בניינים במקום עצים בירושלים: אושרה תוכנית רכס לבן

בשנים האחרונות נאבקו גורמים רבים בתוכנית בנייה רחבת היקף באזור המכונה "רכס לבן" שחלקו שייך מוניציפלית לירושלים. אלא שהיום החליטה ועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובניה, בראשות עו"ד שמרית גולן, לאשר את תוכנית הבנייה שמקדמים גופי התכנון לשטח. התוכנית כוללת הקמת שכונת מגורים ובה כ-5,250 יחידות דיור בשטח מיוער שנמצא בין המושבים אורה ועמינדב ושכונת קריית מנחם. השטח שייך מוניציפלית בחלקו לעיר ירושלים ובחלקו האחר למועצה אזורית מטה יהודה.

הוועדה קבעה כי "מטרת התוכנית מצדיקה את הפגיעה שתיגרם על ידיה" והחליטה על צוות מלווה לתוכנית שילווה את ביצוע התוכנית לאורך שלבי מימושה ויפקח על אופן מימוש שטחי ההשלמה.

כנגד התוכנית, שהוגשה ע"י משרד הבינוי והשיכון ושאושרה על-ידי הוועדה המחוזית ירושלים בחודש מרץ 2018, הוגשו אלפי התנגדויות שהתייחסו לרגישות הסביבתית של האזור., אלא שאלא נדחו. במאי השנה, הגישו מתנגדים שונים לתוכנית עתירה לבג"צ כנגדה, אלא שגם עתירה זו נדחתה.

ההליך שנדון כעת הינו עררים שהוגשו נגד התוכנית במסגרת ועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה. בין הטענות שעלו ניתן לציין את אלה של המועצה האזורית מטה יהודה שטענה כי לא ניתן היה להפקיד את התוכנית לפני שהושלם תהליך שינוי גבולות השיפוט או מרחבי התכנון, ושהתוכנית סותרת את תמ"א 35 ואת התוכנית המחוזית התקפה ופוגעת באופיים הכפרי של הישובים הסמוכים.

תושבי מושב אורה, הסמוך לאתר השכונה החדשה, קבלו על כך שהתוכנית נכנסת ברגל גסה לתחומי הקו הכחול של המושב, וגורעת מאות דונמים ממשבצת המושב. הם טענו כי התוכנית יוצרת פיתוח אינטנסיבי בקרבה מיידית לבתי המושב, פוגעת בצביונו הכפרי ולמעשה מוחקת אותו כיישוב כפרי. עו"ד יוסי חביליו הגיש ערר בעצמו, ובו טען, כי המגדלים שמתוכננים להיבנות על קו הרכס וייצפו מכל האזור, יגרמו לנזק נופי כבד ובלתי הפיך, הן לקו הרקיע הנשקף מהכפר עין כרם, והן לתושבי מושב אורה. חביליו טען עוד כי המגדלים יגרמו לפגיעה באור השמש לבתי הסביבה ובמשטר הרוחות, ויגרמו למטרדי רעש, זיהום ואבק.

עמותת "תנו לחיות לחיות" טענה כי התוכנית תפגע באופן אנוש ובלתי הפיך בבעלי החיים בתחומה ובסביבתה, וכן במעיינות ובערכי טבע ונוף, וכי היא מנוגדת למדיניות התכנון השוללת הרחבה של השטח הבנוי של ירושלים מערבה. העמותה טענה כי קיים מלאי דירות מספק, ולמעלה מזה, בתוך התחום הבנוי של העיר.

התוכנית נחוצה כקרקע משלימה עבור התחדשות עירונית

ועדת הערר הכירה בנחיצותה של התוכנית כקרקע משלימה עבור תוכניות התחדשות עירונית המקודמות בעיר כיום. למעשה, בירושלים קיימות היום 2,663 יחידות דיור שמימושן תלוי בקרקע משלימה ב"רכס לבן": מתחם "הנורית", שכולל 926 יח"ד, מתחם שטרן 47-65 הכולל 471 יח"ד ומתחם שמואל הנביא הכולל 1,090 יח"ד. בנוסף, התוכנית אמורה לסייע, באמצעות עתודות קרקע משלימה, להתחדשות השכונות הוותיקות קריית יובל וקריית מנחם.

הוועדה דחתה את רוב הטענות בדבר הפגיעה במעיינות וציינה כי נערכה בחינה גיאו-הידרולוגית מקיפה ופורצת דרך במסגרת התסקיר, לעניין המעיינות באזור, ובהתאם למסקנותיה הוטמעו בתוכנית הוראות שונות שמטרתן להגן על המעיינות.

הוועדה דחתה את טענות מושב אורה כי שטחי המושב נותרים ללא חיץ הולם כנדרש ב"מכלול כפרי מוגן" ואופיו הכפרי נפגע. הוועדה קבעה כי התכונית מתקרבת אמנם לשטחו הבנוי של מושב אורה ואולם, בשטחים הסמוכים ביותר לבתי המושב מתוכננים שימושים שאינם פוגעים באופיו הכפרי. שטחי הבנייה האינטנסיבית יותר למגורים, אשר אינם הולמים את האופי הכפרי, מרוחקים יותר מבתי המושב וממוקמים באתר נמוך שלא יהווה הפרעה לבתי המושב.

מצד שני, הוועדה קיבלה את טענת העוררים, וקבעה כי מתחם התעסוקה בצומת אורה צריך להיות מתוכנן באופן מידתי יותר, תוך צמצום היקפי הבנייה והשפעתה הנופית-סביבתית. בין היתר הוועדה דיברה על הפחתת זכויות הבנייה בשטח זה, באופן שגובה המבנים לא יעלה על 15 קומות ותוך מאמץ לצמצם את מופע הבינוי.

עו"ד אייל מאמו, שותף בכיר במשרד אגמון, רוזנברג, הכהן ושות', שייצג את המועצה האזורית מטה יהודה, אמר בשיחה עם גלובס כי מבחינתן לא מדובר בסוף פסוק. "אני רואה שהתקבלה החלטה ברוב של שתי חברות כנגד חברה אחת. שתי החברות זה יושבת הראש ונציגת מינהל התכנון. זו שהייתה בדעת מיעוט היא נציגת המשרד להגנת הסביבה. לצערי, נציגים של השלטון המקומי והמועצות האזוריות לא היה בדיון. אני חושב שהתוצאה הייתה נראית אחרת לו ההרכב היה אחר. ההחלטה הכל כך גורלית, שהיא חסרת תקדים, ביחס בין הסביבה לעיר, ובין הצורך החיוני של העיר להתכנס פנימה ולא החוצה, ובמקום שהוא מהרגישים ביותר שניתן להעלות את הדעת, טוב לה שתיבחן בראייה רחבה יותר. מדובר במהלך שעלול להיות בכייה לדורות מבחינת עקירת 11 אלף עצים, פגיעה במעיינות ובע"ח. ההחלטה לא עולה בקנה אחד עם הצורך להתאים את התכנון לשינויים האקלימיים. התוכנית תביא לעיר ירושלים הרבה יותר נזק מאשר תועלת"

תגובת החברה להגנת הטבע: "יו"ר ועדת הערר עצמה, אותה ועדה שאישרה את התכנית, פתחה את נימוקיה במילים הבאות: 'אין מחלוקת כי לפיתוח ולבנייה ברכס לבן, מחיר סביבתי גבוה מאוד'. אנחנו סבורים כי אין מה להוסיף, מעבר לכך".