על רקע הייסוף המהיר בשער השקל בחודשים ובשבועות האחרונים החליטו בבנק ישראל לשנות מדיניות. הבנק המרכזי הודיע לפני זמן קצר כי ירכוש במהלך 2021 סכום של 30 מיליארד דולר.
בבנק ישראל מציינים כי "ההודעה מראש על היקף הרכישות מיועדת לספק לשוק ודאות לגבי מחויבות הבנק להתמודדות עם הייסוף החד שחל לאחרונה, ובכך לתמוך בהמשך התמודדות המשק עם ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה".
בעקבות ההודעה עבר שער הדולר מירידה של כ-0.5% לעלייה של כ-2.4% ונסחר כעת סביב 3.187 שקלים. האירו מזנק ב-2.1% ל-3.865 שקלים. שער הדולר היציג נקבע ברמה של 3.1160 שקלים - הנמוך ביותר מאז ה-14 בדצמבר 1995.
ב-2020 רכש בנק ישראל כ-21.2 מיליארד דולר, סכום שיא של כל הזמנים, מה שלא מנע את ההתחזקות הדרמטית של השקל בחודשים האחרונים של השנה.
בבנק ישראל מציינים עוד כי "בחודשים האחרונים התעצמו זרמי המט"ח הנכנסים למשק הישראלי, על רקע הגידול בעודף בחשבון השוטף, השקעות ישירות, מכירות מט"ח בהיקף גבוה שמבצעים המשקיעים המוסדיים כנגד רווחי ההשקעות שלהם בשווקי ההון בחו"ל, ועלייה בהשקעות של משקיעים זרים באג"ח של ממשלת ישראל, גם כתוצאה מצירוף ישראל למדד האג"ח הגלובלי WGBI. גורמים אלו תרמו לייסוף משמעותי בשער השקל, שהושפע גם מהיחלשות הדולר בעולם, אל מול מטבעות של מדינות רבות נוספות. על רקע זה, ועל מנת למתן את ההשפעה השלילית של ייסוף השקל על הפעילות הכלכלית במשק הישראלי בזמן משבר הקורונה, הגביר בנק ישראל את היקף ההתערבות בשוק המט"ח ורכש בשנת 2020 סך של כ-21 מיליארד דולר".
"הוועדה המוניטרית מעריכה שעל מנת לתמוך בהשגת יעדי בנק ישראל ובהתאוששות המשק ממשבר הקורונה, ובפרט כדי לתמוך בענפי היצוא ותחליפי היבוא, יהיה צורך להמשיך להתערב בשוק המט"ח בהיקף נרחב בשנת 2021".
עוד מציינים בבנק המרכזי כי "בתום סדרת דיונים שנערכו בימים האחרונים, ועל מנת להגביר את הוודאות לגבי מעורבותו של בנק ישראל בשוק המט"ח בשנה הקרובה, החליטה הוועדה המוניטרית על שינוי במדיניות בשוק המט"ח. הוועדה מודיעה, שבשנת 2021 הבנק ירכוש בשוק המט"ח סכום של 30 מיליארד דולר. סכום זה גדול באופן משמעותי מהתערבות הבנק בעבר ומהערכות הבנק לגבי העודף הצפוי בחשבון השוטף בשנה זו כך שהרכישות ימתנו גם כוחות לייסוף הנובעים מגורמים פיננסיים. הרכישות יימשכו כל עוד הן אינן מביאות לפיחות בסדר גודל שאינו עקבי עם השגת יעדי הבנק בתחום יציבות המחירים והיציבות הפיננסית".
בתגובה להודעת הבנק המרכזי מציין רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, כי "בנק ישראל לא חייב לרכוש בפועל - די אם יודיע על נכונות לרכוש היקפים גדולים.
הודעת בנק ישראל נקבה בסכום של 30 מיליארד דולר אך הבנק כמובן יוכל בהמשך להגדיל את הסכום, כפי שעשה עם הסכום שהקציב לרכישת אג"ח ממשלתיות וקונצרניות. כך להערכתי יכול לקרות גם כאן. העיקר - הצהרת הכוונות".
"כעת יודעים כולם כי דעתו של בנק ישראל לא נוחה מתיסוף השקל והשפעותיו המסיגות על פעילות המשק והיצוא. חשוב לא פחות - בנק ישראל מדבר על צורך להמשיך להתערב בשוק המט"ח בהיקף נרחב השנה. אמנם השפעתו של סכום של 30 מיליארד דולר נתונה לוויכוח ולראיה - בנק ישראל רכש סכום כזה בשבעת החודשים האחרונים לבדם, אבל, לדעתי הנקודה החשובה כאן היא שבנק ישראל הציב את החץ על הלוח. החץ הינו שער חליפין שעקבי עם יעדי הבנק - יציבות מחירים ויציבות פיננסית. כעת, המטרה סביב החץ הנה בהיקף של 30 מיליארד דולר, אך אם יהיה צורך, יגדל היקפה בעשרות מיליארדים נוספים. החץ יישאר נעוץ. כעת, על בנק ישראל לעמוד איתן מול כוחות וגופים שיבחנו את נחישותו אך יש לזכור - בנק מרכזי אינו מוגבל ביכולתו לבלום תיסוף יתר של המטבע המקומי. הוא מוגבל (בגובה יתרותיו) רק כשהוא צריך למתן פיחות שלו".
"לא בטוח שהיקף כזה יביא לתפנית בשוק המט"ח"
לדברי דודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון: "מדובר בצעד שנועד לספק וודאות לשוק לגבי היקף ההתערבות. מדובר בהיקף התערבות גבוה בקרוב ל-50% מהיקף הרכישות בשנת 2020 שעמד על כ-21 מיליארד דולר, סכום שהיווה בעצמו את היקף הרכישות הגבוה ביותר מזה מעל לעשור. מדובר בהיקף רכישות של 2.5 מיליארד דולר בממוצע לחודש, היקף גבוה, אך לא בטוח שהיקף כזה יביא לתפנית בשוק המט"ח.
"הכוחות לתיסוף השקל ממשיכים להיות חזקים ובנוסף העובדה כי ישראל מובילה את העולם במגמת ההתחסנות עשויה לפעול להמשך התחזקות השקל בתקופה הקרובה . השקל שנסחר סביב רמה של 3.115 שקל לדולר טרום ההודעה נסחר כרגע סביב רמה של 3.14 שקל לדולר. נראה שגם השוק לא משוכנע כרגע ששינוי המדיניות של בנק ישראל יביא לשינוי משמעותי במסחר במט"ח", אמר רזניק.
לפי רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.איי: "היקף הרכישות הגבוה אמור לנטרל חלק משמעותי מעודפי המט"ח המאפיינים את המשק הישראלי. כך, מתחילת השנה הסתכמו העודף בחשבון השוטף וההשקעות הישירות נטו בכ-30 מיליארד דולר, ובשנה האחרונה בכ-39 מיליארד דולר. לזאת ניתן להוסיף את השפעת ההצטרפות למדד ה-WGBI שמוערכת עד כה בכ-5 מיליארד דולר.
"מעבר להיקף הרכישות עצמן, יש בהודעה איתות ברור לנחישות של הבנק לבלום את המשך מגמת הייסוף בשע"ח של השקל. בכך מכוון הבנק לבלימת הפעילות הספקולטיבית ולבלימת מגמת הגידורים מצד המשקיעים המוסדיים המקומיים. תוכנית זו של הבנק מזכירה את זו שננקטה בשפל הקודם בשער החליפין של השקל מול הדולר, גם אז בעיצומו של משבר עולמי, בתחילת 2008. אז, הודיע הבנק תחילת על תוכנית רכישות (10 מיליארד דולר) כאשר נוכח התחדשות הייסוף בשע"ח היא גדלה לתכנית רכישות יומית של 100 מיליון דולר ליום שנמשכה קרוב לשנה. גם כיום, יש לראות בתוכנית זו כצעד ראשון בבלימת התחזקות השקל. במידה והתוצאות שיושגו לא תהיינה משביעות רצון, המעורבת של בנק ישראל, תגדל, כאשר במידה ותהיה הצטרפות של משרד האוצר, האפקטיביות של תוכנית הרכישות תעלה באופן ניכר", אמר גוזלן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
