לא רחוק היום שבו מוחות של בני אדם ידברו זה עם זה בטלפתיה, דרך האינטרנט. כך הצהיר בלי למצמץ אלון מאסק בראיון מקיף לפודקאסט "The Joe Rogan Experience" במאי האחרון. הם יוכלו לעשות זאת, הוא הבטיח, באמצעות שבב שיושתל במוחם של בני אדם, יקבל מידע מכל החושים שלהם, יתקשר עם המוח שלהם באמצעות חוטים דקים, וישדר את מחשבותיהם החוצה. את השבב הזה מפתחת חברת נוירולינק, שמאסק בין מייסדיה.
בשלב הראשון, הצהיר מאסק, המוצר ישיב יכולות לפגועי ראש. בשלב הבא הוא יהפוך את כולנו לחלק ממערכת בינה מלאכותית המשלבת בין מוחות אנושיים לבין מוחות ממוחשבים. זו הדרך היחידה להציל את עצמנו, הוא אמר. הרי המחשבים מתפתחים כל כך מהר, אז או שנצטרף אליהם או שנישאר מאחור ונהפוך במקרה הטוב לחיות המחמד שלהם.
ומתי הטכנולוגיה תוכל לאפשר לנו לתקשר דרך שבבים מוחיים? "בעוד כחמש שנים", אומר מאסק.
השיחה הזאת אולי נשמעת מופרכת להרבה מאיתנו, אבל למאסק מספיקה רק רגל אחת במציאות כדי להפוך רעיון מופרך לאמיתי. אז כן, כבר היום שתלים לגירוי חשמלי של המוח משמשים לטיפול במחלות כמו פרקינסון ואפילפסיה, ושתלים חשמליים אף משחזרים שמיעה ואולי בקרוב יאפשרו שחזור ראייה. ובכל זאת, מוצר אחד שיתקשר עם חושים רבים כדי להפוך את בני האדם לסימביוטיים עם מכונות כדי שהן לא ישלטו בנו, וכל זה בעוד חמש שנים - זה כבר במחוזות המדע הבדיוני המוחלט.
פאלקון 9 של SPACEX / צילום: Reuters, JOE SKIPPER
אבל עבור מאסק מדובר בדפוס חוזר. גם משימת הרכב החשמלי נשמעה יומרנית למדי אבל הוגשמה בחברת טסלה, שהקים, כשהחזון הוא בכלל שכל הכבישים יתמלאו ברכבים אוטונומיים ויתנהגו כנחיל מתואם כדי להפחית עומסי תנועה ותאונות. ואם כבר יומרה, אז את חברת SpaceX שלו הקים כדי להתיישב על המאדים: "ננחית אנשים עם המאדים בעוד שש שנים, או אולי אפילו ארבע, אם הכול ילך כשורה", הוא הבטיח. עד אז היא מספקת שירותי שיגור לחלל עבור לוויינים, מטען וחלליות מאוישות, ונחשבת חלוצת תעשיית החלל הפרטית. כשהתעצבן שאין מנהרה בלוס אנג'לס שעוקפת את הפקקים בין המשרדים שלו, החליט לחפור אחת, וכך נולדה חברת התשתיות שלו The Boring Company, שרוצה לבנות רשת רב-שכבתית של מנהרות זולות מתחת לאדמה.
לפני כשבוע הפך מאסק לאיש העשיר בעולם עם כ-190 מיליארד דולר, וקטף את התואר מידי מנכ"ל אמזון ג'ף בזוס. "כמה מוזר", צייץ מאסק בתגובה לחדשות. "טוב, בחזרה לעבודה".
אלון (שום קשר ישראלי) מאסק, 49, נולד בדרום אפריקה למיי מאסק, יזמת, תזונאית ודוגמנית מצליחה. הוריה של מיי היו הרפתקנים, ארכיאולוגים שטסו במטוס קטן וחיפשו במשך עשור את העיר האבודה קלהרי, ששרידיה תועדו ב-1885 אך לעולם לא נמצאו שוב. גם סבו של מאסק לא מצא אותה, אך בני משפחתו הצטרפו למסעות ובעיקר גדלו על האגדה.
מיי התחתנה עם אהובה מהתיכון ארול מאסק, מהנדס מבריק וגם טייס, שייט ויזם נדלן. לזוג נולדו שלושה ילדים: אלון, קימבל וטוסקה. בראיון ל"רולינג סטון" ב-2017 סיפר מאסק שההורים שלו כמעט לא השגיחו עליו, במקום זאת "הספרים גידלו אותי". וכשלא קרא ספרים, בנה פצצות וטילים "וכל מיני דברים שהיו אמורים להרוג אותי". אימו כינתה אותו "הילד הקשה", לעומת אחיו קימבל, שהיה "הילד המושלם".
אלון הצעיר הבין באופן אינטואיטיבי איך דברים פועלים - איך החשמל מגיע מהקירות ואיך מתערבבים שני חומרים ליצירת חומר שלישי. "חשבתי שכולם מבינים את זה", אמר באותו הראיון. בערך בגיל 10 כבר קרא את סדרת המד"ב "המוסד" של אסימוב וממנה הפיק תובנות שמלוות אותו עד היום: "צריך לנקוט מהלכים שמאריכים את עידן התרבות ומקצרים את משכו של עידן אפל אם אכן יהיה כזה". לכן הוא בונה רכבים וטילים ידידותיים יותר לסביבה וליישב את המאדים: "אם האנושות תשב על כוכבי לכת רבים, אירוע טבע יחיד לא ימחק אותנו. היו כבר חמישה אירועי הכחדה המונית על כדור הארץ. אנשים לא מודעים לזה", הוא אומר גם היום. מאותן הסיבות הוא מוטרד מאוד ממכונות תבוניות. "יש לנו 5%-10% סיכוי לשרוד מולן".
בגיל 10 ההורים של מאסק נפרדו והוא החליט לגור עם אביו, לדבריו מרוב רחמים על שנותר לבד, אך התחרט על כך בתוך שנים ספורות. אביו הוא לטענתו "איש רשע, שעשה כל דבר מחריד שאפשר, כל פשע", אמר בדמעות ל"רולינג סטון". בעבר נרמז כי הלימודים של מאסק מומנו מכספי מכרה אבני ברקת שאביו גנב ובו העסיק דרום-אפריקאים בתנאי עבדות. אולם גם אם מאסק האב עשה דבר כזה, וישנן עדויות שהיה איש אמיד מאוד, הוא כנראה לא ממש חלק כסף עם ילדיו, ולאחר שחזר מאסק הצעיר לגור עם אמו, החיים היו קשים מאוד כלכלית. בבגרותו ניסה מאסק לחדש את הקשר איתו, אך מערכת היחסים התדרדרה והופסקה שוב. "אין מה לעשות, ניסיתי הכול. איומים, תמריצים, טיעונים שכלתניים, טיעונים רגשיים, הוא כבר לא ישתנה".
לאחר שחזר לחיות עם אמו, הקים מאסק עם אחיו ובני דודיו עסקים קטנים כדי להתפרנס בכל דרך. הם גם נהנו מסתם הרפתקאות, התרחקו מהבית והגיעו לחדרי מיון יותר מכפי שסביר. "היה לנו חוק: בטיחות במקום השלישי; במקום הראשון - לא לפחד. במקום השני לא היה כלום, אבל בטיחות הייתה כל כך לא חשובה שהיא לא קיבלה אפילו את המקום השני הריק".
למאסק לא היו חברים. הוא היה הילד הצעיר בכיתה, קורבן תמידי לבריונות. אך הוא עשה את מה שבדרך כלל רואים בסרטים - למד אמנויות לחימה שונות, גבה לפתע, והחזיר מנה כפולה לבריון הראשי. מכך, אמר בעבר, למד כי יש אנשים שאי אפשר לפייס, אלא רק להתעמת איתם בשיטות שלהם.
לשם לימודיו עבר לקנדה, אחר כך לארה"ב, וסיים תואר שני בבית הספר היוקרתי למנהל עסקים וורטון. התשלום עבור התואר רושש אותו, כפי שהוא מקפיד לספר, והוא החל את חייו בארה"ב כעני מרוד עם חובות, אך עם ידיעה פנימית חזקה שזה יהיה אחרת. הוא התקבל לדוקטורט בסטנפורד, אך פרש אחרי יומיים כדי להצטרף לאקוסיסטם המלהיב של חברות האינטרנט בסוף שנות התשעים בעמק הסיליקון, שם עבד תחילה בשתי משרות מתלמד במקביל כדי להחזיר חובות, וזכה להערכה רבה ממעסיקיו גם על תפיסתו ההנדסית המהירה וגם על חריצותו.
זה היה המקום הנכון בזמן הנכון. עם אחיו קימבל, שבינתיים עבר גם הוא לארה"ב, הקים את Zip2, חברת מדריכי "דפי זהב" אינטרנטיים. הוא לא יכול היה להרשות לעצמו דירה, אלא גר במשרד והתקלח בחדר הכושר. לאחר גיוס מקבוצת אנג'לים רנדומלית צמחה החברה, וב-2009 נמכרה ב-307 מיליון דולר. מאסק קיבל 22 מיליון. זה היה הצעד שהפך אותו למיליונר.
דורש מעובדיו שלא ישתמשו בבושם בגלל רגישותו לריח
אבל מה שהכניס אותו לתודעה היה שירות הפיננסים המקוון שהקים ב-1999, שמוכרת לנו היום כחברת פייפאל. מאסק ניהל את החברה, אך נכנס לעימותים עם המייסד השני פיטר ת'יל (היום גם הוא משקיע עם שאיפות לשנות את העולם). ת'יל, שטען כי מאסק הוא מנהל שתלטן מדי, הוביל מהלך הפיכה בדירקטוריון שבעקבותיו פוטר מאסק. המניות נשארו בידיו, וכשפייפאל נמכרה לאיביי הוא קיבל 165 מיליון דולר. הכסף הזה שימש אותו לייסד את טסלה ו-SpaceX.
טסלה, יצרנית הרכבים החשמליים שהקים מאסק ב-2003, שווה כיום כ-834 מיליארד דולר, לאחר שעלתה ב-820% בשנה החולפת, רובם בחודשים האחרונים. מבין החברות הנסחרות בוול סטריט רק אפל, מיקרוסופט, אמזון ואלפאבית (החברה-האם של גוגל) בעלות שווי שוק גבוה יותר. מאסק מחזיק בכ-20% ממנה, והבעלות שלו על טסלה היא בעצם עיקר הונו.
אילון מאסק באירוע השקה בסין / צילום: Reuters, Aly Song
ההכנסות של החברה ברבעון השלישי היו כ-8.77 מיליארד דולר והרווח 331 מיליון דולר. "היה כמעט בלתי אפשרי להקים חברת רכב חדשה ולהשאיר אותה בחיים עד רווחיות", אמר מאסק בעבר. נכון להיום החברה רווחית זה כחמשה רבעונים.
עד היום מכרה טסלה יותר ממיליון רכבים חשמליים, ולאחרונה השיקה רכב "עם נהיגה עצמאית מלאה", כך על פי החברה. אבל אף שהרכב יכול לבלום, לעבור נתיבים ולחנות לבדו, הוא לא באמת יכול להגיע ממקום למקום בלי התערבות נהג. גם את מה שהוא מתיימר לעשות הוא לא עושה מספיק טוב, ונהגי הפיילוט נאלצים להתערב כדי למנוע התנגשויות. נהגים שחרגו מההנחיות הרשמיות של נהיגה עצמאית בו (אחד מהם למשל כל כך השתעמם שהחליט לראות סרט תוך כדי) מצאו את מותם.
אבל זה ממש לא גרם למאסק להרהורי חרטה. "זה דפוק שכל תאונה בטסלה, גם אם מסתיימת רק בקרסול שבור, פותחת מהדורות חדשות", אמר, וציין כי ביקורת מוגזמת כזו נגד הרכבים האוטונומיים הניסיוניים עלולה לעצור את הקדמה בתחום, ודווקא לעלות בחיי אדם בהמשך. עד פי מאסק, ככל שנקדים את החזון של כביש מלא ברכבים אוטונומיים שיודעים להיזהר זה מזה, כך נחסוך כמות גדולה של תאונות. ומי שנפגע בדרך? טוב, אמרנו לו שזה רק פיילוט.
הביקורת על מאסק לא מסתכמת בבטיחות המכוניות, אלא זולגת לסגנון האישי. כמו מנהלים גאונים רבים שבונים חברות בצלמם ודמותם, נטען כלפיו, הוא נוטה להתקפי זעם במשרד כשדברים לא הולכים כמו שצריך, והעובדים שלו פוחדים ממנו. הוא צועק עליהם שאינם חכמים מספיק, ואחר כך עורך עצרות המוניות כדי להחמיא להם. ברגע של כעס הוא עלול לפטר את מי שאינו באמת מכיר. נאמר שהוא גם דורש מהעובדים שלא להשתמש בבושם בגלל הרגישות שלו לריחות. דיקטטור של ממש. לטענת מכריו ועובדיו הוא נע בקיצוניות בין מצבי רוח - זועם, ממוקד, משועשע, נבוך.
מאסק מרבה להתבטא בטוויטר ולפעמים הציוצים שלו מכניסים אותו לצרות. ב-1 באפריל 2018 למשל כתב בצחוק שטסלה עומדת לפשוט רגל. אף שהשאיר מספיק סימנים שלפיהם מדובר בבדיחה, המניה צנחה. מי אם לא הוא היה צריך לזכור שחלק גדול ממסחר מנוהל היום על ידי מכונות שקוראות הודעות לעיתונות, ועדיין אין להן חוש הומור. בהזדמנות אחרת אמר כי ינסה לרכוש את מניות הציבור בטסלה ולהפוך אותה לפרטית, וכי כבר יש לו את המימון לכך. זו לא הייתה בדיחה, אבל גם לא באמת תוכנית מגובשת. המניה נסקה, אך צנחה כשהתברר שהחברה תישאר ציבורית. על כך כבר קיבל מאסק קנס מרשות ניירות ערך האמריקאית - 20 מיליון דולר. בקטנה.
גם הציוצים שלו שאינם קשורים לעסקיו פוגעים במניות שלו לעתים. כך קרה כשמאסק קרא בשם "Pedo Guy" (פדופיל) לצוללן וורנון אנסוורת', שעסק בחילוץ כיתת ילדים שנלכדה במערה בתאילנד. מאסק שלח צוללת לסייע בחילוץ, אנסוורת' בחר לא להשתמש בה, קרא לתרומה תרגיל יח"צ ואף ביקש שמאסק 'יתקע את הצוללת שלו במקום כואב'. מאסק ענה לו בכינוי הלא מחמיא. מניית טסלה צללה.
גם מחוץ לטוויטר הוא מנהל יחסי אהבה-שנאה עם וול סטריט, ובאחת משיחות הוועידה של טסלה סירב לענות לשאלות של אנליסטים, כי טען שהן "משעממות ומטופשות", אך התנצל לאחר שהמניה ירדה, שוב.
מאסק הצליח לפשל גם במעמד מבטיח יותר. בנובמבר 2019 הושק רכב טסלה חדש וסופר-מעוצב באירוע נוצץ שנראה שלקוח מהופעת רוק, כנהוג בשנים האחרונות בעמק הסיליקון. מאסק היה הכוכב הבלתי מעורער, מוקף מעריצים וצלמים. הוא ביקש מאחד מעובדי החברה לזרוק אבן על חלון הרכב כדי להראות שאינו שביר. החלון נשבר. הוא ביקש ממנו לזרוק אבן נוספת על החלון השני, וגם הוא נשבר. "זה אף פעם לא קרה", מלמל אל מול הכישלון המוחלט של ההדגמה. מניית החברה קרסה, וזו הייתה אחת מבין כמה פעמים שבהן הוכרז בוול סטריט שקסמו של מאסק פג, ושהמופרעות סוף סוף גברה על הגאונות. חברת ייעוץ למשקיעים בוול סטריט טענה כי הוא 'סכנת מוניטין' לטסלה. אבל המניה כמובן התאוששה מאז, והמוניטין של מאסק התאושש איתה.
אילון מאסק / צילום: Associated Press, Ringo H.W. Chiu
שיגר מכונית של טסלה לחלל
טסלה, כחברה ציבורית ענקית, היא אולי מוקד תשומת הלב, אבל החברות האחרות של מאסק לא פחות מעניינות. SpaceX, מחלוצות ובוראות מגזר החלל הפרטי, רשמה הישגים מדהימים ב-18 שנות קיומה. בחברה פותחו טילים ומשגרים משופרים, זולים וידידותיים לסביבה, שכבר משגרים לוויינים לחלל, חלקם של SpaceX עצמה, ואפילו הביאו תיירי חלל בבטחה לתחנה המאוישת ISS. נאס"א בחרה בה לשילוח אספקה לתחנת החלל, והיא כבר עשתה זאת יותר מ-20 פעמים. הטיל הבא שהחברה מתכננת יהיה רב-פעמי, מטעמי קיימות. מוצריה היו מעורבים במעט תאונות יחסית, ללא נפגעים. באחת המפורסמות שבהן נהרס הלוויין הישראלי עמוס 6, שבו הושקעו כ-200 מיליון דולר. שווייה של SpaceX מוערך ב-46 מיליארד דולר, וגם בה מאסק הוא בעל המניות הגדול ביותר.
גם בתחום הזה מאסק לא חף מפרובוקציות. לא פעם אמר שהדרך הנכונה לחמם את מאדים כך שיתאים למגורי אדם היא לזרוק עליו פצצת אטום, וכדי להדגים את יכולות המשגר שלו העיף לחלל מכונית טסלה והשאיר אותה שם, לנצח. הייתה זו חגיגת ההשפעות התרבותיות של מאסק: בובה בשם Starman (על שם השיר של דיוויד בואי) הושבה בכיסא הנהג והרכב תוכנן לנגן את השיר; לידה הונחו הספר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" ומגבת. גם דיסק שעליו כל סדרת "המוסד" של אסימוב היה שם, למקרה שהחייזרים לא יודעים לקרוא ספרים. במכונית הונח שלט ובו כל שמות העובדים על הפרויקט והצהרה: "יוצר על כדור הארץ, על ידי בני אדם".
מאסק מאמין שאם האנושות תחיה על כוכבי לכת רבים יפחת הסיכוי שאסון טבע ימחוק אותנו יום אחד. "כבר היום יש חמישה אירועים של הכחדת מינים מקיפה על כדור הארץ", הוא מזהיר. כשנשאל פעם כיצד הוא מדמיין את מותו, אמר כי הוא רוצה למות על המאדים, וכי הוא מאמין שרוב מי שיצאו למסע המאויש הראשון ימות בו. עד שיגיע הזמן לנסוע למאדים, מאסק לא מתכנן לקחת חלק בתיירות החלל שהחברה שלו מאפשרת. "יש לי ילדים", ציין פעם. נראה שבטיחות בכל זאת הצליחה לעלות למקום השני.
על הרקע הזה The Boring Company, חברת התשתיות שהקים, אכן נראית משעממת (גם 'שעמום' וגם 'קדיחה'). אבל אולי רק לכאורה. כמו טסלה, היא נולדה מהאובססיה של מאסק לייעל תחבורה. החברה נוסדה בדצמבר 2016, כשמאסק צייץ "התנועה הורגת אותי. אני אבנה מכונה לקידוח מנהרות ואתחיל לחפור". מאוחר יותר באותו היום הוסיף "אני באמת אעשה את זה". בפברואר 2017 כבר החלו העבודות על המנהרה הראשונה, במגרש החניה של SpaceX, וב-2018 נחנכה מנהרת ניסוי שהיום כבר מגיעה לכמה קילומטרים. "ברור שנצטרך להעביר את התחבורה לתלת-ממד מתי שהוא", נכתב באתר החברה, "ולעומת מכוניות מעופפות, אלה שבמנהרות לא יכולות ליפול לכם על הראש". את האדמה שהוא מוציא מן המנהרות מאסק כמובן ממחזר לצרכים אחרים.
התוכנית של The Boring Company: לבנות מערכת שלמה של מנהרות זו מעל זו. רכב שנכנס למנהרה מתייצב על גבי מסוע, שמטיס אותו לקצה המנהרה ב-200 קמ"ש. אפשר להסיע גם הולכי רגל ואופניים. למאסק יש גם תוכנית נפרדת לבניית מנהרות דלות חיכוך שבהן יוכלו רכבים פרטיים לנסוע עוד הרבה יותר מהר.
כצד שיווקי, אולי, כי מי בדיוק מבין את מאסק, הכריזה החברה כי תמכור להביורים ממותגים "בשביל הכיף" הנושאים את הלוגו שלה. הם נגמרו בתוך שעות ספורות והניבו לחברה 10 מיליון דולר. "להביור זה רעיון גרוע, למה שמישהו יקנה את זה?", כתב מאסק, אבל מיד הוסיף "אלא אם כן בא לכם לעשות כיף". הלהביורים חולקו לרוכשים במסיבה שנערכה במשרדי החברה. גם זו תמורה ל-500 דולר שנתבקשו עבור כל אחד מהם. אה, כל אורח קיבל גם מטף, על חשבון הבית.
"מאוד עמוס בתוך המוח שלי"
כאשר מאסק מציב יעדים בלתי אפשריים לכאורה הוא כמעט משגר עצמו במו ידיו אל תוך כישלונות. אבל יש משהו בכישלונות שלו שהופכים אותו דווקא לאנושי יותר. הוא בכה בראיון שבו תיאר את יחסיו עם אביו, הציוצים שלו כוללים משפטים כמו "חברה שלי כועסת עליי", הוא לא מהסס לחשוף כמה עמוק הוא שבוי בתוך הפנטזיות והפרנויות הגיקיות של ספרי המדע הבדיוני שלו, ולא מתבייש לחשוף הומור עצמי: כמעט כל מהלך של החברות שהוא מנהל כרוך בבדיחה או רפרנס. "רוב האנשים לא היו רוצים להיות אני", אמר פעם. "מאוד עמוס בתוך המוח שלי".
מבחינה פוליטית הנאמנויו\ת של מאסק לא לגמרי ברורות. היה ניתן לצפות כי מהגר שהגיע לארה"ב בלי גרוש, חנון חובב מדע בדיוני דיסטופי שספג בריונות כילד, שאחד הדברים שהכי מטרידים אותו הוא משבר האקלים, יהיה דמוקרט אוטומטי. אבל זה לא מדויק. בעבר אמר שהוא "באמצע - ליברל חברתי אבל שמרן כלכלי", והוא בכלל מאמין בדמורקטיה ישירה (שבה כל נושא משמעותי עומד למשאל עם). "זו בטח תהיה שיטת השלטון במאדים", אמר. הוא תורם גם לדמוקרטים וגם לרפובליקנים, והתנגד לבחירת טראמפ אך הפך ליועץ שלו בטענה כי "כמה שיותר קולות שפויים שהוא ישמע, מה טוב". מאסק גם הביע את תמיכתו בראפר קניה וסט לנשיאות, שבסופו של דבר בוטלה לאחר שאשתו קים קרדשיאן טענה שהוא סובל ממאניה דפרסיה.
האקט הפוליטי השנוי ביותר במחלוקת שלו היה כנראה התנהלותו במשבר הקורונה. מאסק דרש מעובדיו להתייצב במפעלים, שהחליט לפתוח למרות צווי הסגר, כינה את הסגר "פאשיסטי" והכריז כי הפאניקה "מטומטמת". למרות הבנתו במודלים מתמטיים מאסק העריך כי לא יהיו חולי קורונה בארה"ב אחרי אפריל 2020. על כך הוא זכה לכינוי Space Karen (קארן הוא כינוי גנאי לאישה לבנה פריבילגית) בקרב מבקריו בטוויטר.
אז האם אלון מאסק הוא גאון או מטורף? ככל הנראה שניהם. בינתיים הוא פחות או יותר מספק את הסחורה, אפילו אם לא תמיד בדיוק כמו שהבטיח או בדיוק בזמן. כדאי למשקיעיו לקוות שהוא לא מטורף מדי, כי נראה שהחברות והדירקטוריונים שלהן מוכנים לעשות כמעט כל מה שיציע, גם אם זה לשלוח גבינה לחלל כמחווה למונטי פייטון.
שישה ילדים וזוגיות מהטוויטר
במאי השנה נולד למאסק ולזוגתו גריימז בן ושמו X Æ A-XII. כן, X Æ A-XII. מאסק הסביר כי הסימן Æ פירושו מלאך, וה-A12 הוא מטוס ריגול של ה-CIA מסדרת Archangel של לוקהיד מרטין. מבטאים את זה "אקס אש איי-12". X Æ A-XII הוא בנו השישי של מאסק ("צריך לעשות יותר ילדים כדי שהאנושות תשרוד").
גריימז (32) היא בת זוגו המשמעותית השלישית, אחרי שהיה נשוי שלוש פעמים, שתיים מהן לאותה האישה. כמו מאסק, גם היא נדמית כאישיות יוצאת דופן. גריימז נולדה בקנדה בשם קלייר אליס באוצ'ר, אך ביקשה שיקראו לה C על שם מהירות האור. גם היא הייתה נכדה לסבא פרוע, שברח מהבית כילד וחי ביער.
גריימז ואילון מאסק במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק / צילום: Associated Press, Charles Sykes
C לימדה את עצמה מוזיקה ואמנות בגיל 17 והחלה להפיק לבד לגמרי מוזיקה וקליפים. בתוך כמה שנים התבססה כדמות קאלט. בדרך היא התנסתה במגוון סמים, אבל רק ממריצים - גם זה משהו שיש לשניים במשותף. את השם גריימז בחרה כמעט במקרה, על שם ז'אנר מוזיקה שלא באמת הכירה.
אז איך השניים האלה נפגשו? מאסק סיפר שכאשר הוא עשה תחקיר לבדיחה בת שתי מילים שקיווה לצייץ - Rococo's Basilisk (אמרנו שהוא לוקח את ההומור שלו ברצינות), הוא גילה שגריימז כבר משתמשת בצירוף הזה באחד השירים שלה.
מה זה בכלל אומר? ננסה להסביר. היזהרו - אחרי שתקראו את זה לעולם לא תוכלו לחזור אחורה. יום אחד אדם בשם רוקו נכנס לפורומים של בינה מלאכותית והציע את הניסוי המחשבתי הבא. נניח שיש בינה מלאכותית שמתוכנתת כך שהיא מאוד מועילה לבני אדם, כל כך מועילה שככל שייצרו אותה קודם יחסכו חיים רבים. כדי לתת לאנושות תמריץ לייצר אותה בהקדם, המכונה מחליטה שהיא תרצח או תענה כל מי שידע על האפשרות ולא עשה זאת.
עכשיו עליכם לעזוב הכול ולייצר את המכונה. אם לא, היא תענה ותרצח אתכם, לטובת כלל האנושות. אתם לכודים, רק משום שקראתם את הפסקה האחרונה. כמו להביט על באסיליסק - חיה מיתולוגית שמשתקת את כל מי שמישיר אליה מבט. הפרדוקס הזה זכה לכינוי Roco’s Basilisk. אז Rococo’s Basilisk הוא ככל הנראה משחק מילים בינו לבין בזיליקת רוקוקו (כנסייה המעוצבת בסגנון רוקוקו). העיקר שאת שניהם זה הצחיק.
אגב, אפשר לראות את הדמיון למה שחושב מאסק על המכונית האוטונומית שלו. כל יום נוסף שבו היא לא קיימת מקריב חיי אדם רבים יותר.
יחסית לזוג כל כך מיוחד, הרומן הוא די סטנדרטי. גבר עשיר ומבוגר יותר, אישה צעירה וההודאה שלו: "כן, היא המטפלת העיקרית בתינוק. אין לי מה לעשות איתו כל עוד הוא רק מחרבן ובוכה. אתייחס אליו כשיהיה גדול". בחמשת הילדים הגדולים יותר שלו הוא באמת משקיע. בני הזוג נתפסו מתקוטטים בטוויטר לאחר הלידה (ואפילו אמא של גריימז, עיתונאית פוליטית מקנדה, התערבה וקטלה אותו על 'ימינותו') וגריימז גם ביקרה אותו על ציוץ שלו שנתפס כטראנספובי. אך בראיון לאחרונה הוא הצהיר: "היא מיוחדת מאוד. היא האדם הכי משונה שאני מכיר. אנחנו מתווכחים מי מבינינו יותר מטורף".
בעבר היה נשוי לג'סטין מאסק, סופרת של ספרי פנטזיה וערפדים, אותה פגש בלימודים לפני שהתעשר. "אמרתי לו - אני מוכנה ללדת הרבה ילדים אם תהיה לי אומנת. הוא אמר - ההבדל בינינו הוא שאני לוקח כמובן מאליו שתהיה אומנת", אמרה פעם, והוסיפה כי הוא לחץ עליה לצבוע את שערה לבלונד ולא לפתח קריירה. הילד הראשון של הזוג מת מוות בעריסה. השניים היו נשואים שמונה שנים. לאחר מכן הוא נישא פעמיים לשחקנית טלולה ריילי, וניהל רומן עם השחקנית אמבר הרד, גרושתו של ג'וני דפ.
למרות הזוגיות המוצלחת הנוכחית שלו השנים האחרונות לא היו קלות למאסק בשל הביקורת הכלל-עולמית התמידית. תחילה הוא רכש את כל הבתים סביבו כדי להשיג פרטיות, אך לאחרונה החל למכור אותם כדי להוסיף מימון למסע למאדים של SpaceX, וגם כדי שיפסיקו להגיד עליו שהוא מיליונר, כך הודה בעצמו. אומת טוויטר ראתה זאת כעוד סימן שהוא מתחרפן, אבל אולי גם הפעם הוא יודע מה הוא עושה.