המודל הצ'יליאני עובד: ככל שהגיל עולה, הסיכון יורד - ועמו גם התשואות

בטורים הקודמים שלנו בגלובס כתבנו על המודל הצ'יליאני ועל איגרות החוב המיועדות. השאלה שאנו מציבים הפעם היא כפולה. ראשית, כיצד משפיע המסלול הגילאי על התשואות שמשיגות קופות הגמל וקרנות הפנסיה עבור בני הגילאים השונים? ושנית - עניין שרלוונטי רק לקרנות הפנסיה שמקבלות אג"ח מיועדות - מה תורם הרכיב הזה לתשואה הכוללת של אותן קרנות? את השאלה הכפולה הזאת נבחן בשני מצבים: מצב שבו שוק המניות עולה, ובעיקר, כאשר הוא עולה בעוצמה, ומצב שבו הוא יורד בעוצמה.

לאחר יישום המודל הצ'יליאני, עומדים לרשות החוסכים כמה מסלולים מותאמי גיל, וכפועל יוצא מזה, מותאמי סיכון, הן בקופות הגמל והן בקרנות הפנסיה, ובכך נפתרה הבעיה שהיתה בעבר, של "אפקט העדר" - שגרמה לעמיתים רבים לבחור במסלול הכללי כמסלול ברירת המחדל, ולא משנה מה רמת הסיכון המתאימה להם.

בטבלה המוצגת בטור זה, ניתן לראות כמה כסף מנוהל במסלולי המודל הצ'יליאני, בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה המקיפות. בעוד שבקופות הגמל מהווים הכספים המנוהלים במסלולי המודל הצ'יליאני 62.5% מכלל הנכסים, בפנסיה "רק" 21.3% מנוהלים תחת המודל הצ'יליאני ועדיין רוב הנכסים מנוהלים במסלול הכללי.

  

ניתן לראות את מבנה ההחזקות במסלולי המודל הצ'יליאני בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה המקיפות בטבלה נוספת המוצגת בטור זה. התופעה העולה מטבלה זו ברורה ומובהקת: ככל שגילו של העמית מתקדם יותר ומתקרב לפרישה ולקבלת פנסיה, כך מרכיב הסיכון נמוך יותר. הדבר בא לידי ביטוי הן בקופות הגמל והן בקרנות הפנסיה, בהבדל מהותי אחד, שקופות הגמל לא מקבלות אג"ח מיועדות.

  

כדי לבחון את התשואות של קופות הגמל וקרנות הפנסיה במסלולי המודל הצ'יליאני, אפשר להתבונן בטבלה נוספת, שמראה את הנתונים מאז 2017 - השנה הראשונה המלאה שבה פעל המודל בישראל. מבחינת המטרות של המודל הצ'יליאני, ניתן לראות כי הן הושגו. הן בגמל והן בפנסיה, הן בשוק שיורד והן בשוק שעולה - ככל שגיל החוסך גבוה יותר, מבנה התיק נמצא ברמת סיכון נמוכה יותר והתשואה שמתקבלת, כפועל יוצא, נמוכה יותר בשוק שעולה בעוצמה. ומהצד השני, כאשר השוק יורד, אותו עמית נפגע פחות או לא נפגע בכלל - ושומר על כספי חסכונותיו.

  

מה קורה כשהשווקים עולים או יורדים?

שנת 2019 היטיבה עם המשקיעים בשוקי ההון בכלל, ועם החוסכים בחיסכון ארוך הטווח בפרט. העמיתים בקופות הגמל במסלול המיועד לבני עד 50 זכו לתשואה של 12.6%, עמיתים במסלול המיועד לבני 50-60 זכו לתשואה של 11.7% והעמיתים במסלול לבני 60 ומעלה זכו לתשואה של 10%. רואים, אפוא, באופן מובהק, הן מבחינת התשואות והן מבחינת רמת הסיכון, שככל שהחוסך צעיר יותר, הסיכון בתיק גבוה יותר, והתשואה הנגזרת גבוהה בהתאם. אם נסתכל גם על 2017 נראה את אותה מגמה. גם בקרנות הפנסיה המקיפות רואים את אותה מגמה, אם מסתכלים על התשואות שאותן השיגו העמיתים בשנים האלה.

כעת נבחן את התשואות כשהשווקים יורדים. מעניין להסתכל, למשל, על מה שקרה בחודש אחד בלבד, במרץ 2020, שבו השווקים רעדו בעקבות התפרצות מגפת הקורונה. בחודש אחד בלבד איבדו העמיתים של קופות הגמל כמעט את כל התשואה שקיבלו בכל שנת 2019. העמיתים במסלול גמל לבני עד 50 הפסידו בחודש אחד 10.1%, העמיתים במסלול המיועד לבני 50 עד 60 הפסידו 9% והעמיתים במסלול המיועד לבני 60 ומעלה הפסידו 7.2%.

אמנם העמיתים בחודש זה ספגו הפסדים כבדים (שהחזירו את עצמם בהמשך השנה), אבל אפשר לראות באופן מובהק את השפעת המודל הצ'יליאני גם בפרק זמן של ירידות שערים חדות. ככל שהחוסך מבוגר יותר, הסיכון בתיק נמוך יותר והפסדיו היו נמוכים יותר. אם נסתכל גם על שנת 2018, שבה הירידות היו מתונות הרבה יותר, רואים את אותה השפעה של המודל.

בקרנות המקיפות מפסידים פחות בירידות

כשאנו מסתכלים על התשואות של העמיתים בקרנות הפנסיה המקיפות, אנו רואים את אותן מגמות, הן בשוק שעולה והן בשוק שיורד. עם זאת, נתון מעניין שבולט בשעה שהשווקים יורדים, הוא שהתשואות בקרנות הפנסיה המקיפות, בכל שכבת גיל, לעומת התשואות בקופות הגמל המקבילות מבחינת הגילאים, גבוהות יותר; במלים אחרות, העמיתים בקרנות הפנסיה המקיפות מפסידים פחות, או בכלל מרוויחים, כשהשווקים יורדים - ותלוי בעוצמתם. זאת, תודות להגנה הממשלתית שקיימת בקרנות הפנסיה המקיפות, ולא קיימת בקופות הגמל, בדמות איגרות החוב המיועדות - "הערדים".

כלומר, בקרנות הפנסיה המקיפות, יש שכבת הגנה נוספת למרכיב של מסלול הגיל. זה היה נכון במרץ 2020 וגם ב-2018. בעוד שהחוסכים בקופות גמל בשנת 2018 הפסידו כסף, העמיתים בקרנות הפנסיה המקיפות דווקא הרוויחו. נזכיר כי הערדים נושאים ריבית של 4.86% צמודה למדד, שמעניקה לעמיתים בפנסיה המקיפה תשואה שנתית עודפת של כ-1.5% בתוספת ההצמדה למדד (החזקה של 30%).

מבדיקת הנתונים לפרק זמן ארוך יותר, שכולל הן עליות והן ירידות, עולה כי מאז 2017, מועד שבו המודל הצ'יליאני פעל בישראל לראשונה שנה מלאה, ועד לנובמבר 2020, החוסכים בקופות הגמל במסלול של עד גיל 50 קיבלו תשואה של 23.1%, החוסכים במסלול המיועד לבני 50-60 זכו לתשואה של 21.5% והחוסכים במסלול המיועד לבני 60 ומעלה - תשואה של 17.3%.

שוב מתברר כי המודל הצ'יליאני מוכיח עצמו. ככל שהגיל עולה, הסיכון יורד והתשואה הנגזרת נמוכה יותר, לטוב או לרע. ממצאים דומים מתקבלים גם מבדיקת התשואות של קרנות הפנסיה המקיפות. 

הכותבים הם צבי סטפק, מבעלי בית ההשקעות מיטב דש, ואבי ברקוביץ, משנה למנהל השקעות ראשי גמל ופנסיה במיטב דש. אין לראות בטור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק