סיקור מותו של שלדון אדלסון: חלק מכלי התקשורת לא התאפקו וסגרו חשבון

ברוכים הבאים למדור ביקורת התקשורת החדש של גלובס. מדי שבוע ננסה לנתח כאן אירועים תקשורתיים, להתחקות אחר הכוחות שמניעים את התקשורת הישראלית, פרקטיקות עיתונאיות שגורות שאולי הגיע הזמן להוציא לאוורור בעין הציבורית, ויחסי הגומלין בין העבודה העיתונאית ה"רשמית" לרשתות החברתיות.

להיות גוף תקשורת שמבקר תקשורת זה מורכב בהגדרה, אבל נשתדל לבקר בשקיפות גם את עצמנו, ולהיות ענייניים והגונים גם כלפי המתחרים שלנו. מאוד נשמח לקבל רעיונות, הצעות וגם ביקורת לכתובת המייל gidon-d@globes.co.il.

שלדון אדלסון, איש העסקים היהודי-אמריקאי, היה ללא ספק דמות משמעותית ובעלת השפעה בישראל ובארה"ב. אדם שתרם עשרות מיליוני דולרים לפרויקטים ציוניים כמו תגלית, ליד ושם ולאוניברסיטת אריאל, ייסד ומימן את עיתון "ישראל היום", ובמקביל גם תרם ללא מעט פוליטיקאים מהימין בישראל ובארה"ב.

לכן, לא מפתיע שפטירתו ביום שלישי זכתה לכותרות הראשיות כמעט בכל אתרי החדשות - וואלה, N12 , חדשות 13 וגם גלובס ואתרים נוספים. הכותרות, כנהוג לאחר פטירתו של אדם, היו מכבדות עם תיאורים סולידיים כמו "איש העסקים" או "המיליארדר", והשתמשו בביטוי האלגנטי "הלך לעולמו".

 הכותרת באתר N12

בישראל היום הכותרת הייתה מעט יותר אישית: "בכאב גדול: מר שלדון אדלסון הלך לעולמו". גם העיתון "מקור ראשון", שנרכש לפני מספר שנים על-ידי אדלסון, פרסם ידיעה בנושא. לזה נוסף ציוץ בטוויטר שבו נכתב כי "עובדי מקור ראשון אבלים על הסתלקותו של שלדון אדלסון, מבעלי העיתון, אוהב ישראל, מגדולי הנדבנים למפעל הציוני ומגדולי העושים למען פלורליזם בעיתונות העברית. יהי זכרו ברוך".

המשמעות של "פטרון"

אחד האתרים הבודדים שלא העניק לאירוע את הכותרת הראשית היה אתר ynet של "ידיעות אחרונות", שהיריבות בינו לבין "ישראל היום" אינה סוד. מעבר להחלטה של אנשי האתר לתת לאירוע את הכותרת המשנית, מכל פועליו הרבים של האיש בחרו למסגר אותו דווקא בכינוי "איל ההימורים". השימוש בביטוי הזה זכה לביקורת רבה ברחבי הרשת, ובמהדורה המודפסת, שיצאה ביום רביעי, הן בהפניית השער והן בעמוד הכתבה, הביטוי "איל ההימורים" כבר לא הופיע.

 הדיווח ב־ynet

ב"הארץ" כן עסקו באדלסון בכותרת הראשית של האתר, אולם הניסוח היה "המיליארדר שלדון אדלסון, פטרונו של נתניהו, מת בגיל 87". מעבר לשאלה מדוע אלה המילים שנבחרו, מדובר פשוט בכותרת שגויה.

 הכותרות באתר הארץ

"פטרון" על-פי מילון אבן שושן הינו: "1. אדון השומר ומגן על האנשים הסרים לפקודתו. 2. אפוטרופוס, אדם המקבל מישהו או משהו תחת חסותו, תומך ומסייע". אדלסון היה ללא ספק מקורב לנתניהו ואחד מתורמיו הגדולים שסייע לו רבות, אולם אין שום עדות לפיה נתניהו "סר למרותו", ולחילופין היה תחת אפוטרופסות או חסות שלו.

בניגוד ל"ידיעות" ששינו את המסגור במהדורה המודפסת, בגרסה האנגלית של עיתון הארץ המודפס, המשיכו באותו קו וכתבו: "Sheldon Adelson, patron of PM and Trump, dies at 87".

 אתר הארץ באנגלית

עורכי דף הבית של הארץ לא הסתפקו בכותרת המוטעית, ואף הוסיפו מתחת לכותרת הראשית הפנייה לכתבה נוספת עם הכותרת: "אם ביבי היה מתקשר - הייתי אומר לו 'לך תז***'": עדות אדלסון במשטרה". גרסת הדפוס של הארץ הוסיפה עקיצה משלה, כשמאמר המערכת זכה לכותרת "הימר על ערכי הציונות". אכן, התנהלות מכובדת ומעודנת כלפי הנפטר.

באשר לשימוש של מערכת הארץ במילה "מת", ולא "נפטר" או "הלך לעולמו" כפי שנהוג ברוב גופי התקשורת, יש לציין שמדובר בהתנהלות עקבית ולא יוצאת דופן. ניתן היה לראות אותה גם בכותרות כמו "פעיל השמאל הרדיקלי עזרא נאווי מת בגיל 69", או "מזכ"ל אש"ף, סאיב עריקאת, מת בגיל 65".

מי שעוד בחר בניסוח עדין היה אתר ביקורת התקשורת "העין השביעית", שם נכתב: "נפטר שלדון אדלסון, פטרונם של פוליטיקאים ועיתונאים", וכותרת המשנה אף פירטה: "אדלסון רתם את כשרונו העסקי לזיהום העולם במפעלות הימורים. תרם הון עתק לתמיכה במנהיגים רעילים, פרופגנדה תקשורתית ופילנתרופיה".

כמעט בלי פילנתרופיה

מותו של אדלסון זכה לאזכורים גם במהדורות החדשות בערב. הקו הכללי היה מכבד, גם אם לעיתים לא אוהד מדי, אולם גם שם היו מי שלא הצליחו להימנע מכמה עקיצות. בחדשות 12 יונית לוי פתחה את הקדמתה לאייטם על אדלסון במילים "איל ההימורים", וגם הכיתובית שליוותה את האייטם לכל אורכו הייתה "איל הימורים, פילנתרופ, מוציא לאור - וגם מעורב בתיק 2000". אדלסון, יש לציין, לא נאשם בתיק 2000, אלא היה רק אחד מכמה עשרות עדים.

בחדשות 13, לעומת זאת, אודי סגל דיבר על "המיליארדר היהודי" והכיתובית תיארה את אדלסון במילים "המיליארדר בעל העיתון 'ישראל היום'". גם דוריה למפל בחדשות כאן פתחה במילים "המיליארדר והנדבן", והכיתובית על המסך הייתה "המיליארדר היהודי-אמריקאי המקורב לטראמפ ולנתניהו". בכל הערוצים, הכתבות עסקו בעיקר בהצלחתו בעסקי ההימורים ומעורבותו בתחום הפוליטי, וכמובן בעיתון "ישראל היום" ובתיק 2000. תרומותיו הפילנטרופיות למטרות שונות אוזכרו רק במשפט או שניים. 

הכול מתחיל בטוויטר

מי שחיפש רמזים מטרימים ליחס הלא אוהד, בלשון המעטה, שלו זכה אדלסון לאחר מותו בחלק לא קטן מכלי התקשורת, יכול היה למצוא אותו בציוצי הטוויטר. אלו התחלקו באופן בולט לצייצנים מימין ששיבחו את תרומותיו ומעשיו של האיש, לצייצנים משמאל שבחרו בגישה מעט פחות מכבדת.

כך, למשל, העיתונאי ברק רביד היה מהראשונים שבציוץ על פטירתו של אדלסון פתח בביטוי "איל הקזינו". גור מגידו מ"דה מרקר" כתב כי "אין צורך לעשות דה-לגיטימציה לאדם שעשה את הונו מניצול חולשות של מהמרים. זה מדבר בעד עצמו", ורביב דרוקר ניצל את ההזדמנות כדי להציף חלקים מעדותו של אדלסון בתיק 2000, שבה דיבר על כך ששרה נתניהו רמזה כי אשתו מנהלת רומן.

את התוצאה של הרוח הזו, כאמור, ניתן היה לראות בכלי התקשורת עצמם.

אחריות גם על התמונה

בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות נזף בעיתון כלכליסט על "פרסום בלתי אחראי", בעקבות תלונה של יו"ר הקואליציה, ח"כ מיקי זוהר. זוהר התלונן כי ב-16.10.20 התפרסמה בעמוד הראשון של העיתון ידיעה לא מחמיאה בנושא עליית שכר הח"כים, כשבגוף העמוד תצלומים של שני אנשים - שלו ושל ראש הממשלה נתניהו.

נקודה חשובה בטענת זוהר הייתה שבידיעה עצמה שמו לא הוזכר ולו פעם אחת, כך שנעשה פה שימוש בפרקטיקה בעייתית, הגורמת להכפשת שמו של אדם ללא קשר לגוף הטקסט.

יש לציין כי כלכליסט בחרו שלא ליטול חלק בדיון בבית הדין לאתיקה, ו"ידיעות אחרונות" אינו חבר במועצת העיתונות.

גילוי מלא: בית הדפוס של ישראל היום מספק שירותי דפוס לעיתון גלובס