אימהות - הסגר הזה הוא שלכן

קטסטרופה. לא פחות מכך. זה מה שצפויות לעבור האוכלוסיות המוחלשות בישראל בחודש הקרוב, במקרה האופטימי, ובשנים הבאות, לפי התחזיות הפסימיות. הסגר הזה הוא אסון. אסון למסחר ולכלכלה, אסון למערכת החינוך ולילדים, אסון לחברות, אסון לישראל. אך הוא בעיקר אסון לעסקים הקטנים והבינוניים ולאימהות שבינינו. כי אם עדיין לא הבנתם, אם הנתון של 70% מפוטרות מבין כל מפוטרי המשבר לא הניח את דעתכן/ם, אימהות - הסגר הזה הוא שלכן.

לידיעת המעסיקים: "הגנים שוב סגורים". העובדות האימהות שלכם לא יגיעו לעבודה, הן גם לא יעבדו מהבית, פשוט כי זה בלתי אפשרי גם להיות עסוקות בילדים וגם לייצר תפוקה בעבודה תוך כדי. אימהות, דעו, שוב אתן אלה שמשלמות את המחיר הכבד על החלטות של פוליטיקאים, שוב תצאו לחל"ת, ואם המעסיקים יסתדרו בלעדיכן, הם גם לא יטרחו להחזיר אתכן מהחל"ת. סגר נעים.

במרץ 2020 המדינה ירדה מהפסים כאשר נכנס לחיינו הנגיף ההרסני שמסרב להיעלם. אני לא פוחדת מהקורונה, אני פוחדת יותר מפוליטיקאים קלי דעת שלא חושבים, או שאולי לא אכפת להם, מההשלכות ההרסניות של החלטותיהם על חיים של אזרחי המדינה עליה הם שולטים ביד רמה. לצערי, גם בשנת 2021 נעדרות מנוכחות שוויונית בדיונים אלה - הנשים, זאת למרות שישנן לא מעט ראויות לכך, גם בממשלה הנוכחית והמפוקפקת.

כל בעל עסק שמעניק שירותים חושש מלקוחות שיעזבו בתקופת הקורונה, ובצדק. עסקים גדולים כקטנים נפגעו אנושות במהלך הסגרים ונאלצו לשלוח את עובדיהם, ובעיקר עובדותיהן הביתה. אך תופעה שהתגלתה אצלנו, ברשת העסקים החברתיים "קבוצת תשעשרה" העלתה כי דווקא הלקוחות נשארים, העובדות הן שלא שורדות, ושלא באשמתן.

האם מקבלי ההחלטות של סגרים 1-2-3 שאלו את עצמם מה יהיה על האמא העובדת?

האם מקבלי ההחלטות של סגרים 1-2-3 שואלים את עצמם מה יהיה על העסק הקטן שמעסיק את האימהות?

האם מקבלי ההחלטות של סגרים 1-2-3 שמתפטרים בקלי קלות כמו גם מתגייסים בקלי קלות, לוקחים בחשבון שאמא לא יכולה להתפטר מהאימהות?

האם מקבלי ההחלטות של סגרים 1-2-3 יודעים שהילדים והילדות והנערים והנערות שלנו, האימהות, מאבדים יכולות רבות?

האם מקבלי ההחלטות של סגרים 1-2-3 יודעים שאנחנו, האימהות, שעוד רגע נשלח את ילדינו לצה"ל איבדנו את האמון בכם?

אנחנו האימהות של שנת 2020-21 לא נשכח במהרה את אשר עוללו לנו הפוליטיקאים הישראלים, רובם גברים, שהחזירו אותנו דורות לאחור. לא נשכח איך הממסד התעלם מהאלימות כלפי נשים שהלכה וגברה בכל סגר. נזכור את את הפגיעה בפרנסתנו ואת העדר הייצוג שלנו בקרב מקבלי ההחלטות שהתנהלו בחוסר מקצועיות משווע והובילו את כולנו לאבדון. 

הכותבת היא יו"ר קבוצת תשעשרה ונשיאת סופרסונס