"זו קטסטרופה ברמה הלאומית, שנרגיש רק בעוד כמה שנים"

שער הדולר הנמוך הכניס ללחץ רבים בתעשיית ההייטק. כפי שקרה במשברים קודמים, גם הפעם החלו קריאות לסיוע ממשלתי למגזר. כיצד משפיע משבר הדולר על ההייטק ומה מבקשים בתעשייה מהממשלה כדי לסייע?

היזם ומשקיע ההייטק זהר זיסאפל הסביר כי המשבר לא רלוונטי לכל תעשיית ההייטק. "חברות הייטק יש מזנים שונים. חברות מתחילות שמממנות עצמן מגיוסים בלבד מושפעות מעט וקל מאד בימים אילו להגדיל את היקף הגיוס". כך גם "חברות בתחומים חמים שמוכרות מעט ומפסידות הרבה גם הן לא מושפעות משמעותית משער הדולר כי ביכולתם בקלות לגייס סכומים גבוהים בשוק הציבורי או הפרטי".

 זהר זיסאפל / צילום: יונתן בלום, גלובס

מי שסובלות מהמשבר לדברי זיסאפל הן "החברות הרווחיות שמתקיימות מהכנסותיהן. ירידה משמעותית בהיקף הרווחים או חלילה מעבר להפסד היא קריטית בעבורן".

אהרון מנקובסקי שותף מנהל בפיטנגו צמיחה, הסביר כי "ההייטק כשלעצמו לא צריך סיוע - כל תעשיית היצוא של ישראל וההייטק בתוכה צריכה מדיניות מטבע מוטת ייצוא. ההייטק מושפע מאוד מהתנודות, וכושר התחרות שלו יורד. בשער דולר כל כך נמוך, עלות כוח האדם בישראל הופכת בלתי תחרותית בעליל, ועלולה להשפיע על חברות לחפש מקומות אחרים להעסיק אנשים במקום בישראל".

 אהרון מנקובסקי / צילום: יורם רשף

כך טוען גם יו"ר איגוד חברות ההייטק שבהתאחדות התעשיינים, מריאן כהן, שסבור שעל המדינה לנקוט בסדרת פעולות שתגן על חברות ההייטק, מתוך אינטרס לאומי. "האם אנחנו היצואנים נסתדר? כן, כי כל אחד ידאג לעצמו ויעשה מה שטוב לו, השאלה מה יקרה למדינת ישראל", הוא אומר.

"כששואלים אותי כמה חברות נסגרו בגלל שער הדולר אני אומר שזו השאלה הלא נכונה. תמיד נמצא פתרון טוב לאיש העסקים, לחברה, לבעלי המניות. אל דאגה, חברות ימשיכו לפעול, רק המפעל ייסגר ואנשים יילכו הביתה. ומפעל שהולך לא חוזר. את התוצאות של מחדל היום נראה רק בשנים הבאות 2022-2023 ואז כבר אי אפשר יהיה לתקן", מזהיר כהן.

 מריאן כהן / צילום: דוברות התאחדות התעשיינים

עוד לדבריו, "המאזן המסחרי החיובי של ישראל הוא תוצאה של מדיניות נכונה שננקטה בעבר ולכן גם עכשיו יש אינטרס למדינת ישראל לתמוך בייצוא, אבל זה אומר לנקוט בצעדים אמיצים. למשל להשקיע 250 מיליון שקל בייצוב המטבע, או 100 מיליון שקל בגידור או ביטוח לסיכוני סחר חוץ. . הבעיה, טוען כהן, היא ש"מקבלי החלטות נמצאים כבר במערכת בחירות רביעית. אין שום מדיניות. כל אחד מסתכל מה קורה עוד שתי דקות. אפילו לא עוד 3 חודשים. זו קטסטרופה ברמה הלאומית".

גם ג'ון מדבד מנכ"ל ומייסד OurCrowd סבור שרכישת דולרים על יד הממשלה היא הפתרון הנכון לעת הזו. "משבר הדולר משפיע משמעותית על חברות בתחום. לא צריך דוקטורט במתמטיקה כדי לעשות חשבון פשוט - אם אני מכניס כסף בהשקעה דולרית, הרי 90 אחוז מהכסף להייטק מגיע מחו"ל, ואני מוציא אותו שקלית, אז ברגע שהשקל מול הדולר מתחזק מול הדולר בחמישה אחוזים, היכולת שלי לשלם לעובדים או להחזיק חברה כאן ירד בחמש אחוז", הוא אומר. כעת, לדברי מדבד, "במקום להכין תוכניות גדולות, כל מה שצריך לעשות זה להמשיך לקנות דולרים. שאנשים באוצר יעבדו שעות נוספות בהדפסת כסף ובקנייה של מטבע חוץ. לא חושב שצריך תוכנית חילוץ גרנדיוזיות, רק לדאוג ששער החליפין יהיה נורמלי, ושיאפשר לעשות ביזנס במדינה הזאת ".

 ג'ון מדבד / צילום: איל יצהר

גורם בכיר בתעשייה שביקש שלא להזדהות, הסביר כי "יש להפריד את שיקולי הטווח הקצר - שם צריך 'פלסתר' כדי לפתור את המשבר הרגעי, לבין שיקולי הטווח הארוך - שם הפיתרון הוא דווקא לשאוף להגיע לירידת השכר בהייטק". לדברי הגורם, השכר בישראל הגיע לרמות שקרובות לאלו שבעמק הסיליקון, למרות שיוקר המחיה שם גבוה יותר, ואף עובר את רמות השכר בערים אחרות בארה"ב. לפיכך, טען, "הפיתרון בטווח הארוך הוא להגדיל את מספר המתכנתים או להוריד את השכר. הבעיה היא שלמנהלים בהייטק לא איכפת כי בינתיים כולם מרוצים מרמות השכר הללו".

ניר אדלר שותף מנהל בקרן ההון סיכון SOMV הסביר כי "ברמה הטקטית, צניחת שער הדולר בשבועות האחרונים הינה כואבת אך לא דרמטית, שכן מרבית החברות התאימו כבר את התוכניות העסקיות שלהן לשער המרה נמוך וכן רבות מהן מגודרות לטווח קצר-בינוני של 60-360 יום".

 ניר אדלר, שותף מנהל בקרן ההון סיכון SOMV / צילום: דודי מוסקוביץ

עם זאת, לדבריו, "החדשות הרעות הן שמגמת ההתחזקות הרב שנתית של השקל, מצטרפת למגמות אינפלציוניות בתחומי השכר והנדל"ן, אשר כולן ביחד שוחקות באופן מהותי את היתרון היחסי של סטארטאפ ישראלי. כלומר, במונחי PPP (שווי כוח קנייה), עלות הקמת ופיתוח חברה משלב הסיד לשלב מתקדם - עולה משמעותית. ישנן גם מגמות מקזזות, כגון הנגישות של תשתיות ענן והתייעלות בתהליכי מכירה ללקוחות, אך אלו, על פי רוב, מגמות שמהן נהנות חברות זרות באותה מידה".