אחרי המהומות בקפיטול: בנקים ותאגידים משהים תרומות לפוליטיקאים

שניים מהבנקים הגדולים בארה"ב ותאגידים נוספים אומרים שיפסיקו או יבצעו בחינה מחדש של מתן תרומות לקבוצות שתדלנות פוליטיות, לאחר המהומות בגבעת הקפיטול בשבוע שעבר.

ב"ג'י פי מורגן צ'ייס" וב"סיטיגרופ" הודיעו שכל התרומות לקבוצות הן של הרפובליקאים הן של הדמוקרטים ייפסקו בחודשים הקרובים. חברות אחרות, כולל קבוצת הביטוח Blue Cross Shield ורשת המלונות "מריוט" הודיעו שיפסיקו לתרום כספים למחוקקים רפובליקאים, שהתנגדו לניצחונו של ג'ו ביידן בחבר האלקטורים, לאחר שתומכיו של טראמפ פרצו לבניין הקפיטול ברביעי.

הפעולות הללו מגיעות לאחר שבוע, שבו עסקים ומנכ"לים חיפשו דרכים לוודא שהעברת השלטון תתבצע באופן מסודר וחלקם קראו להדיח את טראמפ לפני תום הקדנציה על ידי שימוש בתיקון ה־25 לחוקה המאפשר זאת. אחרים אומרים שלא ינקטו פעולה כזו והם מחכים להשבעת ג'ו ביידן ב־20 לינואר.

ההצהרות עשויות לשקף האצה של מגמות קיימות בקרב חברות גדולות להגביל תרומות או לפרסם גילויים ברורים יותר לגבי לאן הכסף הולך לאחר תרומה פוליטית.

"יהיה הרבה זמן לקמפיינים אחר כך"

בג'י פי מורגן, הבנק הגדול במדינה, החליטו לעצור את התרומות הפוליטיות לתקופה של חצי שנה עקב המשבר הפוליטי הגובר לאחר האלימות בקפיטול בשילוב משברי הבריאות והכלכלה, כך אמר פיטר שר, מנהל אחריות תאגידית בג'י פי מורגן. "הפוקוס של מנהיגי העסקים, המנהיגים הפוליטיים ומנהיגי החברה האזרחית כרגע צריך להיות על משילות ועל מתן עזרה למי שבאמת צריכים אותה", אמר שר, שהוא גם יו"ר המחלקה המרכז־אטלנטית בבנק. "יהיה הרבה זמן לקמפיינים אחר כך".

קבוצת השתדלנות הפוליטית בג'י פי מורגן גייסה כמעט מיליון דולר עבור מועמדים בבחירות ב־2019־2020, על פי נתונים שמגיעים עד 23 בנובמבר ונותחו בידי "המרכז לפוליטיקה קשובה".

 מורגן צ'ייס", ג'יימי דיימון (מימין) ומנכ"ל סיטיגרופ, מייקל קורבט, בשימוע לבנקים הגדולים בסנאט, 2019 / צילום: Associated Press, Patrick Semansky

סיטיגרופ תשהה את כל התרומות הפוליטיות שלה עד ה־30 במרץ, כך על פי מזכר פנימי שנצפה בידי "וול סטריט ג'ורנל". "אנו רוצים שתהיו בטוחים שלא נתמוך במועמדים שלא מכבדים את שלטון החוק" - הבהירו במזכר, שנשלח ביום ראשון.

בקבוצת הלובי של סיטיגרופ גייסו כ־740 אלף דולר למועמדים רפובליקאים ב־2019־2020, על פי "המרכז לפוליטיקה קשובה". גם בסיטיגרופ וגם בג'י פי מורגן תרמו יותר כסף לרפובליקאים מאשר לדמוקרטים, כך נמסר מהמרכז.

אמנם מדובר בתרומות שהן שבריר מסך כל הסכום שנתרם למעמדים, אך עובדים בג'י פי מורגן ובסיטיגרופ גם תורמים כסף באופן ישיר לפוליטיקאים וישנן קבוצות פוליטיות אחרות שעשויות לא לחשוף למי הן תורמות. וול סטריט ג'ורנל דיווח בשבוע שעבר שכמה מנכ"לים, גם רפובליקאים וגם דמוקרטים, שקלו להפסיק לתת תרומות לפוליטיקאים, שנראה שמנסים לחבל בהעברת השלטון באופן מסודר.

קבוצת השתדלנות הפוליטית בג'י פי מורגן תרמה 2,000 דולר מאז 2017 לוועדה בהובלת הסנאטור ג'וש הולי הרפובליקאי ממיזורי. סיטיגרופ כתבה במזכר לעובדים, שתרמה 1,000 דולר בשנת 2019 לקמפיין של הולי. הסנאטור הולי (41) היה נתון לביקורת חריפה מצד חברי מפלגתו, כמו גם דמוקרטים, על תפקידו בשלהוב ההפגנות בוושינגטון ביום רביעי.

מחליטים לחשב מסלול מחדש

בג'י פי מורגן החלו לדון בשינויים פוטנציאליים לתרומות הניתנות מקבוצת השתדלנות בבנק לפני כמה ימים, כך אמר אדם המכיר את הדיונים. ההחלטה להשהות תרומות נותנת לבנק זמן לחשוב לעומק על תרומות בעתיד, אמר אותו אדם.

דובר של חברת ייצור המכשור הרפואי Boston Scientific אמר שהחברה משהה באופן זמני את התרומות הפוליטיות שלה עד להודעה חדשה, בהתחשב באלימות מהעת האחרונה וכן בסביבה הפוליטית המקוטבת. לדבריו, החברה תדון מחדש בעתיד על גישתה לתרומות. בחברה תרמו 3,000 דולר לוועדת הקמפיין של הולי מאז 2017.

בביטאון Popular Information דווח על ההודעה של Boston Scientific ועל כך ששלוש חברות - חברת הביטוח Blue Cross Blue Shield Association, Commerce Bancshares וענקית המלונאות "מריוט" - יחדלו ממתן תרומות פוליטיות למחוקקים שפגעו בתהליך העברת השלטון לאחר האלימות בגבעת הקפיטול.

 הסנאטור ג'וש הולי / צילום: Associated Press, Tasos Katopodis

קבוצת השתדלנות הפוליטית של רשת המלונות "מריוט" תרמה 1,000 דולר לקמפיין של הולי, כמו גם 1,000 דולר נוספים לקבוצת שתדלנות פוליטית שהוא עומד בראשה. דוברת של קבוצת מריוט אמרה שהחברה תפסיק לתרום כספים מכספי קבוצת השתדלנות לפוליטיקאים שהצביעו נגד אישרור בחירת חבר האלקטורים בג'ו ביידן כנשיא ארה"ב. "לקחנו בחשבון את האירועים ההרסניים בגבעת הקפיטול, שנועדו לחתור תחת בחירות הוגנות ולגיטימיות", אמרה.

דוברת של Commerce Bancshares אמרה שקבוצת השתדלנות הממומנת בידי עובדי החברה השהתה תרומות "לבכירים שפגעו בהעברת השלטון המסודרת". הדוברת הוסיפה כי "קומרס מגנה אלימות בכל צורה שהיא ומאמין שהפעולות שראינו השבוע הן נלוזות, אנטי־דמוקרטיות ולגמרי מנוגדות לתמיכה ברצון טוב לאמריקאים ולעסקים". בבנק תרמו 5,000 דולר לקמפיין של הולי מאז 2017, כך לפי נתוני המרכז לפוליטיקה קשובה.

מנכ"ל Blue Cross Shield Assication קים קאק אמר שקבוצת הביטוח תשהה תרומות למחוקקים רפובליקאים, ש"הצביעו לחתור תחת הדמוקרטיה שלנו. בעוד ניגוד בין רעיונות והבדלים אידאולוגיים ומפלגתיים הם חלק מהפוליטיקה שלנו, אסור שהם יביאו להחלשת המערכת הפוליטית ויפגעו באמון הציבור".

בחברת הביטוח תרמו 500 דולר לקמפיין של הולי מאז 2017, בעוד חברת Anthem, חברה לביטוח בריאות הקשורה לקבוצת Blue Cross, תרמה 5,000 דולר לוועדות שתמכו בסנאטור ממיזורי, כך נמסר מהמרכז לפוליטיקה קשובה.

מנכ"לים וחברות גינו את המהומות

מנכ"לים וקבוצות עסקים גינו את המהומות ונקטו צעדים נוספים בימים האחרונים. ב"איגוד היצרנים הלאומי" התקשרו ביום רביעי לסגן הנשיא מייק פנס וקראו לו לשקול את הפעלת התיקון ה־25, שמאפשר לקבינט העברת שלטון כאשר נראה כי הנשיא אינו מסוגל למלא עוד את תפקידו.

בנוסף, טוויטר חסמה את חשבונו האישי של הנשיא מהרשת החברתית, וכתבה שעשתה כך עקב הסכנה שטראמפ יסית תומכים לאלימות נוספת; רשת הסחר המקוון הקנדית Shopify הורידה מהפלטפורמה שלה חנויות הקשורות לטראמפ ולקמפיין שלו. כמו כן, חברת Strip Inc לא תאפשר העברת תרומות דרכה לאתר הקמפיין של טראמפ.

אולם היו מנכ"לים שאמרו, שאין להם תוכניות לגעת במימון הפוליטי בחברות שלהם כרגע. "אני חושב על זה", אמר פול סרבאדי, מנכ"ל Insperity, חברת כוח אדם ושירותים עסקיים אחרים הנסחרת בבורסה, שתרמה בעבר לרפובליקאים. "אני חושב שמשתלם לחברות להיות יותר יוזמות־מראש ופחות תגובתיות".

לחץ מצד המשקיעים ובעלי מניות

חברות רבות מתמודדות עם לחץ גובר מצד משקיעים ובעלי מניות בנושא התרומות הפוליטיות. מאז 2004, 200 מהחברות במדד 500 S&P התמודדו עם הצעות מצד בעלי המניות להגביל את כמות התרומות הפוליטיות או לשפר את הגילוי הנאות לגביהן, כך לפי המרכז לאחריותיות פוליטית - קבוצה לא מפלגתית בוושינגטון, הפועלת יחד עם משקיעים על מנת לגרום לחברות להגביל את כמות הכסף, שהן מוציאות על נושאים פוליטיים או לחילופין לשפר את הגילוי הנאות בנושא.

כמעט חצי מהחברות במדד מגלות באופן מלא או אוסרות לחלוטין על תרומות למועמדים, מפלגות וועדות פוליטיות, לעומת 183 ב־2015, כך נמסר מהקבוצה. ברוב החברות האלה ישנו לפחות סוג אחד של תרומות שהוא אסור לחלוטין, לרוב תרומות למועמדים או לוועדות פוליטיות.

גורם מרכזי עשוי להיות הביקורת - מצרכנים, עובדים ומשקיעים - שחברות מתמודדות עימה כאשר הן מממנות מועמדים, שאחר כך נוקטים בעמדות המנוגדות לרוח החברה או אפילו לעמדותיה הציבוריות הידועות, כך אמר ברוס פריד, נשיא המרכז. הוא צופה שחברות יהיו נתונות לביקורת גוברת בשבועות והחודשים הקרובים.

"כל ההצהרות שלהם מתרוקנות מתוכן אם הכסף הפוליטי מגיע לחברים שאחר כך הצביעו להפוך את תוצאת הבחירות", אמר פריד. "הסיכון הכרוך במתן תרומה פוליטית עלה מאוד".