מחיקת חשבונות טראמפ מסמנת את הבעיה, היא לא הפתרון

מחיקת חשבונו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מטוויטר והשעייתו מפייסבוק לא תפתור את כאב הראש שתאגידי הטכנולוגיה האלה צריכים לפתור, אם כבר היא בעיקר מעידה על גודל ומורכבות הבעיה. אחרי שנים בהם מנהיגים פופוליסטים, קבוצות קיצוניות ומפיצי דיסאינפורמציה השתמשו ברשתות הללו כדי לזרוע קיטוב, שנאה ובלבול בקרב המונים, הגענו לנקודת הרתיחה שמחייבת את מנהלי החברות - וגם את הממשלות והרשויות שאמורים לפקח עליהם - לבדוק את עצמם ואת היחסים ביניהם מחדש.

הפריצה לקפיטול בשבוע שעבר הוכיחה לנו שוב כי מה שמתרחש בתוך הרשתות החברתיות לא מנותק מהעולם האמיתי וצריך להתייחס אליו בכובד ראש. פעולה חופשית של קבוצות קיצוניות, הסתה נגד מיעוטים או רשויות והפצה של שקרים והטעיות יובילו בסופו של דבר גם להשלכות ונזקים של ממש גם בשטח. העולם כולו התעורר להבין זאת עכשיו כשזה קורה בליבה של ארה"ב, מרכז תשומת הלב העולמי, אך למעשה יש לכך ביטויים קשים ומדממים ברחבי העולם כבר זמן רב. קמפיינים של שנאה והסתה ברשתות הביאו לפגיעות בנפש במדינות רבות באפריקה ובאסיה בשנים האחרונות, אך כשזה לא קשור בטראמפ זה לא ממש מעניין אף אחד. מישהו מדבר על כך שבמיאנמר הצבא השתמש בפייסבוק כדי להסית ולעודד מעשי טבח בבני הרוהינגה בשנים האחרונות?

הרשתות החברתיות אינן רק תשתית תקשורת

במשך שנים התאגידים נתלים בתפיסה כי אין להם אחריות על התוכן שמופץ ברשתות שלהם. החקיקה בארה"ב מאפשרת להם לטעון כי הם תשתית תקשורת ולא כלי תקשורת, ועל כן אין להם אחריות על מה שמועבר באמצעותם, כאילו היו רשת טלפוניה נייטרלית. אירועי השנה האחרונה הוכיחו שהמצב מורכב הרבה יותר. הרשתות החברתיות הן לא רק תשתית תקשורת, הן גם מרחב ציבורי של ממש, לעתים מרחב סגור ופרטי שנעלם מעיני רשויות אכיפת החוק והמשפט. לעתים נעשה בו שימוש כדי להפר את החוק או כדי להסית נגד קבוצות מיעוט או נגד עקרונות הדמוקרטיה. לעתים היחידים שמודעים לכך ויכולים לפעול בנושא הם התאגידים עצמם. במצב כזה אי-אפשר להמשיך ולטעון שאין להם אחריות על הנעשה אצלם. התגובות שלהם לאחרונה גם מוכיחות כך.

במשך שנים חוקרים הראו איך אותם אלגוריתמים שמכתיבים את מה שכל משתמש ייראה בפיד הפרטי שלו יוצרים "תיבות הדהוד" שמחזקות את האמונות והדעות שלו על-ידי הבלטת מי שדומה לו ומפעיל אותו, ועל-ידי כך מגדילות קיטוב והקצנה. מחקר של ממשלת ניו זילנד קבע כי הרוצח שביצע את הטבח במסגד בכרייסטצ'רץ' ב-2019 במהלכו נרצחו 51 בני אדם, עבר תהליך של "רדיקליזציה" בעקבות צפייה בסרטונים ביוטיוב שעוררו בו השראה ומוטיבציה. מחקרים קודמים הראו שמנועי ההמלצות של פייסבוק קידמו והגדילו קבוצות של "עליונות לבנה" בארה"ב, שהיו בין השאר אחראיות גם למהומות בשארלטסוויל ב-2017, במהלכן נדרסה למוות מפגינה מהשמאל, ונסיונות השתלטות על בתי מחוקקים מקומיים בתגובה למגבלות הקורונה בשנה שעברה.

במשך שנים רבות מדי טוויטר, פייסבוק ודומיה נהנו מהשגשוג של טראמפ והטראמפיזם - מפיצי השנאה, הקיטוב והמידע הכוזב. למרות שהם עשו מאמצים לנטר את היקף המידע המסית והשקרי ולסמן ולהקטין את הנזק שהם יוצרים, הם גם סירבו לקחת אחריות מלאה על המצב ולא השקיעו מאמצים מספקים בשינוי האלגוריתמים שהגבירו עוינות וקיטוב והניבו להם רווחים יפים. לאחר המתקפה על הקפיטול והשעיית חשבונותיו של טראמפ ברור כי צריך להעשות שינוי רדיקלי במדיניות של הרשתות החברתיות כלפי התוכן המופץ בתוכן, של הפיקוח והרגולציה של המדינות והממשלות על הרשתות ושל השקיפות של האלגוריתמים ושיטות הפעולה שלהם עבור קהילות של חוקרים ומבקרים חיצוניים ובלתי תלויים.

טראמפ אולי סיים את תפקידו ברשתות החברתיות אבל הטראמפיזם והטראמפיסטים האחרים ימשיכו לפעול ולאתגר את כולנו. הרשתות החברתיות לא יכולות ולא צריכות להיות צנזורים של מנהיגים פוליטיים או שומרי הסף של האמת, אבל הם גם לא יכולות להיות מקלט בטוח להסתה לאלימות והפצה בלתי מוגבלת של שקרים. משפטנים, חוקרי רשתות ורשויות החוק צריכים לחבור יחד כדי לבחון את אופן הפעולה של הרשתות החברתיות ואת השקיפות והאחריות שהן צריכות לגלות כלפי האזרחים וכלפי החוק. המרחב הציבורי הדיגיטלי לא יכול להיות להישאר המגרש הפרטי של התאגידים המסחריים, הוא צריך להיות בטוח לכולנו. 

הכותב הוא מרצה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון ותלמיד מחקר בתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן