בהמתנה לכנסת חדשה: ברקת רוצה לחזק את קופות הגמל להשקעה בסיוע הבנקים

משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון, ממשיך לסמן את תחום קופות הגמל להשקעה ככזה שיש להרחיבו, וזאת דרך העלאת תקרת ההפקדה השנתית והרחבת היצע הגורמים שרשאים להפיץ את הקופות האלה, ובכללם הבנקים. עם זאת, ברקת נדרש להסכמת גורמי ממשל אחרים, ובהם רשות המסים, ולאישורה של ועדת הכספים בכנסת ואף של מליאת הכנסת, כדי לקדם את כל התוכניות שעליהן דיבר באחרונה, אם הוא רוצה להפוך אותן מאמירות לשינוי ממשי בשוק החיסכון. זה לא דבר של מה בכך, כשהכנסת נערכת לבחירות שיתקיימו בעוד כחודשיים וחצי.

קופות הגמל להשקעה, בדומה לפוליסות חיסכון לפרט של חברות הביטוח, הן מוצר חיסכון לא פנסיוני שמהווה חלופה למוצרי קרנות הנאמנות, התיקים המנוהלים והפקדונות בבנקים. ההפקדות בשני אפיקי ההשקעה האלה אינן זכאיות להטבות מס, כשהחוסך מחויב בתשלום מס רווחי הון בעת פדיון החיסכון. זאת, אלא אם החוסך מושך את החיסכון בגיל מבוגר ובדרך של קצבה חודשית.

עם זאת, אפיקי החיסכון האלה זוכים להטבה מס ניכרת בדרך של דחיית מס רווחי הון ואי תשלום מס בעת מעבר מסלול או חברה, כל עוד החיסכון לא נפדה, כך שניתן לשקלל באופן מקסימלי הפסדים ורווחים בניירות ערך לכל אורך תקופת החיסכון. נכון לסוף נובמבר 2020, היו בקופות הגמל להשקעה נכסים בשווי מצרפי של 17.8 מיליארד שקל. מדובר בשוק צומח, שכל בתי ההשקעות הגדולים וחברות הביטוח פעילים בו.

המפיצים העיקריים הם סוכני הביטוח

עיקר ההפצה של הגמל להשקעה, כמו גם פוליסות החיסכון לפרט, נעשה על ידי סוכני הביטוח. זאת, אף שמבחינות רבות מדובר במוצר השקעה, שהוא חליפי לקרנות הנאמנות והתיקים המנוהלים, שאותם משווקים יועצים ומשווקים שמורשים להפיץ מוצרי השקעה תחת הסדרה של רשות ניירות ערך.

מבחינת רשות שוק ההון, קופות הגמל להשקעה הן מכשיר השקעה שיש לחזק, ותפיסה זו קיבלה משנה תוקף עם יצירת האפשרות לניוד של כספי הגמל להשקעה למכשירי החיסכון הפנסיוני.

לכן, מבחינת ברקת יש להעלות את תקרת ההפקדה השנתית לו מ-70 אלף שקל בשנה לכ-200 אלף שקל הפקדה מקסימלית, כשברשות שוק ההון מעריכים כי רשות המסים לא תחסום את המהלך. עם זאת, כדי להעלות את התקרה במכשיר יש צורך באישור ועדת הכספים בכנסת ובקבלת תמיכתו של שר האוצר.

במקביל, ברשות שוק ההון שואפים להגביר את הנגישות של קופות גמל להשקעה לציבור, ואת זה הם ינסו להשיג דרך מערכי ההפצה בבנקים וגם על ידי סוכנויות הביטוח של חברות כרטיסי האשראי. לפי שעה, הסוכנויות של מקס ושל ישראכרט פועלות רק בתחומי הביטוח הכללי, אבל בסמכות הרשות לתת להן היתר לעשות כן. עם זאת, הדרמה העיקרית תהיה ככל שהבנקים יתחילו להפיץ את קופות הגמל להשקעה, נוסף כל קופות הגמל לתגמולים, קרנות ההשתלמות וקרנות הפנסיה החדשות שהם כבר רשאים להפיץ.

עולם ההפצה והייעוץ הבנקאי נוצר לפני יותר מ-15 שנים, במסגרת רפורמת בכר. אז תלו במערכי ההפצה האלה תקוות רבות, אבל הן לא התרוממו - ובשנים האחרונות הבנקים צמצמו את המערכים שלהם בתחום. עם זאת, הכנסת הבנקים לייעוץ גם עבור קופות הגמל להשקעה תתאים בהרבה לאופי מערכת הייעוץ בבנקים שמחזיקים במערכי ייעוץ השקעות משמעותיים.

ואולם, הפצת קופות גמל להשקעה באמצעות הבנקים דורשת חקיקה ראשית, ולא רק אישור של ועדת הכספים, כך שעדיין הנושא רחוק מלהפוך לוודאי. אגב, ברשות שוק ההון לא רוצים שהבנקים יוכלו להפיץ פוליסות חיסכון לפרט. ככל הידוע, וככל שהבנקים בכלל ייכנסו להפצת קופות גמל להשקעה, הרשות תפעל לכך שעמלת ההפצה שתיגבה בגין ייעוץ על גמל להשקעה, תעמוד על 0.1% מיתרת הנכסים המיועצים לשנה, ולא 0.25% הפצה כפי שקיים בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות הרגילות.

נציין כי ברשות ני"ע רואים את פוליסות החיסכון לפרט והגמל להשקעה כחלופה שזוכה לתנאים מיטיבים לאלה שיש בקרנות הנאמנות, וכחלופה שמאפשרת עקיפה של הוראות ייעוץ השקעות, ולכן לא רואים עין בעין עם רשות שוק ההון את הסוגיה. נושא זה הוא רק אחד משורת נושאים שרשות שוק ההון ורשות ני"ע חלוקות עליהם, וזאת תוך עימותים פומביים והדדיים בין העומדים בראש שתי הרשויות. 

ושוב, ברקת לא מרוצה מחברות הנדל"ן הזרות

נראה כי רשות שוק ההון מכינה את הקרקע לביקורת רוחבית אצל הגופים המוסדיים בנוגע לאג"ח של חברות נדל"ן זרות. בסוף השבוע חשפנו בגלובס כי הרשות שלחה למנהלי ההשקעות המוסדיים מכתב שבמסגרתו היא מורה להם לתעד ולשמור בהישג יד את כל החומרים שעליהם התבססו בעת שהשקיעו בחברות אג"ח זרות. מדובר במכתב שני ברוח זאת שהממונה משה ברקת שלח לשוק המוסדי בתוך כשנתיים, והוא קורה בצל הסדר חוב ענק שחברת האג"ח הזרה אול-יר התחילה לדון בו עם מחזיקי האג"ח שלה.

במכתב ששלחה עתה רשות שוק ההון למוסדיים, היא מדגישה את "החשיבות בתיעוד כל מידע רלוונטי אודות תהליך קבלת ההחלטה על השקעות מהסוג המפורט במכתב זה (בין אם רשומות למסחר או לאו)", כפי שכבר הורתה למוסדיים לעשות בנוגע להשקעות אלה בינואר 2019.

מדובר בצורך בתיעוד פרוטוקולים של דיונים בנוגע להשקעות אלה, לרבות החומרים הנלווים שהוצגו במסגרת ההליך לביצוע ההשקעה, תיעוד של האנליזות והדירוגים שרלוונטיים להשקעה, ותיעוד של כל דבר חשוב אחר שנכלל בהליך ביצוע ההשקעה.