ממשלת איטליה הרעועה חושבת איך להחיות את הכלכלה לאחר הקורונה

עמוק בתוך המגפה, יש סימן אחד של נורמליות שחוזר לאיטליה: חוסר יציבות פוליטית. ממשלתו של ראש המשלה, ג'וזפה קונטה, נאבקת להימנע ממפלה לאחר שאחת השותפות הקואליציוניות הקטנות איימה לפרוש ממנה. מפלגת ויוה (Viva) האיטלקית, בהובלת ראש הממשלה לשעבר מתאו רנצי, לוחצת על ממשלתו של קונטה בנושאים שונים כבר זמן רב, כולל ויכוח על הדרך הנכונה לשקם את כלכלת איטליה לאחר המגפה.

אם יוציא רנצי את מפלגתו מהקואליציה, ויכריח את קונטה להתפטר, התוצאות האפשריות עשויות להיות ממשלה חדשה בהנהגת אותם מנהיגים מהמרכז־שמאל הפוליטי או בחירות־בזק בהן צפויים להתחזק כוחות מהמרכז הנוטה ימינה.

רבים סבורים שקונטה ימשיך לשלוט, אך למפלגתו הקטנה של רנצי יהיה יותר משקל בממשלה. תהא התוצאה אשר תהא, הוויכוח מדגים שהיציבות המפתיעה ממנה נהנתה הפוליטיקה באיטליה בזמן המגפה, מגיעה אל קיצה.

חשש לעתיד הכלכלה

קונטה, פרופסור למשפטים שלא היה מוכר לפני שהתבקש להנהיג שתי קואליציות שבירות בשנים 2018 ו־2019, הפך לראש ממשלה חזק באופן בלתי צפוי מאז שנה שעברה, כאשר איטליה הייתה המדינה המערבית הראשונה שנפגעה קשה מהקורונה. אחוז התמיכה בו עלה כשעבד יחד עם בנות ברית פוליטיות ומפלגות אופוזיציה לניהול הסגר הראשון שהוטל על המדינה כולה, צעד שאחר כך אומץ בשאר מדינות העולם.

אבל הצלחת איטליה בהכלת הנגיף בקיץ פינתה מקומה לעלייה במספר ההדבקות בסתיו, לחשש גובר בקרב האוכלוסייה על מגבלות המוטלות על החיים היומיומיים ולפחד גובר לגבי עתידה של הכלכלה הלאומית.

בינתיים הפוליטיקאים שמים את יהבם על כספי השיקום הרבים שהאיחוד האירופי שולח למדינות שהוכו קשה מהמגפה. איטליה צפויה לקבל מהאיחוד תמיכה בשיעור הגדול ביותר, עם מענקים בגובה של יותר מ־200 מיליארד אירו והלוואות זולות שיינתנו לממשלה.

כמות הכסף - והתחושה שהוא יעניק אפשרות יוצאת דופן להחיות את הכלכלה האיטלקית הנאבקת לצמוח כבר שני עשורים - היא כדלק במדורה של חוסר היציבות הממשלתית. רנצי תקף את תוכניותיו הכלכליות של קונטה כבלתי מספקות.

ביום שישי הקואליציה השלטת, שרוב חבריה הם חברי המפלגה הדמוקרטית המשתייכת למרכז־שמאל וחברי תנועת "5 הכוכבים" - מפלגה אנטי־ממסדית בעלת קו אידאולוגי לא ברור - היו תקועים בדיון לחיפוש דרך למנוע קריסה של הממשלה.

חולמים על שיקום כלכלי

לאיטליה לא היה כסף לחלום על שיקום כלכלי כה שאפתני כבר שנים רבות. למדינה יש את אחד הגירעונות הגדולים בעולם, בעיקרו ירושה משנות ה־80 הבזבזניות, וזה הכריח את רומא לנהל תקציב חסכוני כבר רבע מאה.

השקעה ציבורית נמוכה תרמה לכך שהצמיחה באיטליה עצלה, ובשנים האחרונות טיפסה רק לעתים רחוקות מעל 1%. המדינה נותרה מאחור בחינוך אקדמי ותשתיות עקב זה.

רנצי, שהיה ראש הממשלה בשנים 2014־2016, רכב לזמן קצר על גלי התקווה לשיקום כלכלי, אך לו היו נערכות בחירות בזק כיום, מפלגתו הייתה נלחמת לעבור את אחוז החסימה. בשבועות האחרונים הוא תקף את כוונותיו של קונטה להחליט איך להוציא את הכסף שיגיע מאירופה. קונטה רצה להקים ועדה שתפקח על הנושא מקרוב ותורכב מכמה שרים וכמה מנהלים מהסקטור הפרטי, אך אף לא אחד מהם חבר במפלגתו של רנצי.

קונטה, שנאבק לשמר את הרוב שלו בפרלמנט, הסכים לכמה ויתורים לגבי כמה דרישות של רנצי, כולל חיסול התוכנית להקמת הוועדה והבטחת מימון גבוה יותר למערכת הבריאות. בינתיים, רנצי לא בא על סיפוקו, וגורל הממשלה ממשיך להיות תלוי על בלימה.