חברת קרביין (Carbyne), המפתחת טכנולוגיה לתקשורת חכמה עם מוקדי חירום, הודיעה היום (ה') על גיוס של 25 מיליון דולר במסגרת הרחבה של סבב B. הגיוס הובל על ידי קרן הנקו ונצ'רס והשתתפו בו משקיעים חדשים וקיימים של קרביין כמו ELSTED, GMI ונצ'רס, FinTLV ופאונדרס פאנד של פיטר ת'יל.
מי שלא השתתף בגיוס הוא ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק. ברק היה הפנים של הסטארט-אפ בשנים הראשונות אך במאי האחרון סיים את תפקידו כיו"ר. ברק השקיע בקרביין עוד בשלב הסיד המוקדם, אך במקביל לעזיבתו את תפקיד היו"ר, מניותיו בחברה נמכרו למשקיעים חדשים. במקום ברק, תפס מנכ"ל ומייסד החברה אמיר אליחי גם את עמדת היו"ר.
סיום תפקידו של ברק הגיע לאור חשיפה של העיתונאי גידי וייץ בעיתון הארץ לפיה הוא השקיע בסטארט-אפ קרביין (שנקרא בעבר ריפורטי) באמצעות שותפות עם המיליארדר ג'פרי אפשטיין, שהורשע בעבר בשידול קטינה לזנות. וייץ טען כי אפשטיין מימן חלק ניכר מההשקעה, ובכך הפך למעשה שותף במיזם, כשבחזית ניצב ברק. בקרביין טוענים כי לא ידעו על השותפות עם אפשטיין, מעולם לא פגשו בו וגילו על כך רק מהתקשורת.
גם פנחס בוכריס, לשעבר מפקד יחידת 8200 ומנכ"ל משרד הביטחון, לא השתתף בסבב הגיוס הנוכחי. בוכריס השקיע גם הוא בסבב הסיד ונותר בעל מניות בחברה, אך לא השקיע בסבב הנוכחי. בוכריס אמר בעבר כי לא ידע על מעורבות אפשטיין.
משקיע חדש שהצטרף באופן פרטי בסבב הגיוס הנוכחי של קרביין הוא הגנרל האמריקאי דייוויד פטראוס. הגנרל פטראוס, לשעבר מפקד פיקוד מרכז של ארה"ב ומפקד הכוח הרב-לאומי בעיראק, כיהן במשך כשנה כראש ה-CIA לפני שפרש בעקבות רומן שניהל מחוץ לנישואין והתגלה במהלך חקירת FBI נגדו בנושא הוצאת חומרים מסווגים.
"משהו שיכול לעזור לנו לפתוח לנו דלתות עם הלקוחות המרכזיים שלנו"
אליחי הסביר לגלובס את הבחירה בדמויות ביטחוניות מוכרות כמשקיעים בחברה. "בעולם שלנו זה חשוב שהם מאמינים בחברה. זה משהו שיכול לעזור לנו לפתוח לנו דלתות עם הלקוחות המרכזיים שלנו שהם ממשלות אזוריות ומדינתיות", אמר אליחי.
קרביין הוקמה על ידי אליחי, אלכס דיזינגוף (מוביל טכנולוגיה), יוני יטסון (ראש צוותי פיתוח) וליטל לשם (שאינה לוקחת תפקיד ניהולי בחברה). החברה מעסיקה כיום מעל 100 עובדים, 60 בארץ והשאר במשרדים בניו יורק ומקסיקו. החברה לא מדווחת על הכנסות רשמית, אך לדברי אליחי אלו עומדות על מיליוני דולרים בשנה.
קרביין גייסה עד היום בסך הכל 53 מיליון דולר, כאשר החלק הראשון של סבב B גויס על ידה ב-2018. לדברי אליחי, הסיבוב הנוכחי נולד במקור בתחילת מגפת הקורונה כדי לספק לחברה מזומנים לשרוד את מה שנראה כמו משבר אז.
"זה היה אמור להיות סבב בין המשקיעים הקיימים בגובה 15 מיליון דולר כדי לתת לנו גב להתמודד עם הקורונה מבלי לפטר עובדים. במקביל קיצצנו ב-18% את משכורות העובדים וחילקנו להם אופציות. אחרי שראינו שדברים זזים קדימה החזרנו את הקיצוץ בשכר והחלטנו להרחיב את הגיוס ולפתוח אותו למשקיעים חדשים", הוא אומר. מטרת הגיוס היא להוביל התרחבות בשוק האמריקאי, במטרה להגיע לפריסה כלל ארצית שם עד 2023, ולפתח מוצרים נוספים.
שת"פים עם מוקדי הצלה בכל העולם
ארה"ב ומקסיקו הם גם שני השווקים העיקריים של החברה. ברשויות מקומיות בהן החברה מורשית, הטכנולוגיה של קרביין הופכת שיחות למוקד 911 אוטומטית לשיחה חכמה, כולל אפשרות לקבלת המיקום של המתקשר ופתיחה של שיחת וידיאו איתו, כדי להאיץ את התגובה לאירועי חירום. כל זה קורה בעזרת אינטגרציה בין הטכנולוגיה של קרביין למערכת ההפעלה של הטלפון. בערים כמו ניו אורלינס שימשה הטכנולוגיה של קרביין גם כדי לתחקר את מצבם הבריאותי של חולי קורונה מרחוק ולהחליט האם לשלוח להם אמבולנס.
במקומות אחרים בעולם - כמו ישראל, הודו והפיליפינים - התהליך של קרביין פחות אוטומטי וכולל שליחת לינק לטלפון הנייד של המתקשר למוקד החירום. רק אחרי שהוא פותח את הלינק, השיחה הופכת לחכמה כולל פתיחת וידיאו ושיתוף המיקום. בישראל משתפת קרביין פעולה עם איחוד הצלה, כיבוי אש ושורת עיריות, אך לא עם המשטרה ומגן דוד אדום. "הגופים בישראל רוצים לפתח הכל בעצמם", מסביר אליחי. קרביין מפתחת גם מערכות עבור מוקדי החירום עצמם כולל מערכות אנליזה וניהול פניות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.