"משפט שוחד נוצץ": כך מסקרים בתקשורת הבינלאומית את משפט שטיינמץ בז'נבה

משפטו של איש העסקים הישראלי בני שטיינמץ, שנפתח אתמול (ב') בז'נבה, זכה לתשומת-לב רבה מצד התקשורת הבינלאומית. שטיינמץ, בן 64, שהונו מוערך במיליארד אירו, מואשם ביחד עם שני נאשמים אחרים בהעברת שוחד תמורת קבלת זכויות הכרייה באתר עפרות הברזל הגדול בעולם, בסימנדו שבגינאה (קונאקרי) שבמערב אפריקה.

חברת BSGR שבשליטתו של שטיינמץ רכשה את הזכויות מהממשלה ב-2008 ב-170 מיליון דולר ומכרה מחצית מהן בלבד כשנה לאחר מכן ב-2.5 מיליארד דולר. התביעה בז'נבה מאשימה את השלושה בשוחד לנשיא גינאה לשעבר ולאשתו הרביעית מאמדי טורה, בסכום של לפחות 8.5 מיליון דולר, תמורת הזכויות. שטיינמץ והנאשמים האחרים מכחישים את ההאשמות נגדם.

"יש מעט מאוד תמונות של שטיינמץ", כתבו שליחי העיתון הגרמני "זידויטשה צייטונג" לז'נבה. "הטייקון הישראלי שומר על פרופיל נמוך וכמעט שאינו מדבר עם עיתונאים. אבל עכשיו הוא יושב שם, על ספסל הנאשמים של בית הדין הפלילי בז'נבה. אדם נאה, שיער קצר, תווי פנים חדים. החליפה בצבע אנתרציט (פחם), החולצה מתחת לבנה, ומפעם לפעם הוא לובש מסיכת מנתחים".

שטיינמץ, לפי הדיווחים, הגיע בימים האחרונים היישר מישראל ליום המשפט הראשון שהתנהל אתמול, למרות מגיפת הקורונה.

העניין הבינלאומי במשפט התעורר, בין השאר, מכיוון שמדובר בפרשת שוחד המערבת לפי החשד את נשיא גינאה לשעבר לנסנה קונטה, והיא סימפטומטית לנעשה באפריקה, הסובלת משוחד אנדמי ומרווחי עתק של חברות מערביות על חשבון תושבי היבשת, כאשר שכבה צרה של פוליטיקאים מושחתים "גוזרים קופונים" לעצמם.

"משפט השוחד הגדול ביותר בעסקי הכרייה", הגדיר אתמול את המשפט הארגון הלא-ממשלתי האירופי Public Eye, ששירטט בשנים האחרונות, בעקבות הדלפות וטיפים אנונימיים, את המנגנון המסובך לכאורה שבאמצעותו הועבר השוחד מ-BSGR (Benny Steinmetz Resource Group) לקונטה וטורה.

מכתב האישום נגד השלושה עולה כי שטיינמץ מואשם ב"העברת שוחד לבכירי ציבור זרים" וכן ב"זיוף ומרמה במסמכי תאגיד". התביעה מפרטת כי בין השנים 2006 ל-2012 חשודים שטיינמץ ושני בכירים נוספים הקשורים אליו בכך שהעבירו בדרכים עקלקלות לפחות 8.5 מיליון דולר לאשתו הרביעית של נשיא גינאה לנסנה קונטה, שמת ב-2008, וכי זו הייתה התמורה בעבור הזכייה במכרז הממשלתי לזכויות כרייה במרבץ עפרות הברזל הגדול ביותר בעולם.

"החדר המאובק שבו מתנהל המשפט עומד בניגוד למקרה הנוצץ שבו דנים הצדדים", כתב העיתון השוויצרי "נויה צירכר צייטונג" בדיווח על היום הראשון של המשפט. "זהו אחד ההליכים המשפטיים הבינלאומיים הספקטקולריים ביותר שהתנהלו בז'נבה". "שלושה חשודים עומדים לדין, כאשר שטיינמץ נחשב ל'מוח' שמאחורי הפרשה", הוסיף העיתון. השניים האחרים הם סנדרה מרלוני הורמאנס, בכירה לשעבר ב-BSGR, ופרדריק סילינס, שותפו של שטיינמץ לעסקים, לפי כתב האישום.

סוכנות הידיעות "רויטרס", שדיווחה גם היא על המשפט, כתבה כי הסיבה ששטיינמץ עומד לדין בז'נבה היא שהעיר הייתה מקום המגורים שלו ושל משפחתו בין השנים 2010 ל-2016, וכתב האישום מפרט כי גם אחת החברות שלקחו חלק בתשלומי השוחד לכאורה הייתה רשומה בקנטון ז'נבה. התביעה בקנטון פתחה בחקירה נגד BSGR ב-2013, והגישה את כתב האישום באוגוסט 2019.

לפי דיווחי התקשורת האירופית, עורכי דינם של השלושה ניסו בתחילה ביום הדיונים הראשון לפסול את המשפט מסיבות פרוצדורליות. הם טענו כי התביעה בז'נבה ביצעה נסיעות לא-מתועדות לחקירות בישראל, וכי עבודת התביעה במקרה הנוכחי לא הייתה שקופה ואינה הוגנת כלפי הנאשמים. במרכז טענות ההגנה עמד החוקר שהוביל את התיק עד לשנה שעברה - קלאודיו מאסקוטו. הוא הוחלף בינתיים, לאחר שמונה לשופט.

התביעה אמרה בתגובה כי טענות אלה כבר הועלו, וכי אינן רלוונטיות. "השופטת ראתה זאת בעין דומה: היא דחתה את התלונות והתחילה בשמיעת העדויות", דיווח ה"זידויטשה צייטונג". הרכב של שלושה שופטים דן בתיק.

אחת משאלות המפתח במשפט, שעדיין איננה ברורה, היא אם טורה תגיע להעיד מארה"ב, שם היא נמצאת ככל הנראה בימים אלה. עורך דינו של שטיינמץ, אחד מבכירי הפרקליטים בז'נבה, מארק בונאן (Bonnant), אמר לתקשורת בימים האחרונים כי ההגנה מתכוונת לטעון כי טורה הייתה "פילגש בלבד" ולא אשתו של קונטה, ולכן אינה עונה להגדרה של "אשת ציבור" כפי שקובע כתב האישום. התביעה, מנגד, טוענת כי לטורה הייתה "השפעה גדולה ומיידית" על הממשלה במדינה המערב-אפריקאית, וספציפית בנושא המכרה בסימנדו.

שטיינמץ, כאמור, מכחיש בעקביות את ההאשמות נגדו. ב-2019 הסכים השלטון הנוכחי בגינאה, בראשות הנשיא אלפה קונדה, לוותר על ההאשמות נגדו, לפי דיווחים בתמורה לוויתור של שטיינמץ על זכויות הכרייה הנותרות בסימנדו. המשפט נמשך. 

*** חזקת החפות: ההליכים הפליליים בעניינו של בני שטיינמץ עדיין מתבררים בבית המשפט בשווייץ. הוא מכחיש את המיוחס לו, ועומדת לו חזקת החפות.