שנת שיא בענף המזון: עכשיו כולם רוצים להיפגש עם המזומנים

זה לא סוד שענף המזון ורשתות הקמעונאות מסכמים שנת שיא במונחי צמיחת המכירות ב-2020 הודות להשפעות משבר הקורונה: מכירות ענף המזון זינקו ב-9% במהלך השנה החולפת והסתכמו בסך של כ-43 מיליארד שקל, כשמדובר בתוספת כספית למכירות של 3.6 מיליארד בענף המזון. כך לפי נתוני סטורנקסט.

המציאות הזו דוחפת עתה לא מעט חברות לנסות להיפגש עם מזומנים הודות לכך שיממשו חלק מהגאות שנרשמה בשנה החולפת עבור בעלי המניות. במה מדובר? בחודשים האחרונים בענף המזון שורה של חברות בתחומי המזון והמעטפת שלו "עושה קולות" של לבחון הנפקה. זאת הודות למומנטום החיובי ולרוח הגבית שמספק משבר הקורונה לענף המזון והגדיל את משך השהות בבתים ואת הצריכה בהם. כך, חברות לכל אורך שרשרת הערך החל מקמעונאיות והמשך ביצרניות בוחנות אפשרות למכור מניות או להנפיק וליהנות מתנאי השוק הרותח שמאופיין בהנפקות רבות לפי תגי שווי גבוהים מאוד שבאו לידי ביטוי בשווי ממנו נהנו קמעונאיות המזון עוד טרום הקורונה ובראשן יוחננוף ופרשמרקט.

כולם מדברים על הנפקה

בין השמות הבולטים: קוויק, חברת משלוחי המזון המקוונת; מחסני השוק, רשת המזון הוותיקה שהחלה את דרכה בדרום; בלדי, ספקית מוצרי הבשר ההדגים; גוד פארם, קמעונאית הפארם שבשליטת רמי לוי; ביכורי השדה, שנפרדה מהבעלות של נטו ונערכה להנפקה עוד טרום משבר הקורונה; יינות ביתן, שמעוניינת להנפיק בבורסה ומנהלת מו"מ עם הפניקס לרכישת השליטה בחברה; ועתה גם שמה של חברת המזון הגדולה בישראל, תנובה, נקשר להנפקה אפשרית בבורסה המקומית וגם בחו"ל. לא מדובר רק בהנפקות, אלא גם בעסקאות לא סחירות, כמו למשל הרכישה של מגדל ביטוח של כ-25% ממניות מחלבות גד.

ולא מדובר רק בחברות הגדולות והוותיקות יחסית: גם חברות המשיקות לתחום המזון כמו חברת סבוריט, המפתחת טכנולוגיה לייצור תחליפי בשר כבר הספיקה להשלים הנפקה בבורסה בסוף 2020. עוד דווח כי גם נבחנת הנפקה של חברה נוספת בתחום תחליפי המזון - וי-גארדן.

ואולם, לצד האופוריה מהצמיחה במכירות ברשתות הקמעונאות, 2021 מביאה איתה גם לא מעט סימני שאלה בנוגע לבאות. יש כמה שאלות גדולות שמלוות את הכניסה של ענף המזון ל-2021. הראשונה נוגעת להוצאה על צריכת מזון ומשקאות, ולשאלה האם הציבור ימשיך לצרוך יותר ברשתות המזון, או יצמצם את הצריכה שלו כתוצאה מהמשבר הכלכלי.

מניתוח גלובס לנתוני סטורנקסט ולנתוני היקף האוכלוסייה בישראל לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), עולה כי בנטרול הגידול באוכלוסייה, ההוצאה על מזון ומשקאות גדלה ב-2020 ב-7.3%, כשההוצאה החודשית לתושב עמדה על 386 שקל. לשם השוואה, מדובר בגידול של כ-10% מסוף 2017 אז דובר על 350 שקל. הנתון תומך במומנטום החיובי, וברצון של לא מעט חברות לבחון אפשרות להנפיק או לממש מניות.

מחכים לראות מה יקרה ב-2021 

אך האם המגמה הזו תימשך גם ב-2021? בענף המזון מעריכים כי ההוצאה החודשית של הציבור הישראלי לא נפגעה בין היתר הודות להחלטת הממשלה לשלם דמי ביטוח לאומי עבור תקופת החל"ת עד סוף המחצית הראשונה של 2021. בענף ממתינים בדריכות להשפעות של היום שאחרי החל"ת, ולכוח הקנייה של אותם מועסקים שעלולים למצוא את עצמם במציאות שבה יצטרכו להתנהל ללא הכנסה חודשית.

מנגד, גם אצל מי שהממון מצוי בכיסם עשויה להתרחש ירידה בצריכה. במה מדובר? השנה החולפת, 2020, אפשרה לחברות המזון ולרשתות המזון ליהנות מכך שלציבור יש כסף לבזבז, הן הודות לחל"ת, והן הודות לכך שמגזרים מסוימים חסכו הוצאות של עתות שגרה, החל מתשלומים עבור מסעדות, חוגים, חדרי כושר, פעילויות תרבות ופנאי, או חופשות בארץ ובחו"ל. כל אלה גם שלחו את שלא נפגע כלכלית מהקורונה למצוא דרכים "לפנק", ויש מי שאף מגדירים זאת כפיצוי עצמי, בדמות רכישת מוצרי פרימיום ברשתות המזון, בין אם מדובר במזון מוכן, גלידות פרימיום, או חומרי גלם יקרים יותר לבישול ביתי.

אלא שבענף המזון עוקבים בדריכות אחר התמונה הזו והקוטביות שבה, ומחכים ליום שבו היא עשויה להתהפך. ראשית, ההערכה היא כי עם תום תקופת הסגר והחזרה לפעילות של מסעדות, סביר שבציבור ירצו לבלות יותר בחוץ ולפצות על תקופת הסגר, ובכך ישחקו את הצמיחה המשמעותית ממנה נהנה הענף, כשלצידם ישובו בהדרגה לפעול יתר הענפים שהציבור מוציא עליהם כסף כמו נסיעות לחו"ל, אימונים, בתי קולנוע או בילוי בקניון.

כבר עכשיו די ברור שהתוצאות הכספיות שהציגו רשתות ויצרניות המזון יתקשו לשחזר את המספרים הפנומנליים שאלה רשמו ב-2020, כשהשאלה שמעסיקה את חברות המזון היא האם הן יצליחו להציג ב-2021 צמיחה בהשוואה ל-2019, או שהשוק דווקא ילך למומנטום שלילי ולהתכווצות.

איום נוסף שנוגע לשאלה הזו מבחינת רשתות המזון הגדולות, וגם מבחינת יצרניות המזון, הוא העובדה שמשבר הקורונה נתן דחיפה אדירה לא רק לרשתות המזון השכונתיות ולמכירות האונליין, אלא גם לחנויות המתמחות שאינן נמדדות במלואן על ידי סטורנקסט, ובראש מעדניות ומאפיות. גם הן עברו לקדמת הבמה ב-2020, כשלא מעט מסעדנים ובתי קפה, "התחפשו" לכאלה כדי שיותר להם להמשיך ולשרוד. אלה מבססות עתה את מעמדן אצל הצרכן, ואף עשויות לנגוס בהמשך גם בהכנסות של רשתות המזון הגדולות כחלופות עבור מוצרים כמו לחם, בשר, גבינות ועוד.

השאלה הקשה הנוספת שמרחפת מעל הענף היא השוק המוסדי, ובראשו המסעדות, בתי הקפה, בתי המלון, אולמות האירועים, הקייטרינג, הברים, ואפילו בתי הקולנוע והתאטרון. מי מאלה יצליח להרים את ראשו במהירות יחסית ולחזור לייצר מכירות בזרוע הלא קמעונאית של חברות המזון שנפגעה אנושות מהקורונה, ומי מהעסקים הללו יקרוס, יימחק או ייסגר, ויותיר מאחוריו חובות אבודים, לעיתים גם בהיקפי עתק. 

  

מי הנהנות הגדולות ומי נותרו מאחור?

תנובה, חברת המזון הגדולה בישראל, הצליחה ליהנות מצמיחה במכירות שלה בהתאם לקצב הצמיחה הממוצע בשוק המזון שעמד על 9.3%, כשאלה הסתכמו במעל 6 מיליארד שקל. במקביל, החברה רשמה צניחה חדה במכירותיה לשוק המוסדי שנגסה במידת מה בצמיחה הכוללת שלה. ואולם, תנובה לא הצליחה לשפר במידה ניכרת את נתח השוק של ב-2020, והוא נותר יציב יחסית ומהווה גם השנה 14.3% בדומה לשנה שעברה.

גם תנובה עשויה להחזיר לשולחן יוזמה ישנה שתאפשר לבעלי המניות להיפגש עם הכסף, באמצעות הנפקה של החברה. שש שנים חלפו מאז נרכשה תנובה מידי קרן אייפקס ועברה ליד חברת ברייט פוד הסינית (77%) שמחזיקה בה לצד ארגוני הקניות של הקיבוצים (23%). הרעיון להנפיק את תנובה הונח על השולחן גם בתקופה שבעלת השליטה הייתה אייפקס, וגם אחרי העסקה במסגרתה רכשה ברייט פוד את תנובה לפי שווי של 8.6 מיליארד שקל.

במהלך השנים האחרונות תנובה חילקה לבעליה דיבידנדים וגם מימשה נכסי נדל"ן, ועתה היא עשויה לרצות להתניע תהליך שבסופו מניותיה יונפקו בבורסה ויאפשרו לברייט פוד ולקיבוצים שבחרו לשמור על החזקותיהם להיפגש עם כסף. כך או כך, עדיין מוקדם לומר האם החברה תבחר לממש את התכנית המקורית שהייתה לה כשניגשה לעסקה - להנפיק את החברה בבורסת הונג קונג, או לבחון כניסה לבורסה בת"א, בתור החברה הגדולה בענף המזון המקומי, כשגם בורסה באירופה עומדת על הפרק. אבל, ככל שתרצה לבצע צעד כזה בשווי גבוה מזה שנרכשה בו, תנובה תצטרך למצוא דרך לנער מעליה את המעמסה של מוצרים שמוטים לפיקוח ממשלתי, להמציא את עצמה מחדש באמצעות רכישה של פעילות גדולה בחו"ל כפי שהיא בוחנת מזה תקופה, ולהמשיך לשים זרקור על פעילות הפודטק שהקימה כהבטחה לעתיד.

אל מול תנובה, ניצבת יצרנית המזון הציבורית עם פעילות גלובלית - שטראוס, שהתקשתה להדביק את קצב השוק בצמיחה שלה בשוק המקומי בשנה שגם נפרדה ממייסד החברה ומי שהיה לאורך שנים רבות הרוח החיה בה - מיכאל שטראוס. כך, חברת המזון השנייה בגודלה בשוק הישראלי, רשמה ב-2020 גידול של 8.9% במכירות לשוק הקמעונאי לסך של 5.1 מיליארד שקל. במקביל, נתח השוק של שטראוס נשחק מעט (ירידה של 0.1 נקודות אחוז) ובסיכום השנה החולפת היא אוחזת ב-12% ממכירות שוק המזון. הפגיעה הזו נרשמה בין היתר בשל קטגוריות שבהן שטראוס פעילה שהצמיחה בהן הייתה מינורית יחסית לזו שאפיינה את כלל השוק, או בקטגוריות שנרשמה בהן ירידה במכירות בשל השלכות המשבר כמו מסטיקים וחטיפים לצריכה על הדרך. בנוסף לפעילות ברשתות הקמעונאות שנמדדת בסטורנקסט, לשטראוס יש גם פעילות גלובלית ענפה שגם היא הושפעה ממשבר הקורונה.

אסם-נסטלה, חברת המזון השלישית בגודלה בשוק הישראלי, מציגה צמיחה שגבוהה מהקצב של השוק של 9.5% לסך של 3.8 מיליארד שקל, וזאת הודות לתמהיל מכירות מוטה לצריכה ביתית, לצד השקות של מוצרים וקטגוריות חדשות. נתח השוק שלה נותר יציב, כשהיא אוחזת ב-9% ממכירות המזון והמשקאות בישראל.

החברה המרכזית שבבעלותה קוקה קולה ישראל ומחלבות טרה, מציגה קצב צמיחה נמוך משל שלוש המתחרות הגדולות שלה, כשמכירותיה גדלו ב-5.4% לסך של כ-2.8 מיליארד שקל ב-2020 לעומת השנה שקדמה לה. לצד זאת, נתח השוק של החברה התכווץ ל-6.5% המשקף ירידה של 3.5% (או של 0.3 נקודות אחוז). המגמה הזו מצטרפת גם לפגיעה המשמעותית שחוותה החברה המרכזית בפעילות שלה לשוק המסעדות בפרט ולשוק המוסדי בכלל שמהווה כ-40% מההכנסות שלה.

לעומת זאת, חברת נטו הציבורית, מסכמת שנה חזקה במיוחד ב-2020, כשלפי סטורנקסט מכירותיה רשמו צמיחה של 13.6% לסך של 1.6 מיליארד שקל. ואולם, בשקלול הנתונים שנמסרו לגלובס מטעמה של נטו וכוללים גם את מכירות המוצרים הטריים שלה (בשר ודגים), עולה כי החברה רשמה גידול של 22.6% לסך של כ-2.5 מיליארד שקל. גם נתח השוק של נטו בשקלול הנתונים שמסרה מציג שיפור של 11.7% (או 0.6 נקודות אחוז). הזינוק בצמיחה של מכירות המזון הטרי של נטו משקף במידה ניכרת גם את מגמת המעבר לצריכת מזון טרי, בין היתר על חשבון החלופות הקפואות שלו.

יוניליוור, חברת המזון הששית בגודלה בישראל מסכמת גם היא שנה עם צמיחה נמוכה מהממוצע בשוק של 5.4%, אך היא מספיקה כדי לאפשר לה לפרוץ את התקרה של מיליארד שקל. בכל הנוגע לנתח השוק של יוניליוור, נרשמת שחיקה של 3.5% (או 0.3 נקודות אחוז) לרמה של 2.4%.

לצד החברות הגדולות יש שלוש חברות נוספות שהתבלטו לחיוב במשבר הקורונה: וילי פוד שצמחה ב-25.9% לסך של 546 מיליון שקל, מחלבות גד שגדלה ב-23.2% למכירות שנתיות של 480 מיליון שקל, וחברת הביצים מ.לסר שמכירותיה זינקו ב-30.9% לסך של 401 מיליון שקל.

על אף שכל חברות המזון הגדולות הנמדדות בסטורנקסט מסכמות את 2020 עם מגמה חיובית, יש שתיים שהתוצאות שלהן נותרו סטגנטיות: מאפיית אנג'ל שנותרה יציבה עם מכירות של 436 מיליון שקל, ויפאורה תבורי שמכירותיה גדלו רק ב-0.4% לסך של 742 מיליון שקל.