מגזר ההייטק השבע טובע בכסף, אז איך זה שדווקא הוא ממשיך לקבל סיוע מהמדינה?

שיא של מובטלים ועסקים קורסים. שנת הקורונה 2020 הייתה רעה מאוד לחלקים נרחבים במשק הישראלי, אבל מגזר אחד דווקא יצא ללא שריטות מהשנה הטראומתית, יש מי שיגיד שאפילו יצא ממנה מחוזק - ההייטק הישראלי. אז איך זה שדווקא אותו ההייטק הוא שקיבל השבוע הזרמה של עוד 80 מיליון שקל במענקים מהמדינה?

מסלול המענקים החדש שהשיקה השבוע רשות החדשנות, הגוף האמון על חיזוק ההייטק בישראל, מתבסס על תוספת תקציבית שקיבלה הרשות בשנה שעברה. ב-2020 עמד תקציב הרשות על שיא של 2.3 מיליארד שקל, לעומת 1.7 מיליארד שקל ב-2019. הרשות עדיין לא סיימה לנצל את התוספת התקציבית הנדיבה, שעוברת בחלקה ל-2021 ולמסלול החדש.

  

התוספת ניתנה במקור לרשות כדי להפעיל מסלול מענקים מזורז לתמיכה בחברות טכנולוגיה קטנות ובינוניות שהגיעו למצוקה תזרימית בקורונה. כבר כאשר השיקה רשות החדשנות באפריל את מסלול התמריצים המזורז ניטש ויכוח עז האם בכלל נדרש סיוע מוגדל, אבל אז עוד היה חשש חריף שההייטק, הקטר של הכלכלה הישראלית, עלול להיפגע בצורה דרמטית מהקורונה. עד סוף 2020 המסלול כבר הזרים 650 מיליון שקל לחברות מתקשות.

ברבעון הראשון והשני אשתקד קרסו גיוסי ההון של חברות ישראליות והנפגעים העיקרים היו סטארט-אפים בתחילת הדרך. רשות החדשנות פעלה במהירות לא אופיינית לגוף ממשלתי ושחררה מענקים בזריזות. אלא שמה שהיה נכון לאפריל 2020 כבר לא מדויק בינואר 2021. ברבעונים השלישי והרביעי ההייטק הישראלי זינק חזרה למעלה בצורה מדהימה וסיים את שנת הקורונה עם תוצאות שיא מבחינת השקעות. לפי נתוני הדוח השנתי של מיתר-IVC, ב-2020 סטארט-אפים ישראלים קיבלו 9.9 מיליארד דולר, עלייה של 27% בהשוואה ל-7.8 מיליארד דולר ב-2019. עכשיו כבר די ברור שההייטק לא זקוק להחייאה ולא להנשמה.

הזינוק בהייטק הישראלי הוא כמובן חלק ממגמה עולמית שמתחילה בראלי במניות הטכנולוגיה בארה"ב, כשכל זה מתבסס על הערכה שהעולם נמצא בתהליך מואץ של טרנספורמציה דיגיטלית. כן, גם בהייטק אפשר למצוא כנראה כשלים ואזורים יותר חלשים מאחרים, אך ביחס למגזרים השוקעים האחרים האם דווקא לשם צריך להיות מופנה כעת סיוע נוסף?

גם לסטארט-אפים צעירים לא חסר כסף

תוכנית המענקים החדשה של הרשות מופנית למגזר ספציפי בהייטק - סטארט-אפים בתחילת הדרך שמגייסים את סבב ההנבטה (סיד) שלהם. הכוונה לחברות שצריכות לגייס את הצ'ק הממוסד הראשון שלהן. סטארט-אפים בשלב הסיד נחשבים לחולייה הרגישה ביותר בשרשרת של ההייטק הישראלי וכל חולשה בה יכולה להשפיע על שאר מחזור החיים של ההייטק, כאשר החשש הוא שבלי מאגר מספיק של סטארט-אפים קטנים לא יצמחו בישראל החברות הגדולות הבאות.

במסגרת מסלול המענקים החדש של הרשות, סטארט-אפים שמגייסים סבב סיד ממשקיעים פרטיים יוכלו לקבל מענק נוסף של עד 40% מסבב ההשקעה ובגובה של עד 3.5 מיליון שקל מהמדינה. אם מדובר בסטארט-אפים שנמצאים בפריפריה או שמייסדיהם שייכים לקבוצות שנמצאות בתת-ייצוג בהייטק, המענק יכול לעלות עד ל-50% מגובה ההשקעה. כדי לעודד משקיעי הון סיכון להיכנס להשקעה בחברות מתחילות, פותחת הרשות אופציה למשקיעים המשתתפים בסבב להחזיר לרשות את המענק תוך שלוש שנים ולקבל עוד מניות בסטארט-אפ.

ברשות מדגישים כי המענק יופנה רק לסטארט-אפים בסיכון גבוה, כמו למשל חברות בתחומים מורכבים כמו פודטק, חקלאות או ביו-הנדסה, שקשה להם למשוך משקיעים. הסטארט-אפים האלו, טוענים ברשות, לא נהנו מהגאות של 2020. מלבד זאת ברשות מדגישים כי בכל מקרה הסטארט-אפים מחויבים להחזיר את המענק ממכירות עתידיות, אך מכיוון שמדובר בהשקעות בתחומים עם סיכון גבוה כאמור, גם ברשות לא מצפים שהכסף יוחזר במלואו.

מסלול המענקים החדש כמובן מגובה במספרים המצביעים לכאורה על כשל שוק בכל הנוגע להשקעות סיד, שהתחיל לדברי הרשות עוד הרבה לפני הקורונה. למשל מצביעים ברשות על ירידה נמשכת מאז 2015 במספר הסטארט-אפים החדשים הקמים בישראל ועל סטגנציה בכל הנוגע להשקעות בחברות בשלבי הסיד. בשני המקרים מדובר בתופעות עולמיות שברשות מייחסים למוטיבציה גוברת של משקיעי הון סיכון לשים כסף על חברות בשלב מתקדם יותר, כדי להבטיח לעצמם תשואה גבוהה ומהירה יותר. ההון סיכון אם תרצו מוכן לקחת פחות סיכונים, ולכן המדינה תצטרך לעשות זאת.

אבל על הפרשנות הזו לא כולם מסכימים. יש מי שמייחס את המספרים האלה לשינויים מבניים עמוקים בעולם הטכנולוגיה במסגרתם סף ההקמה של חברת טכנולוגיה עולה מבחינת ידע ומומחיות, ולכן פחות חברות קמות בפועל ביחס לעבר ופחות מהן שורדות את השלבים הראשונים. המשקיע רונן ניר מקרן ויולה ונצ'רס הצביע על כך שחדשנות מגיעה גם ממקורות חדשים, כמו סטארט-אפים שמוקמים בתוך חברות צמיחה. דוגמה לכך היא חברת מאנדיי שקמה כפרויקט פנימי בתוך וויקס. אז אולי פחות סטארט-אפים זה לא בהכרח כל כך רע?

מלבד זאת, חשוב להזכיר שגם כאשר מסתכלים על הנתונים של שנת 2020, מבחינת השקעות בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים המצב רחוק מלהיות גרוע לפי נתוני IVC ומיתר, מספר הגיוסים של חברות צעירות בשלב הסיד נותר יציב כמו בשנה שעברה. יציבות היא בטח לא משבר ונראה שענפים רבים אחרים במשק היו שמחים לכזו תוצאה בשנת קורונה. התמונה הופכת עוד יותר חיובית כשמסתכלים גם על גיוסים בשלב גיוס הכסף הבא, שלב A, שדווקא זינקו בשנים האחרונות. כלומר להגיד שחסר כסף לסטארט-אפים צעירים בישראל זה לא לגמרי מדויק.

ובכל זאת, בעבר התוצאות היו חיוביות

למען ההוגנות צריך לומר שהתערבויות מצד המדינה בשוק ההייטק בעבר הביאו לתוצאות חיוביות. הדוגמה הבולטת שחוזרת שוב ושוב בהקשר זה היא של הקמת החממות הטכנולוגיות, שעדיין פועלות, ותוכנית יוזמה להשקעה ממשלתית בקרנות הון סיכון בשנות ה-90. אלא שמאז אותם ימים שוק ההייטק הישראלי השתכלל והתפתח מאוד.

רשות החדשנות כמו כל גוף ממשלתי שואפת להגדיל את התקציבים שבניהולה ולהעביר יותר מימון לתחום שהיא אחראית עליו, זה כמעט מתבקש. מיותר לציין גם ש-80 מיליון שקל זה כסף קטן, גם בהקשרים ממשלתיים וגם מבחינת ההייטק הישראלי. ובכל זאת בעולם מושלם , יכול היה להיות נחמד שברשות היו שולחים צ'ק חזרה למשרד האוצר עם שארית תקציב החירום שקיבלו. ממש כמו הצ'ק שהם רוצים לקבל חזרה מהסטארט-אפים. רצוי להוסיף פתק קטן: ההייטק לא צריך כרגע, תודה.