איך (ומתי) כדאי להתחיל לדבר עם ילדים על כסף?

כסף הוא נדבך מרכזי בחיינו. ילדים קולטים זאת מגיל צעיר ומעצבים את יחסם לכסף בהתאם לערכים, ולדוגמה האישית שהמבוגרים מקנים להם. לכן, אם אנחנו רוצים ללמד ילדים על העולם, הם צריכים ללמוד גם על כסף, באופן שמתאים לגילם.

● כל מה שצריך לדעת על התוכנית הממשלתית חיסכון לכל ילד | כתבה ראשונה בסדרה
● מפיקדון בנקאי עד קופת גמל: היכן הכי משתלם לחסוך לילדים | כתבה שנייה בסדרה

"כבר בגיל שנתיים אפשר לטמון בילדים זרעים שנוגעים לצרכנות נבונה", אומרת נעמה צורן, דוקטור לחינוך ויועצת למערכות חינוכיות. "למשל, אם ילד בן שנתיים עד ארבע מתלווה אלינו לחנות, והוא רוצה מכונית קטנה, אפשר להסביר: 'המכונית הזו עולה 10 שקלים וזו עולה 5 שקלים. היום נקנה את זו של ה-5 שקלים'".

נועם נדב, מנכ"ל ומייסד "מיפנה חוויה פיננסית - הדרכות לחינוך פיננסי לילדים ונוער", מוסיף שכאשר הורים לא מדברים עם ילדים על כסף במכוון, "המסר שהם מעבירים להם הוא שזה דבר מפחיד, מלחיץ. זה עלול להוביל למצב שבו כאשר הילדים יגיעו לבגרות, הם יילחצו מכל מכתב מהבנק או מקרן הפנסיה.

"יש הורים, למשל, שלעולם לא ייקחו עמם את הילדים לבנק. אני אומר ההפך - קחו אותם לבנק. תסבירו להם את העולם. לפני כמה שנים ביקשתי מהבן הבכור שלי, שאז היה בן 10, שיתלווה אליי למשרד ממשלתי, כדי לבקש החזר על סך אלפי שקלים. אמרתי לו: 'אין לנו מה להפסיד, מקסימום נרוויח 10,000 שקל ברבע שעה'. הוא ראה כיצד ניהלתי את הפגישה ממקום נעים, לא לחוץ, והשגתי את ההחזר. זה שיעור מעולה לחיים".

 נועם נדב / צילום: נדב אריאל

דוגמה אישית של הורים ביחסם לכסף מתחילה בבסיס - למשל בצרכנות נבונה. "הראו לילדיכם כיצד אתם עושים קניות, בין אם בחנויות פיזיות או אונליין; מה התהליך שאתם עוברים, איזה שאלות אתם שואלים", מציע נדב. "הסבירו לילדים מהו סקר שוק ולמה הוא חשוב, ותוך כמה זמן אפשר להחזיר מוצר ולקבל את הכסף חזרה. הראו לילדים שאפשר להתמקח. בטח בישראל, זה לגמרי חלק מהחיים".

איזה עוד שאלות נפוצות יש להורים ומחנכים ביחס לדרך הנכונה לשוחח על כסף עם ילדים? הנה השאלות - והתשובות.

  

1 דמי כיס: מתי להתחיל?

לפי המומחים, דמי כיס הם כלי חינוכי מוצלח, שדרכו ילדים יכולים ללמוד כיצד לנהל תקציב, לפתח אחריות אישית וללמוד דחיית סיפוקים. "דרך דמי כיס אפשר ללמד ילדים שלושה דברים: חיסכון, תרומה לאחר והוצאה על בזבוזים, על הדברים הקטנים שילדים רוצים לעצמם, כמו ממתק, צעצוע וכן הלאה. ככל שהילדים גדלים, דמי הכיס יוכלו לממן בזבוזים יותר כבדי משקל", אומר נדב. "דרך דמי הכיס", מוסיפה צורן, "ילדים לומדים שכסף הוא לא דבר אינסופי".

מתי אפשר להתחיל עם דמי כיס? לדעת צורן, כבר בגיל 6. לדבריה. מומלץ לתת דמי כיס מדי שבוע - סכום של 10 שקלים למשל - אך כדאי להימנע בגילאים הצעירים משיח מורכב מדי סביבם. "לא הייתי אומרת לילד: 'רוצה משחק שעולה יותר מדמי הכיס שחסכת? אקנה לך אותו על חשבון דמי הכיס של שבוע הבא'. ילדים בני 6 לא צריכים ללמוד בשלב זה על הלוואות".

 נעמה צורן / צילום: רון צורן

ומה לגבי "צבירת ריבית" על חיסכון? זה דווקא קונספט שבעיני נדב נכון ללמד אותו. "אצלנו יש דף על המקרר שבו מצוינים הסכומים שכל ילד חסך לעצמו עד היום בזכות דמי הכיס. מי שמשאיר את הכסף בקופה ולא מבזבז אותו, מקבל עוד 10% על החיסכון מדי חודש, ריבית נדיבה מאוד.

"עמית תיכנן לחסוך את הכסף במשך חמישה חודשים ואז לקנות קורקינט (לא חשמלי) בכמה מאות שקלים. אבל אחרי שראה כיצד הכסף גדל במשך כמה חודשים בזכות הריבית, הוא החליט לקנות קורקינט משומש בחצי הסכום שתכנן, ולהשאיר את מה שנשאר בקופה. זה שיעור שלימד אותו על כוחה של ריבית, וגם על איפוק והתמדה. הוא חיפש לבד את הקורקינט המשומש וניהל משא ומתן על המחיר".

בעיני נדב, חשוב גם לתת לילדים לעשות טעויות בניהול התקציב שלהם. "בקיץ שעבר לקחתי את הילדים לקניון, וכל אחד מהם קיבל 50 שקל לבזבוזים ולאוכל. אחד מהם החליט לבזבז את כל התקציב על משחקייה, כולל עוד כסף שהיה אמור להיות חלק מדמי הכיס העתידיים. לא כעסתי עליו, אלא שאלתי האם נהנה במשחקייה, והאם יעשה זאת שוב. הוא ענה שלא, כי הבין לבד שזה לא היה שווה את זה. חשוב שהילדים יתנסו וייפלו. באופן הזה כשיגדלו, הם לא יתפתו - כך אני מקווה - להמר על הכול בקזינו בלאס וגאס".

איפה עובר הגבול בין חינוך ילדים לערך הכסף לבין זה שתגרום להם לחרדה כלכלית?
"להורים יש אחריות לספק לילדיהם את צורכיהם הבסיסיים, בוודאי בגילאים הצעירים: בגדים, אוכל וכן הלאה. כל עוד הילדים מבינים שדמי הכיס - ובגיל מאוחר יותר, גם כסף שהרוויחו בעצמם - הם לכל האקסטרות, אין סיבה שיגדלו תחת תחושת לחץ כלכלי".

2 מטלות הבית: לשלם או לא לשלם לילדים

אחת הסוגיות מעוררת המחלוקת בקרב הורים ומחנכים היא האם נכון לתגמל ילדים על מטלות בית כמו סידור החדר ורחיצת כלים. נדב מספר שבארה"ב זו שיטה חינוכית מקובלת, ואילו בישראל פחות. גם הוא וגם צורן פחות ממליצים על כך.

"מטלות הבית הן של כולם. כל אחד נותן משהו כדי שיהיה נעים בבית. זהו ערך שחשוב להקנות לילדים", אומרת צורן. לפי נדב, "יש דרכים אחרות לעודד ילדים ליזמות, למשל לשטוף את המכונית המשפחתית תמורת כמה עשרות שקלים, או לכסח את הדשא, ואולי גם את הדשא של השכנים".

3 לעודד עבודה: באיזה גיל, מתי ואיך

יש הורים שמתלבטים אם לעודד ילדים מתבגרים לצאת לעבוד אחרי שעות בית הספר, או להמשיך לכלכל אותם עד לסיום הלימודים. נדב חושב שנכון לעודד ילדים להרוויח כסף משל עצמם, ואפשר לעודד אותם לכך כבר מגיל שש-שבע, דרך פעולות יזמיות כמו מכירת צעצועים ישנים או הקמת דוכן לימונדה.

כמובן, הוא גם בעד שבני נוער ייצאו לעבוד. הם יבינו זאת לבד אם ארנקי ההורים ייסגרו בפניהם בשלב מסוים. "למה שילד ירצה לעבוד אם אימא ואבא שולפים את הארנק מתי שהוא רק רוצה? מתבגרים צריכים לעבוד בשביל הדברים שהם רוצים, אם זה בדוכן גלידה או כמורים פרטיים לילדים צעירים מהם. אם אנחנו כהורים נזמין הביתה צעירים שעובדים בעצמם בשיעורים פרטיים או בבייביסיטר, הילדים שלנו עשויים לשאוב מהם השראה ולרצות גם".

4 אין לי כסף: איך להסביר מחסור

במיוחד בימי קורונה, הורים רבים מוצאים את עצמם מבולבלים מול הצורך להסביר לילדים שאין כעת כסף לבזבוזים. "אם הילד מבקש מההורה לקנות משהו שאין ביכולתו להרשות לעצמו, זה בסדר גמור להגיד 'כרגע אני לא יכול'", אומרת צורן.

"עבור ההורים זו חוויה לא פשוטה, אך עבור הילדים זו יכולה להיות דווקא חוויית למידה חיובית. הם יחושו ששיתפו אותם ברגש אותנטי, ובדרך הזו עשויים לפתח הבנה לאחר, ולכך שלא הכול אפשרי בכל רגע נתון".

5 יש לי כסף, אבל: איך לא מפנקים ילדים

יש משפחות בנות מזל, שבהן אין בכלל דאגות כלכליות. אבל גם לעשירים כידוע יש צרות, ואחת מהן עשויה לגעת בשאלה כיצד לגדל ילדים שיודעים את ערכו של כסף. המפתח, לפי צורן, טמון בהצבת מגבלות לכסף כבר בגיל צעיר. "אפשר לומר לילד את הדברים כפי שהם: 'נכון, יש לנו הרבה כסף, ובכל זאת לא אקנה לך את הצעצוע שביקשת. זה לא בגלל הכסף, אלא כי כבר קנינו מספיק צעצועים בזמן האחרון'".

לדבריה, "כשאין גבולות, ומדי יום קונים לילד משהו חדש, ותמיד נכנעים לרצונות שלו, גם ההנאה מהדבר החדש נשחקת. אם נניח מגיעה חבילה עם מתנות לילדים יום אחרי שכבר הגיעה חבילה כזו, זו האחריות שלנו כהורים לשים את החבילה החדשה בצד. אחרת, מה שנתנו אתמול ייזרק הצדה".

מצבים של שפע כלכלי הם בעיניה הזדמנות להקנות לילדים ערכים שנוגעים לנתינה לאחר. "אפשר לשתף ילדים במבצעים של מסירת צעצועים לגן, או לאנשים שזקוקים להם יותר מאתנו". 

לדבר עם הילדים על אמזון ואפל בלי להיות משעממים

איך לדבר עם ילדים על כסף, ולמה זה חשוב? לג'ון ספונר (83), מנהל השקעות אמריקאי מוביל שכתב כמה רבי מכר בתחום, יש לא מעט טיפים לחלוק עם הורים (ועם סבים וסבתות) בתחום הזה. הוא יישם את הטיפים האלה בחייו האישיים, כאב לשלושה ילדים וסב לחמישה נכדים.

 ג’ון ספונר / צילום: ביל גרין

ספונר מנהל נכסים של לקוחות מארה"ב ומהעולם בהיקף של כמיליארד דולר ודורג באחרונה בידי פורבס כאחד ממנהלי העושר המובילים בעיר בוסטון. את ספרו "אף אחד לא סיפר לנו את זה - שיעורים על כסף ועל החיים לצעירים", שיצא לאור ב-2012 בהוצאת Wiley, הקדיש לשני נכדיו הבוגרים, אליסה ווזלי, שהיו אז בני 19 ו-17.

"גיל 10 הוא גיל טוב בעיניי להתחיל לדבר עם ילדים על כסף", הוא אומר בראיון לגלובס מביתו שבבוסטון. "זה הגיל שבו הם מתחילים להיות חשופים לכסף, דרך ספרים, טלוויזיה ואינטרנט. הם יודעים שכסף משמש כדי לקנות דברים, גם אונליין וגם בחנויות, ולכן זה הזמן הנכון לחקור יחד איתם את העולם האמיתי".

ספונר מאמין שכדי שילדים יגלו עניין באופן שבו כסף מניע את העולם, ביזמות ובשוק העבודה, ובדרך זו יהיו פתוחים ללמוד על כסף גם בבגרותם, צריך פשוט לספר להם סיפורים. במילים אחרות, צריך להיות מעניינים.

"נהגתי לספר לילדים על הרפתקאות שהיו לי עם כסף כשהייתי נער, למשל, כשעבדתי במסעדה כ'פיקולו' (מי שאוסף כלים ומנקה את השולחנות), או כמי שסוחב את מקלות הגולף במגרש לאנשים עשירים, או כשעבדתי כמוכר גלידה. מאוד אהבתי גלידה, אבל כשיכולתי לאכול אותה כל יום כמה שרק רציתי, בסוף נמאס לי ממנה. קשרתי כל אחד מהסיפורים האלה לכסף שעשיתי בהמשך החיים", מספר ספונר.

"אנשים בכל הגילאים אוהבים סיפורים, ואם יש גם לקח שעולה מהסיפור, אז הלקחים האלה יישארו עם הילדים. כילד, למשל, אהבתי מאוד מורים שהיה להם חוש הומור, כי צחוק עזר לי לזכור את החומר. אותו דבר לגבי פיננסים".

כדי שהילדים והנכדים שלו יפתחו חוכמת רחוב, ספונר סיפר להם כיצד כנער נהג לחשוב מחוץ לקופסה כדי לזכות בטיפים. "למשל, אם הייתי עובד קשה במיוחד, או שהייתי גורם לבוס לצחוק, או אומר משהו חכם, הייתי מקבל אקסטרה בטיפים בהשוואה לשאר הילדים שעבדו לצדי".

ספונר גם הקפיד להסביר לילדים איך עובד הביזנס המשפחתי, שעוסק בהשקעות בשוק ההון. הוא התחיל מהבסיס, ולאט לאט התקדם לעבר מושגים מורכבים יותר כמו מניות, בורסה וחברות ציבוריות. "לקחתי את הילדים שלי, ואחר כך גם את הנכדים, למשרדי חברת ההשקעות שלנו, שתמיד היו ממוקמים במגדלים גבוהים באזורים הפיננסיים של העיר, ועם נוף לנמל בוסטון. הם מאוד התלהבו מזה.

"ואז הייתי מתחיל לספר להם לגבי חברות שהם מכירים: חברות של מכוניות, של מחשבים, צעצועים, חברות שמייצרות את דגני בוקר שהם אוהבים. הסברתי להם על התהליכים הפשוטים שדרכם העסקים האלה יכולים לגייס כסף כדי להתפתח ולגדול, וככה הייתי מגיע לדבר על בורסת המניות. אמרתי להם שיש אנשים שמשקיעים בחברות האלה ויכולים להרוויח מכך, אך גם להפסיד אם החברה לא מצליחה כמו שחשבו שתצליח".

כשהילדים כבר היו מעל גיל 10, ספונר המחיש בעבורם כיצד עובד שוק ההון באמצעות משחק. "הייתי אומר להם לבחור חברה שהם מכירים, למשל אפל, אמזון, פדקס או מקדונלדס, ואז לכתוב על הנייר את מחיר המניה בסוף יום המסחר. כעבור חודש היינו מתכנסים שוב, ובודקים מה קרה למחירי המניות. מי שהמניה שלו עלתה הכי הרבה, זכה בדולר. כך משכתי את תשומת לבם, והם למדו כיצד השווקים והמחירים זזים, והרבה פעמים זה היה לא כפי שציפו. זה גרם להם להיות מודעים לסיכונים שטמונים בשווקי ההון, ובחיים בכלל".