העולם משתנה במהירות, והבנקים מגלים את אמריקה

מימי הביניים ועד תחילת המאה ה-19 היתה נהוגה במדינות אירופה השיטה הכלכלית המרקנטיליסטית. מדינות היו סגורות זו בפני זו. יבוא ויצוא נתקלו במכסים מכשילים. מקובל היה להניח שפריחתה של מדינה אחת חייבת לבוא על חשבון פריחתן הכלכלית של שכנותיה.

ב-1776 מתפרסם באנגליה ספרו המופתי של פרופסור לפילוסופיה של המוסר; הלא הוא אדם סמית, ומביא למהפכה תפיסתית. פתיחה מוחלטת של גבולות, סחר חופשי ללא מכסים יביאו, כך מאמין סמית, לפריחה אדירה של הכלכלות המעורבות כולן. נגמר עידן משחק סכום האפס. ואכן, צירוף של קפיצה טכנולוגית יוצאת דופן באמצעי התקשורת וההובלה, יחד עם מדיניות של פתיחות הביאו את העולם הקפיטליסטי לצמיחה חסרת תקדים.

עולם הבנקאות עומד בשנים האחרונות בצומת דומה. במשך מאות שנים עומד כל בנק ברשות עצמו, כישות סגורה ומובחנת מבנקים ועסקים אחרים. למרות עולם שלם של שיתופי פעולה בין-בנקאיים, התחרות שולטת בכיפה. הצלחתו הגדולה של בנק מסוים, תביא בהכרח לצמצומם של האחרים. אלא שהעולם המקושר של תקופת האינטרנט, ובמיוחד הבנקאות הפתוחה, עומדים לשנות את מהלך העניינים. עולם הבנקאות ייפתח, גבולות בין שירותים ומוסדות יפורקו, ושוק חופשי ענק של שירותים, שותפויות והזדמנויות עתיד לצמוח. לאלה עשוי להיות ערך רב לבנקים מקומיים קטנים, שאינם נמנים עם גדולי השחקנים במגרש הבינלאומי.

למרות הנטיה השמרנית (גם של כותב שורות אלה) וזיהוי כמעט אוטומטי של סכנה לבנקים המקומיים במצב החדש, יש לבחון את עולם ההזדמנויות הרבות והפריחה האפשרית העומדת בעתיד בפני הבנקים שידעו לנצלה באופן נכון.

"פתיחת הגבולות" הפנימית של הבנקים מאפשרת לנותני שירותים אחרים, חברות פינטק ובנקים אחרים להיעזר, להיתמך ולהשתמש במאגרי המידע של הבנקים. כך מוענקת להם גישה אל הנכס הגדול של הבנקים: הלקוחות. הגישה השמרנית, המביטה רק על הסכנות הטמונות לבנק הנפתח לעולם, נוטה להחמיץ את נקודת המבט המקבילה. אלפי מוסדות בנקאיים ברחבי העולם מהווים פוטנציאל לשיתוף גם לבנק הנפתח והמאוים לכאורה.

את מהפכת התקשורת והתחבורה של המאה ה-19; טלגרף, טלפון, רכב פרטי, ספינות מהירות ומסילות ברזל מחליפים כבישי תקשורת חדשים; פרוטוקולים של שורות קוד המכונים API'S (Application Programming Interface) המאפשרים לשתי תוכנות לדבר בניהן. את התיאוריה הכלכלית של אדם סמית מחליפות רגולציות חדשות ברוח ה-PSD2.

עולם שלם של לקוחות חדשים

ספקי שירותים מסדר שני, היוצרים פלטפורמות לשיתופי פעולה חדשים, יוצרים פתח נוסף להתרחבויות - כאלה שלא יכלו להתקיים בעולם הרגולטורי והטכנולוגי הקודם. כך למשל, הפלטפורמה של Capitolis הישראלית-אמריקאית מאפשרת לבנקים קטנים המפוזרים ברחבי העולם לשחק כקבלני משנה ושותפים אד הוק לשחקני הענק הבינלאומיים. פלטפורמת ה-FusionFabric.cloud של ענקית הפינטק Finastra (שלה מרכז פיתוח משמעותי בישראל), מאפשרת לבנקים להתחבר למאות כבישים בדמות API'S ולהשיג עולם שלם של לקוחות חדשים.

גם על העתיד המאיים של ה-BigTechs ניתן להביט באופן אופטימי. בעוד ענקיות הטכנולוגיה מסכנות את שחקני הענק הבינ"ל, הן עשויות להוות הזדמנות לבנקים פריפריאליים קטנים דוגמת הבנקים בישראל. לא קשה לדמיין תהליך רכישת רכב און ליין, באמצעות גוגל, בעתיד הקרוב. הקלדת מותג הרכב תאפשר לנו רכישה מיידית של אפשרות המימון. מאחורי תהליך זה יוכל לעמוד בנק פריפריאלי שיתפקד כמעין קבלן משנה פיננסי של גוגל עצמה.

לא צריך ללכת רחוק מדי: צמיחה יכולה להיווצר ממש מתחת לפנס, באמצעות פלטפורמות פשוטות להשוואת מחירי שירותים. חוקרי הבנקאות כריסטוף בסטן וסטיבן אונגנה מאוניברסיטת ציריך בדקו את השפעתה של פלטפורמת השוואת המחירים השוויצית Comparis על צמיחתם של בנקים מקומיים קטנים. להפתעתם, הם גילו הרחבה דרמטית של שוק המשכנתאות שעמד בפני בנקים קטנים ועל האפשרויות החדשות שנפתחו להם לצאת מהאזורים הגאוגרפיים המצומצמים שבהם פעלו באופן מסורתי.

העולם המערבי לא עבר "בלחיצת כפתור" ובאופן סימולטני מכלכלה לאומית מרקנטיליסטית אל עולם של שוק חופשי וסחר בינלאומי פתוח. נדרשו לתהליך שנים של הסתגלות לאומית, והיו בו מרווחים ומפסידים. מדינות שונות הצטרפו למהלך בתקופות שונות ובעוצמות שונות. כך גם המעבר מעולם בנקאות לאומי סגור המורכב מבנקים מוגדרים ותחומים לא יעשה באופן מידי. תהליכים שלובים של התפתחות טכנולוגית, הבשלה עסקית של הבנקים והנהלותיהן והשתנות הדרגתית של הרגולטורים יביאו בסופו של דבר למערך הכוחות הבינלאומי החדש. הסוסים כבר ברחו מהאורווה, זה הזמן ללמוד לרכוב.

הכותב הוא הוא דוקטור לפילוסופיה של הכלכלה, עוסק בלימודי עתידים בתחום הפיננסי. לימד במשך שנים בבתי הספר לכלכלה ולמינהל עסקים במכללה למינהל. מרצה ויועץ בתחום הפינטק