סוף עידן מרקל: מפלגת השלטון עשתה בחירה נועזת כשבחרה בנציג הכי פחות פופולרי להנהיג אותה

קשה היה לפספס אתמול (שבת) את ההבדלים התהומיים בין שני המועמדים המובילים להנהגת המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU) הגרמנית. ארמין לאשט (59) הרבה לפזר חיוכים, נשען בנונשלנטיות על הפודיום, דיבר על "רוח צוות" ועל חתירה למרכז הפוליטי ופתח את דבריו בהצגת אסימון למזל שהגן על אביו הכורה מתחת לאדמה, ושהוא העביר לו, בצירוף המסר: "אתם יכולים לסמוך על ארמין". לעומתו פרידריך מרץ (65), גבוה ורזה, נוקשה, נכדו של ראש עיר מכובד, בנו של שופט ושל אשת אצולה, לא חייך אפילו פעם אחת במהלך כל נאומו הרציני, שבו בעיקר הזהיר מהבאות ומה יקרה אם לא ייבחר. הוא הפגין את אותו ביטחון עצמי עודף שלא פג אפילו במעט למרות שהעביר שני עשורים מחוץ למערכת הפוליטית.

בסופו של דבר, 1,001 נציגי המפלגה בחרו בלאשט, שנחשב לממשיך דרכה של הקאנצלרית אנגלה מרקל, שהבטיח להשאיר את המפלגה "במרכז המפה הפוליטית" ולתפקד כ"קפטן של הקבוצה", ולא כמנהיג יחיד. מרץ, האיש שהמתין פחות או יותר שני עשורים עד שמרקל ("היא לא ראויה להיות קאנצלרית", אמר אחרי שנבחרה) תעזוב את הבמה הפוליטית, הפסיד בפעם השנייה בתוך שנתיים. ההפסד הקודם שלו היו בהתמודדות לאותו התפקיד ב-2018. אז נבחרה מי שנחשבה לבת-טיפוחיה של מרקל, אנגרט קראמפ-קארנבאואר, שפינתה כעת את הבמה ללאשט תוך כדי התנצלות על כך "שאיכזבה רבים במפלגה".

בחירה נועזת

הבחירה של המפלגה היא נועזת. נציגי הקונגרס, שהתקיים באופן דיגיטלי, בחרו במנהיג פוליטי שנתפס בציבור כהכי-פחות פופולרי מבין שלושת המועמדים, ואפילו פופולרי פחות ממועמדים ממפלגות אחרות. למרץ היו וישנם עדיין אוהדים רבים בקרב התומכים הוותיקים של המפלגה, מי שזוכרים אותו מהימים שבהם דיבר על כך שהמהגרים צריכים להתאים את עצמם ל"לייט-קולטור" - התרבות הגרמנית המובילה, לדבריו; או מהצעותיו לפשט את חוקי המס כך שייכנסו כולם על תחתית של כוס בירה. תומכים שקיוו כי עמדותיו נגד הגירה ישאבו קולות מהמפלגה החדשה שצצה לראשונה בהיסטוריה הגרמנית המודרנית מימין ל-CDU - "אלטרנטיבה לגרמניה".

 פרידריך מרץ / צילום: Associated Press, Markus Schreiber

ספק אם לאשט, לעומת זאת, יוכל לשאוב אפילו קול אחד מהמפלגה הימנית המתנגדת להגירה. הוא הפגין תמיכה במדיניות הפליטים של אנגלה מרקל, דואג לשמור על קשרים מצוינים עם הקהילה הטורקית הגדולה שקיימת בנורדריין-וסטפאליה, ואפילו נפגש עם שר החוץ הטורקי במהלך ביקור שנוי במחלוקת שלו במדינה. במקום ה"לייט-קולטור" של מרץ, לאשט מציג את ה"ווילקומנס-קולטור" של מרקל בקיץ 2015. אם הוא יכול לזכות בקולות ממפלגות יריבות הרי שמדובר בעיקר בסוציאל-דמוקרטים ובירוקים.

התנצל בני מאות נשים

למעשה, חברי המפלגה הימרו על האפשרות שלאשט, שמכהן כיום כראש מדינת המחוז נורדריין-וסטפאליה, יוכל לשקם את התדמית שלו, שנפגעה גם על ידי התמודדות "חלשה" מדי עם התפשטות מגפת הקורונה במדינת המחוז שלו והיסוס לנקוט הגבלות על החיים הציבוריים. הם מקווים כי לבחירה עצמה יהיה אפקט, וגם כי לאשט יפגין את אותה מיומנות פוליטית שהביאה אותו לנצח את הבחירות בנורדריין-וסטפאליה. כל אלה אמורים להפוך אותו למועמד המפלגה לתפקיד הקאנצלר בבחירות הקרובות בספטמבר.

כצעד ראשון, לאשט התנצל באופן פומבי לפני חודש בפני כל מאות הנשים שנפגעו מתקיפות מיניות ואונס בחגיגות הסילבסטר בקלן לפני חמש שנים על ידי שוהים בלתי חוקיים ומהגרים, בעיקר מצפון אפריקה, במה שהיה תקיפה מאורגנת שהפכה לסמל לעימות בין מהגרים לגרמנים. ייתכן כי נציגי המפלגה מעריכים כי סוגיית ההגירה עצמה, שנפסקה כמעט לחלוטין בגלל הגבולות הסגורים באירופה, לא תשחק תפקיד מרכזי בבחירות הקרובות בספטמבר.

אך למעשה, הבחירה בלאשט מגבירה את הסיכוי כי המועמד המשותף של הגוש הפעם יבוא מה-CSU, המפלגה הבווארית האחות. מרקוס זדר, ראש מדינת המחוז בוואריה, טרם הכריז על רצונו לרוץ ואפילו אמר אחרי הבחירה בלאשט כי ישמח "לעבוד יחד". אבל אם תמונת המצב בסקרים לא תשנה עד לאמצע מרץ, וזדר ימשיך להיות פופולרי הרבה יותר מלאשט או ממועמדים אחרים מתוך המפלגה, הוא עשוי למצוא את עצמו כמועמד המשותף של ה-CDU וה-CSU בבחירות.

סוף עידן

בכל מקרה, סוף עידן מרקל התחיל בניצחון ל"מרקליזם". בהוכחה שמפלגתה עדיין נאמנה לחתירה שלה למרכז, למועמד המייצג קונצנזוס ועבודה משותפת לעומת ה-CDU של לפני כמה עשורים, אותו מייצג מרץ. כלי התקשורת ליגלגו אתמול על מרץ, שדקות אחרי שהפסיד הציע את עצמו לתפקיד שר הכלכלה בקבינט הנוכחי. דוברה של מרקל הודיע מיד כי "אין תוכניות לשנות את הקבינט".

לאשט מתכוון לפצוח כעת בקמפיין שיוכיח כי הוא מנהיג המפלגה המתאים כדי להוביל אותה בשנת בחירות, מי שיסייע לניצחונה בשלל הבחירות במדינות המחוז שמתקיימות השנה ובמיוחד בבחירות הכלליות בספטמבר. על הקווים יכול עדיין לחכות לו מרץ, המועמד הנצחי, או אפילו סגנו שר הבריאות יינס שפאן, שלפי הדיווחים בוחן את הרעיון להעמיד את עצמו לבחירת שתי המפלגות באביב כמועמד למשרת הקאנצלר. לאשט יצטרך הרבה רוח צוות ופרגמטיזם כדי להגיע לשם, כדי להוכיח שהשינוי שמרקל ביצעה במפלגה הוא בר-קיימא ובעל-תוחלת, גם ללא הקאנצלרית עצמה.