מהפכת ניירות הערך הדיגיטליים כבר כאן

תחום המסחר בניירות ערך עובר מהפכה בעקבות חדירת טכנולוגיית הבלוקצ'יין, שמשנה את כללי המשחק.

קבינט ממשלת גרמניה, בראשות אנגלה מרקל, אישר בדצמבר האחרון חקיקה חדשה שתאפשר להציג ניירות ערך דיגיטליים כחלק מאסטרטגיית הבלוקצ'יין הרחבה של גרמניה. החוק החדש משנה את הכללים שאילצו עד כה מנפיקים ומחזיקים בניירות ערך בגרמניה לתעד העברות של ני"ע עם תעודות נייר. "תעודת הנייר הזאת אולי יקרה לכמה אנשים מסיבות נוסטלגיות, אבל העתיד שייך לגרסה האלקטרונית שלה", אמר שר האוצר אולף שולץ, שהוסיף כי ני"ע דיגיטליים חוסכים בעלויות ובנטל האדמיניסטרטיבי. השינוי החקיקתי יאפשר לני"ע של חברות פרטיות להירשם בצורה דיגיטלית ולהעניק להן ממד של סחירות שלא היה קיים עד היום.

לא פחות ממהפכה

לפני שנצלול לפרטים כדאי לעמוד על ההבדל בין האופן שבו מתנהלות בורסות מסורתיות לבורסות דיגיטליות.

עיקר ניירות הערך כיום מנוהלים ונסחרים על גבי פלטפורמות מסחר בבורסות מסורתיות, שבהן המסחר תחום לשעות וימי פעילות של הבורסה המקומית ומתנהל בעיקר בין משקיעים, חברות וברוקרים מקומיים. הליכי הסליקה ידניים בחלקם, אינם יעילים ומערבים מספר גורמים שונים שצריכים ליישב את המידע ביניהם ולכן מסתיימים רק לאחר יממה שלמה (T+1).

התפתחותן של בורסות למטבעות קריפטוגרפיים בישרו על סטנדרט חדש של זמינות, אמינות ויעילות בתהליך המסחר. בשונה מהבורסות המסורתיות, הבורסות למטבעות קריפטו הן גלובליות, מאפשרות מסחר רציף 24/7, עם סליקה מיידית וללא מתווכים בתהליך. לנכסים הנסחרים על בורסות קריפטו אין שער סגירה - הם פשוט נסחרים ללא הפסקה מכיוון שזו דרישת השוק. עם זאת, חלק ממערכות מסחר אלו התנהלו ללא רגולציה ופיקוח, וללא אינטגרציה לשווקים הפיננסיים המסורתיים.

השלב הבא באבולוציה של מערכות המסחר הוא הקמתן (במדינות רבות וביניהן אוסטרליה, ארה"ב, אנגליה, שווייץ, סינגפור, הולנד וגרמניה) של בורסות ייעודיות למסחר בניירות ערך דיגיטליים, המציעות סטנדרטים ושירותי מסחר מתקדמים ויעילים תוך שקיפות מלאה ועמידה בכללי הרגולציה.

עבור חברות פרטיות מעבר מרישום מניות אנלוגי (טבלת אקסל למשל) לרישום דיגיטלי של מניות הוא לא פחות ממהפכה. הרישום הדיגיטלי של המניה והעמדתה למסחר בבורסה דיגיטלית פותחים למעשה ערוץ נזילות חדש נוסף בשוק המשני (secondary market). שוק זה מאפשר מכירה של מניות על ידי המייסדים, עובדים ומשקיעים מוקדמים בחברה, באופן שקוף ומוסדר תוך קבלת תמורה בפרמיה על סיבוב הגיוס האחרון. זאת בשונה מעסקאות בשוק המשני המסורתי, הכרוכות במתווכים למיניהם ועלויות עסקה משמעותיות. בזכות הטכנולוגיה הדיגיטלית, המסחר הוא מיידי, אמין, יעיל וזול יותר בהשוואה למערכות המסחר המסורתיות.

הגיע הזמן שיגיע לישראל

גם בישראל מבינים את הפוטנציאל והחשיבות הרבה בפתיחת השוק לניירות ערך דיגיטליים. רשות ני"ע בראשות ענת גואטה מובילה מהלך להתאמת התשתית הרגולטורית לפתיחת שוק זירות המסחר לתחרות ושכלולו באמצעות הקמתן של בורסות ייעודיות.

תזכיר חוק ניירות (בורסה ייעודית תש"ף 2020) קובע כי "בורסה ייעודית בעלת מאפיינים ייחודים כאמור נועדה לקדם הן את הרחבת אפשרויות ההשקעה בשוק ההון לטובת הציבור, הן לטובת חברות המבקשות להשיג מימון לפעילותן. פתיחתם של אפיקי מימון נוספים לתאגידים שונים היא בעלת חשיבות למשק, ובפרט בימים אלו נוכח משבר הקורונה שיצר צורך במציאת פתרונות מימון לעסקים המנסים לחזור לפעילות לאחר השבתת המשק. עוד יצוין כי הקמתן של בורסות ייעודיות אף יאפשר הרחבת החשיפה של ציבור המשקיעים בישראל למגזרי השקעה נוספים, למשל חברות צמיחה בתחומי ההייטק, אשר החשיפה אליהם מוגבלת במסגרת הבורסה הראשית".

הטכנולוגיה כבר כאן, והעולם צועד לכיוון של מיינסטרימינג של ניירות ערך דיגיטליים. צו השעה הוא שגם בסטארט-אפ ניישן תושלם החקיקה ותיפתח גישה למשקיעים בינלאומיים בכלל, ומהאמירויות בפרט, להשקעות בניירות ערך דיגיטליים של חברות פרטיות ישראליות. 

עו"ד זיו קינן הוא מנכ"ל חברת סימטריה, מומחה לטכנולוגיות בלוקצ'יין וניירות ערך דיגיטליים; וד"ר אילן שטיינר הוא COO חברת סימטריה, לשעבר מנהל מחלקת המטבע בבנק ישראל וסמנכ"ל רשות התחרות