו.

בכל אופן, בשלב הזה השלושה פנו לפעילות חדשה - במסגרתה הוצגה תוכנית לשיווק והפצה של נוזל ביצים מפוסטרות של חברת צ'אם לשוק הקמעונאי. מבחינתם היה מדובר ברעיון חדשני, שכן עד אז שווק נוזל הביצים רק לשוק המוסדי בבלעדיות על-ידי חברת אסם. גם כאן התוכנית הייתה אופטימית, כשאת 2019 הייתה החברה אמורה לסיים עם רווח נקי של קרוב ל-3 מיליון שקל.

כאן פרג'ון השתכנע להעמיד שוב הלוואת בעלים של כ-6 מיליון שקל. כעבור מספר חודשים פרג'ון טוען כי נודע לו שהעסקה התפוצצה, הפעם בטענה כי משרד הבריאות לא אישר את שיווק נוזל הביצים לשוק הקמעונאי. עתה טוען פרג'ון כי בדיעבד התברר לו כי צ'אם הייתה ידועה כחברה חלשה כלכלית ושוויה הוערך במיליון בודדים, וכי המוצר כלל לא היה קיים בידיה וגם לא הטכנולוגיה עבור ייצורו.

בכתב התביעה נטען כי בסופו של דבר, המיזם הפסיד 6.2 מיליון שקל ב-2018, ב-2019 סכום של 8.5 מיליון שקל.

מאריק שור ומאיל ארד נמסר בתגובה: "הטענות הנטענות נגד אריק ואיל מופרכות מיסודן, והתביעה נגדם תידחה".