המניע של תשובה והרוכשים המפתיעים: מאחורי הקלעים של מכירת המניות בקשת

המשבר בקבוצת דלק הוביל בחודשים האחרונים את בעל השליטה יצחק תשובה לממש נכסים רבים. אולם במשך שבועות ארוכים, כל גורם בשוק שהתעניין באפשרות לרכוש את מניותיו בקבוצת קשת קיבל תשובה שלילית. ובכל זאת, בתקופה האחרונה נמלך תשובה בדעתו ומוכר את 22% המניות שמוחזקות באמצעות בתו גל נאור תמורת 50 מיליון שקל לקרן רקיע. בנוסף, הקרן תעמיד 70 מיליון שקל לערבויות שונות של קשת.

קרן רקיע הוקמה על-ידי רביד קימיה, שגייס מספר משקיעים. ביניהם נמנית חברת הביטוח הפניקס, שכבר עשתה לא מעט עסקאות עם קשת, וגם בעסקה הנוכחית היא צפויה להיות משקיעת עוגן. בין המשקיעים הנוספים נמנה גם איש העסקים דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מלונות פתאל. העסקה משקפת לקשת שווי של כ-226 מיליון שקל.

המניע של תשובה

באפריל 2010 שילם תשובה תמורת 20% מהמניות 6 מיליון דולר, כך שאל מול ההשקעה מדובר בעסקה כלכלית משתלמת. עם זאת, רק לפני כשנה רכשה קשת מרשת את 50% ממניות חברת החדשות המשותפת, תמורת 120 מיליון שקל. כלומר שווי חברת החדשות לבדה עמד על 240 מיליון שקל - וזה עוד לפני השקת N12, שהפך לאתר חדשות משפיע, וללא השווי של קשת 12 כערוץ. לתשובה יש כידוע נציג בדירקטוריון קשת ובחברת החדשות, כך שלא סביר שהשווי האמיתי של החברה נעלם מעיניו. מה אם כך גרם לו למכור את חלקו כמעט בנזיד עדשים?

התשובה נעוצה במסלול שבו שואפת קבוצת דלק להתפתח - קבלת זיכיונות נוספים לשאיבת גז. במסלול הזה, קשת הפכה למשקולת. נזכיר כי בתחילת השבוע התפרסמה המלצת הוועדה לצמצום הריכוזיות שלא להעניק לקבוצת דלק ושברון רישיון נוסף לחיפוש גז.

ההחלטה מתייחסת ישירות לאחזקותיו של תשובה בקשת באמצעות ביתו: "לפי החוק, גורם שמוגדר כבעל השפעה בתחום השידורים או העיתונות הכתובה, וכל גורם המשתייך לקבוצת המחזיקים בגורם האמור, נחשב ריכוזי", נכתב בהמלצה. עוד הוסבר כי "החזקה בכלי תקשורת עשויה להיחשב ככלי משמעותי להגברת כוחו של הגורם כלפי קובעי המדיניות, מכוח השפעתם על עמדות הציבור ומקבלי ההחלטות".

כלומר, לתשובה, כמו עידן עופר לפניו - שבחר לוותר על אחזקותיו ברשת לאחר שהתברר שהן מגבילות אותו בתחומים אחרים משתלמים יותר - כדאי לצאת עם רווח קטן מהפוטנציאל, אך עם אופק לסכומים משמעותיים בעתיד.

תשובה הוא בעל המניות השני בגודלו בקבוצת קשת, אולם בכל זאת מדובר במניות מיעוט: בעל השליטה בקבוצה הוא דודי ורטהיים המחזיק ב-51% מהמניות.

המניע של רקיע

על הסיבות של משקיעים מהתחום הפיננסי להיכנס לתחום התקשורת ניתן היה ללמוד מההודעה לעיתונות ששלחה קרן רקיע. לדברי קימיה, המכהן כשותף מנהל בקרן, מטרתה היא להשקיע בחברות Mid Cap, שלרוב אינן נמצאות בפוקוס של קרנות ההשקעה והגופים המוסדיים. הקרן תתמקד במימון צמיחה, תוך תרומה ניהולית ועסקית, כאשר השקעה טיפוסית תסתכם בהיקף של 50-70 מיליון שקל.

בהודעה נכתב כי "נוסף להיותה של קשת יצרנית תוכן מובילה לעולמות הטלוויזיה והדיגיטל, אנו מעריכים כי קיים פוטנציאל רב בפעילות הבינלאומית שלהקשת, כאחת מספקיות התוכן לטלוויזיה המובילות בעולם".

ואכן, קשת מסיימת את אחת השנים הטובות בתולדותיה. אין חולק כי הקבוצה היא שחקנית התוכן החזקה בישראל, עם ארבע זרועות פעילות משמעותיות: ערוץ טלוויזיה עם זרוע השקעות בתוכן, נוכחות מרשימה בדיגיטל וזרוע השקעות עסקיות.

קשת גם צלחה את רוב המהמורות שהציב בפניה השוק בשנים האחרונות: פיצול ערוץ 2 המיתולוגי, ואחריו המיזוג של ערוץ 10 עם רשת, שאמור היה לייצר מולה מתחרה חזק. אומנם שנת הקורונה הייתה יכולה לשבש באופן משמעותי את ההכנסות של ערוצי הטלוויזיה מפרסום, אך התחזיות הפסימיות מתחילת המשבר לא התממשו. רוב המפרסמים חזרו לפרסם, וחלקם אף העבירו נתחים גדולים יותר מאשר בעבר לפרסום בטלוויזיה - מדיה שנחשבת "בטוחה" בעתות משבר.

הזרוע הדיגיטלית של קשת כוללת היום שני אתרים חזקים: מאקו, שרווחי כבר מספר שנים, ו-N12 שהושק לפני כשנה, והפך להיות שחקן משמעותי בענף. זרוע השותפויות העסקיות כוללת חברות מסחריות כמו ליברה ואקספון. המודל הוא שקשת נותנת זמן אוויר ומסייעת בהשבחה באמצעות הפרסום, וחולקת את הרווחים על-פי מודלים כלכליים שונים.

הזרוע הרביעית היא קשת אינטרנשיונל, שבאמצעותה מפיקה ומשווקת הקבוצה תוכניות וסדרות בכל העולם, מה שהופך את התוכן שמיוצר לנכס כלכלי משמעותי. בעקבות משבר הקורונה, זו הפעילות שניזוקה הכי הרבה.

אחרי השנים הקשות של הטלוויזיה, שנת 2020 נחשבה לשנת מפנה. אומנם לקשת יש עדיין 'גיבנת' של הלוואות שנלקחו סביב התוכנית הכושלת "2025" לצד השקעות עתק בקשת אינטרנשיונל, אבל מדובר בחברה בריאה ורווחית, שגם נמכרה כעת במחיר משתלם. יש להניח כי ברקיע מאמינים שקשת לא עשתה עדיין את הקפיצה הגדולה שלה, ולכן עוד צפוי סיבוב של רווח למשקיעים.