האם הפרקליטות קיבלה אישור לפעולות החקירה הרבות שביצעו המשטרה ורשות ניירות ערך בתיק 4000, והאם היועמ"ש אישר מלכתחילה את פתיחת החקירה בתיקי האלפים בהם נחשד ראש הממשלה בעבירות שוחד והפרת אמונים? נושא זה עמד בלב הדיון הציבורי והמשפטי בשבועות האחרונים. רמת החשדנות התעצמה לאור התעקשות הפרקליטות שלא למסור את האישורים, כאשר בצעד חריג היועמ"ש אביחי מנדלבליט שיגר מזכר מפורט ובו פירט את האישורים שנתן לטענתו, זאת במקום לחשוף את האישורים עצמם בניגוד להחלטת בית המשפט.
לאחר שבית המשפט חייב את התביעה למסור את האישורים עצמם בפורמט שניתנו, העבירה בסוף השבוע הפרקליטות את האישורים. כעת גלובס חושף את האישורים, שניתנו במיילים לאקוניים, וכאשר חתימתו של מנדלבליט לא מופיעה על המסמכים. מעבר לכך, מהמיילים נראה כי מנדלבליט אישר פעולות חקירה מסוימות, ואילו המשטרה הרחיבה את החקירה מעבר לכך.
יש לציין כי לגלובס נודע כי היועמ"ש עודכן בזמן אמת בנוגע לפעולות החקירה שתוצאותיהן הועברו אליו כמעט "בשידור חי" ודרש להיות מעורב בפרטי החקירה וסירב לתת למשטרה ולפרקליטות לפעול ללא עדכון שלו מראש, כך שברור שהדברים לא נעשו מאחורי גבו - אולם בחומר שהועבר לסנגורים, אין לכך כל זכר.
עוד יש לציין כי מתוך החומרים שהועברו, אמנם שמו של ראש הממשלה כבר הוזכר ב-25 לספטמבר 2017 במסמך של פרקליטות מיסוי וכלכלה אליו הפנה פרקליט המדינה, אולם היועמ"ש לא הזכיר אותו מפורש עד למסמכים שהועברו עד ה-5.2.2018. יודגש כי סעיף 17 לחוק יסוד הממשלה קובע כי "לא תיפתח חקירה פלילית נגד ראש הממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה".
החומרים שהועברו לסנגוריה:
ראשית, הובא חלק מחוות-דעת של פרקליטות מיסוי וכלכלה, עליה חתומה עו"ד ליאת בן ארי. "המסמך שבנדון סוקר ממצאים ראיייתיים שעלו מתוך חקירת בזק, שעיקרם בקשות אנשים המקורבים לראש הממשלה שהועברו לשאול אלוביץ' ולמנכ"ל 'וואלה' עם בקשות סיקור לראש הממשלה ולמשפחתו". חוות-הדעת אומרת כי יש מקום להעמיק חקר, מעבר למניע האישי של שלמה פילבר (מנכ"ל משרד התקשורת דאז) עצמו שכבר נחקר פעמים רבות על-ידי רשות ניירות ערך, ולבדוק האם המניע של פילבר להיטיב עם קבוצת בזק נובע מיחסיו של ראש הממשלה עם שאול אלוביץ' ובהקשר לאתר האינטרנט "וואלה". מסמך זה הינו מה-25.9.2017.
יומיים לאחר מכן, נשלח מייל על-ידי לשכת פרקליט המדינה, שבו נכתב כי "אכן יש מקום לחקירת פילבר עצמו בנושא מניעיו להיטיב עם בזק בהקשרים שעלו בחומרי החקירה שנתפסו".
חלפו מספר ימים נוספים, וב-2.10.2017 נשלח מייל על-ידי לשכת פרקליט המדינה ובו נכתב כי "בהמשך לפנייתו של פ.מ ליועץ, היועץ אישר לפעול על-פי המתווה שהציע פ.מ".
ב-14.12.2017 נשלח מייל מלשכת היועמ"ש ובה נכתב כי "לאחר קיום התייעצות בה הובהר כי נכון להעמיק חקר בכל הנוגע למניע שהביא את פילבר לבצע עבירה, קיבל היועץ את המלצת פרקליטת המחוז (ליאת בן ארי, א"ג) ופרקליט המדינה לברר את הדברים באמצעות גביית גרסאות מן העדים אילן ישועה, יונתן שכטר וניר חפץ. זאת בנוסף לבירור שנערך בזמנו מול פילבר עצמו ומול אלוביץ".
לאחר מכן ב-17.01.18 התקיימה ישיבה בלשכת היועמ"ש במסגרתה נאמר כי "כעת אנחנו מבקשים להרחיב את החקירה לשוחד גם לבני הזוג אלוביץ' וגם לשיבוש".
שלושה שבועות חלפו, ובישיבה שהתקיימה בלשכת מנדלבליט ב-5.2.2018, אישר היועמ"ש במפורד להרחיב את החקירה ולזמן את נתניהו עצמו לחקירה באזהרה בחשד לעבירת שוחד.
הסנגורים דורשים ביטול כתב האישום; היועמ"ש: הכול אושר כראוי
בפניית סנגורי נתניהו מלפני כחודש לבית המשפט, טענו הסנגורים כי יש לבטל את כתב האישום נגדו, משום שלטענתם החקירה בוצעה ללא אישור בכתב מהיועץ המשפטי לממשלה, כפי שמתחייב לטענתם על-פי חוק יסוד הממשלה. הסנגורים הפנו לעשרות פעולות חקירה, שלטענתם ביצעה המשטרה ללא אישור כדין של היועמ"ש. כך למשל, בחודש אוקטובר 2017 נחקרו פילבר, אלי קמיר, שאול אלוביץ' ובנו אור אלוביץ'. בתחילת נובמבר 2017 נערכה חדירה לתיבת דוא"ל של שאול אלוביץ' לצורך חיפוש הודעות שעניינן פניות ראש הממשלה או רעייתו לסיקור תקשורתי באתר "וואלה". לטענת הסנגורים, "חיפוש זה לא רק שנעשה ללא אישור היועץ המשפטי לממשלה, אלא שהוא בוצע ללא צו חיפוש מתאים".
כאמור, על-פי הידוע לגלובס - היועמ"ש היה מעורב בפעולות החקירה, והדברים נעשו על דעתו ובאישורו. אולם אישורים אלה לא נמצאים בחומר שהוצג.
לפני כשבועיים חייב בית המשפט את הפרקליטות למסור את האישורים: "עומדת לנאשם 1 (בנימין נתניהו, א"ג) הזכות הדיונית לקבלת האישורים, כפי שנטען בסעיף 9.5 לבקשתו, בהיותם מסמכים רלוונטיים החוסים תחת 'חומרי חקירה', בהתאם לחוק. אנו מורים למאשימה למסור להגנה את האישורים, בפורמט הקיים לגבי כל אחד מהם".
התובעת עו"ד ליאת בן ארי הגישה להרכב בית המשפט המחוזי בירושלים מזכר של היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט, אשר מתייחס לדרישת בית המשפט להציג את אישוריו לפתיחה בחקירות נגד ראש הממשלה בתיקי האלפים, כפי שמחייב חוק היסוד.
מנדלבליט טען כי לא רק שניתנה הסכמה ראשונית על-ידו לפתיחת הבדיקות או החקירות בשלושת תיק החקירה, כל אחד בזמנו, כמתחייב מהחוק, אלא גם אישר אישית בשלבים שונים עוד עשרות רבות של פעולות חקירה בתיקים. זאת לדברי מנדלבליט, אף שעל-פי החוק נדרשת הסכמתו לפתיחת חקירה בלבד.
מנדלבליט עדכן את בית המשפט כי הוא זה שאישר, הסכים וליווה את מהלכי הבדיקה והחקירה בעניינו של ראש הממשלה. מלבד זאת, מנדלבליט פירט את התאריכים בהם קיבל החלטות לפתוח בבדיקות פליליות מקדימות שהתפתחו בהמשך לחקירות בעניינו של ראש הממשלה. לטענת מנדלבליט, את ההחלטות הוא קיבל בהליך עבודה סדור ומקצועי שנעשה עם רשויות האכיפה.
עו"ד ליאת בן ארי ביקשה כי בית המשפט יראה במזכר זה מילוי הוראת בית המשפט. בקשה זו נדחתה על-ידי בית המשפט. "לא ניתן לראות בחלקים של המסמכים בהם נמצאת, לשיטת המשיבה, ההסכמה הנדרשת, כמסמכים 'פנימיים', אשר אין למסרם, ולא די בהפניה של היועמ"ש למסמכים אלה, חלף מסירת המסמכים לידי המשיב". לדברי השופטים, "על המשיבה להעביר ללא דיחוי להגנה את אותם חלקים של המסמכים בהם נמצאת, לשיטתה, הסכמת היועץ".
לבסוף צוין כי "המדינה רשאית להשמיט או להשחיר ממסמכים אלה חלקים אחרים, ככל שלשיטתה הם מהווים תרשומת פנימית או דיון פנימי".
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
