ארגוני זכויות אדם עתרו לבג"ץ נגד החלטת השר אוחנה שלא לחסן אסירים

חמישה ארגוני זכויות אדם עתרו הבוקר (א') לבג"ץ נגד החלטת השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה שלא לחסן אסירים נגד קורונה, וזאת בניגוד להנחיית משרד הבריאות ולהנחיית היועץ המשפטי לממשלה.

לטענת העותרים, למרות ההנחיה לחסן את כלל האוכלוסייה בהתאם לתיעדוף ועל אף החובה החוקית והמוסרית להגן על הכלואים, עד היום שירות בתי הסוהר לא החל בחיסון האסירים.

העתירה הוגשה על-ידי רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח, עדאלה המוקד להגנת הפרט ורבנים לזכויות אדם באמצעות עורכי הדין תמיר בלנק ואן סוצ'יו.

העתירה הוגשה לאחר שאוחנה הבהיר ביום שישי למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד עמית מררי, כי אין בכוונתו לסגת מהנחייתו שלא לחסן אסירים בשלב זה, אלא חברי סגל שב"ס בלבד. אוחנה דחה את הנחייתה של מררי כי החלטתו שלא לחסן עצורים ואסירים ניתנה בחוסר סמכות ומנוגדת לדין.

בפנייתה לאוחנה כתבה מררי כי "אין כל בסיס משפטי להבחנה בין אוכלוסיית הכלואים בשב"ס ובין האוכלוסייה הכללית בכל הנוגע למתן שירותי בריאות. משכך, הנחיה על-פיה לא יחוסנו בשלב זה עצורים ואסירים אשר מבחינת נתוניהם זכאים להתחסן בהתאם להנחיות משרד הבריאות, אינה מתיישבת עם דרישות הדין". עוד כתבה מררי כי על שירות בתי הסוהר לפעול לחיסונם של הכלואים ללא דיחוי.

אוחנה טוען כי האחריות להחלטה היא על הדרג הנבחר, וכי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה לא מחייבת אותו. במכתב התשובה למררי, שנשלח גם למשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו, הוסיף אוחנה: "יש לכם ולכל מי שמעוניין בכך עד 4.2.21 להגיש את שמכם באחת מרשימות המועמדים לכנסת ה- 24, ובמקרה שתיבחרו לכנסת ולממשלה, בהחלט תוכלו לעשות כן".

הארגונים דורשים בעתירה להורות לשירות בתי הסוהר לחסן את כלל אוכלוסיית האסירים, על-פי מתווה תיעדוף החיסונים שקבע משרד הבריאות, שקבע כי קבוצות סיכון ובני 60 ומעלה יחוסנו. בעתירה מבקשים האגונים גם למנוע משב"ס לתעדף מתן חיסונים לסגל בתי הכלא על פני חיסונים לאסירים.

לעתירה צורפה חוות-דעת רפואית מטעם איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית בישראל, שקבעה כי "ישנה חובה אתית על מדינת ישראל להציע את החיסונים לאוכלוסיית האסירים".

עוד נכתב בחוות-הדעת כי "יש להתייחס לאסירים כאוכלוסייה שבויה, בהקשר של הקורונה מדובר באוכלוסייה בסיכון, הן בשל מחלות רקע והן בשל הימצאותה בתנאי צפיפות המגבירים את הסיכון לתחלואה ותמותה. זאת אוכלוסייה אשר קיימת גם לה הזכות לבריאות כזכות אדם בסיסית, באותו אופן בו היא קיימת לגבי האוכלוסייה הכללית במדינה".

בעתירה נטען עוד כי "למרבה הצער, החלטת המשיבים, ובמיוחד המשיב 1 (השר אמיר אוחנה), התקבלה ללא תשתית עובדתית ראויה, לא משיקולים עניינים אלא אולי משיקולי בחירות או מתוך רצון להתנגח עם 'הפקידות' כולל היועמ"ש".