איך זה שההכנסה המצרפית עלתה השנה ולמה בפסגות צופים ניצני אינפלציה

שנת 2021 תהיה שנת ההתאוששות, והיא תלווה גם בהתפתחות שלא מתומחרת כרגע בשווקים: עלייה מסוימת באינפלציה. זו התחזית של אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של "פסגות". הסיבה, הוא מסביר בראיון לגלובס, היא התגובה המסיבית והחריגה של הממשלות בעולם למשבר, שכמוה "לא ראינו מאז שנות ה-60".

 אורי גרינפלד / צילום: איל יצהר

התוצאה של שלל תוכניות הסיוע של הממשלות, כולל בישראל, מסביר גרינפלד, היא שהההכנסה של משקי הבית, לפחות כשמסתכלים עליהם בכללותם, דווקא עלתה בזמן המשבר. מנגד, בימי הקורונה היו פחות הזדמנויות להוציא את הכסף. בשלב ההתאוששות, לפי הניתוח שלו, השילוב הזה יביא לעליית מחירים, גם אם לא לאינפלציה דרמטית - לפחות לא בשנה הקרובה.

כל הניתוח הזה, צריך להדגיש, תלוי בהשתלטות על הקורונה. "התזה הכללית מתבססת על הנחה שממשיכים לחסן, ושעד אמצע השנה חלקים גדולים מהאוכלוסייה מחוסנים, בישראל וגם באירופה ובארה"ב. אם זה לא יקרה, או אם יש מוטציות שהחיסון לא יעיל לגביהן, כל הסיפור נופל. תחת ההנחה הזאת אנחנו מעריכים שבמחצית השנייה של השנה נראה פתיחה מהירה יחסית של המשק, כולל ענפים שלא נפתחו עד עכשיו. זה שיפור כלכלי משמעותי. עבור השווקים, זה בדרך כלל תקופה מצוינת" (ראו מסגרת).

בנוסף, יש את המצב הפוליטי בישראל. הנחת העבודה של גרינפלד לצורך התחזית היא "שביוני 2021 כבר יהיה תקציב ושהוא יכלול לפחות כמה צעדים שמאפשרים התאוששות יותר מהירה".

בזכות ההתערבות הממשלתית, ההכנסה עלתה

המשבר של 2020 היה ייחודי מכמה בחינות, מרחיב גרינפלד. "ההוצאה הצרכנית ירדה, אבל לא כי אנשים הרגישו שאין להם כסף, אלא בעיקר כי החנות הייתה סגורה. לא טסנו לחו"ל, לא הולכים למסעדות. זה מאוד ייחודי למשבר הזה".

גם בצד השני, של ההכנסות, אפשר לראות תופעה ייחודית. כשמסתכלים על כלל משקי הבית, מסביר גרינפלד, מגלים שהכנסתם עלתה ב-2020. "כמובן שהיו כאלה שנפגעו. אבל באופן מצרפי, בזכות ההתערבות הממשלתית, ההכנסה עלתה". את התופעה קל לראות במדינות כמו ארה"ב, שלגביה יש נתונים מפורטים. "בא טראמפ ואמר למובטלים קחו דמי אבטלה ועוד 600 דולר לשבוע. במשבר הנוכחי המובטלים הגיעו מענפים עם שכר נמוך, וכשאתה נותן למובטל דמי אבטלה עם 600 דולר לשבוע פחות או יותר הכפלת לו את השכר. מצד שני, לא היה איפה להוציא את הכסף, אז שיעורי החיסכון מאוד עלו. ואת אותו דבר ראינו בארץ".

  

בישראל הנתונים פחות זמינים. הניתוח של גרינפלד ואנשיו לגבי הכנסות משקי הבית נשען על נתוני הלמ"ס לגבי השכירים במשק, שאליו צירפו הערכות שלהם לגבי הכנסות העצמאים בענפים השונים, וכך יצרו אומדן לגבי ההכנסה המצרפית. לדבריו, התוצאות הפתיעו גם אותם. כך למשל, בהכנסה המצרפית של השכירים ביוני 2020 נרשמה ירידה נמוכה יחסית, של 1.6% בהשוואה לדצמבר 2019, וזה למרות שבאותו חודש נרשמו 11% אבטלה. ההסבר, לפי גרינפלד, הוא שהפגיעה הייתה בעובדים בשכר נמוך - ולכן ההשפעה על ההכנסה המצרפית הייתה קטנה יחסית.

כאמור, להכנסה של השכירים והעצמאים מעבודתם יש להוסיף את הסיוע הממשלתי - בדמות חל"ת, דמי אבטלה, מענקים שונים (לפסח ולראש השנה), ומענקי הסיוע לבעלי עסקים. והתוצאה, לפי גרינפלד, היא שסך ההכנסה של משקי הבית בישראל עלתה ב-2020.

כל זה אומר ש"נצא מהמשבר עם הרבה כסף שיושב על הגדר, עם שיעור חיסכון מאוד גבוה. כי פשוט לא היה איפה להוציא" - מה שיתורגם לעלייה במחירים. "במחצית השנייה של השנה, אם וכאשר החיסון עובד ופותחים את המשק, נראה להערכתנו עלייה בביקוש. אנשים יחזרו לקנות. מצד שני, תהיה עדיין פגיעה בצד ההיצע - למשל בגלל עלויות השינוע בעולם, שעלו בין 100% ל-140%. בנוסף, יהיה לחץ אינפלציוני מאותם ענפים שהיו סגורים".

למשל, גרינפלד מציע דוגמה, "חוגים לילדים יהיו חייבים להעלות מחירים. הם היו סגורים שנה. אם החוג לילד שלי יגבה 210 שקל במקום 200 שקל, זה לא מה שימנע מממני, אחרי שנה שהילדים בבית, לשלוח את הילד לחוג".

"אלה דברים שלא מתייחסים אליהם. זה לא שהאינפלציה הולכת ל-4%. אבל אחרי שנים שבהן האינפלציה נעה בין 0% ל-0.5%, אנחנו חושבים שנראה את האינפלציה מתחילה להיכנס לתוך היעד - קצת מעל 1% בסוף 2021. זה שינוי שלא מתומחר בשוק".

גידול בכמות הכסף שלא נראה זה עשורים

מה יקרה בטווח הקצת יותר ארוך? גרינפלד מציע לשים לב לגידול בכמות הכסף. אם במשבר של 2008 הזרמת הנזילות מהבנקים המרכזיים למערכת הפיננסית לא המשיכה אל הכלכלה הריאלית, הפעם התמונה שונה. "ב-2020 הממשלות נכנסו לתמונה, והממשלות יודעות להעביר כסף ממש לציבור, אם לעסקים ואם למשקי בית. בארה"ב רואים גידול של 25% בכמות הכסף, בישראל גידול של 14%-15%. אלה דברים שלא ראינו עשרות שנים. היסטורית, זה מוביל לעלייה חדה באינפלציה, אלא אם יודעים למשוך את הכסף בחזרה באמצעות העלאת ריבית או העלאת מסים".

העניין, אומר גרינפלד, שכלל לא ברור אם לממשלות ולבנקים המרכזיים יהיה רצון להוריד את האינפלציה: "הדרך היחידה להוריד יחס חוב תוצר של 135% כמו בארה"ב זה לייצר אינפלציה, לשחוק את החוב".

לכן, הוא מסכם, "ההסתברות שנראה אינפלציה מגיעה אל מעל ל-2% וגם נשארת שם, לא בשנה הקרובה אלא במהלך חמש השנים הקרובות, היא הסתברות לא נמוכה, בטח יותר גבוהה ממה שהשוק מתמחר". בגלל שלל גורמים, בהם הדמוגרפיה והטכנולוגיה, גרינפלד מוסיף, לא סביר לצפות לאינפלציה של 4%-5% כמו אחרי מלחמת העולם השנייה, עוד תקופה בה הממשלות השתמשו באינפלציה על מנת לשחוק את החוב. "אבל יש אינטרס ברור לאמריקאים ולאירופאים לא להגיב, ולתת לאינפלציה להרים את הראש".

השאלה הגדולה היא האם הממשלות יצליחו למנוע מהאינפלציה לזנק עוד יותר, במיוחד לאור קולות הקוראים למדיניות תקציבית משוחררת הרבה יותר (כמו בארה"ב). "זה יהיה הסיפור המעניין של הסיפור הקרובות, בזה אין לי ספק. מה יקרה לאינפלציה, זו השאלה הגדולה של חמש השנים הקרובות".