שיא ביבוא הרכבים בדצמבר: כל הסיבות והדגמים הבולטים

בתחילת העשור הקודם ניהל שר התחבורה ישראל כ"ץ מלחמה סוערת ביבואניות הרכב הוותיקות. את משנתו הסדורה בנושא הוא תמצת בקריאה לציבור, שפורסמה בעמוד הפייסבוק שלו באפריל 2013: "רגע לפני שמהפכת המחירים בענף הרכב יוצאת לדרך, אני קורא לכם: אל תקנו רכבים חדשים עד שהמחירים יירדו... לא לקנות רכבים חדשים עד שהיבואנים יורידו את המחירים ויתנו גם לכם את ההנחות שהם נותנים לענף הליסינג... זה הזמן שלכם, אזרחי ישראל, להוכיח ליבואנים שתקופת החגיגות ורווחי היתר על חשבון הציבור הסתיימה".

כשמונה שנים מאוחר יותר השוק הוא אותו שוק. ההנחות לחברות הליסינג עדיין גבוהות, מחירי המחירון הממוצעים בקטגוריות הרכב הנפוצות לא ירדו אלא טיפסו, ועמם גם שווי השימוש שמשלמים משתמשי הליסינג. אבל בטוויסט מעניין של ההיסטוריה דווקא ענף הרכב, הסדין האדום של כ"ץ שר התחבורה, הפך להיות השנה יקירו של כ"ץ שר האוצר. אותו ענף סיפק ב-2020 חבל הצלה לתקציב המדינה המדולדל.

בחודש שעבר ניתחנו כאן את נתוני גביית המסים מרכישת רכב ומהשימוש בו ב-11 החודשים הראשונים של 2020, שיציבותם היחסית הייתה אחת מנקודות האור הבודדות של אותה שנה. אבל נתוני הגבייה של דצמבר כבר סיפקו לאוצר הזדמנות לפתוח בקבוק שמפניה: בחודש שעבר נרשמה גבייה עודפת של כמעט 2.4 מיליארד שקל בגביית מיסי רכב, כולל מסחריות - עלייה של 25% לעומת דצמבר אשתקד, שנובעת על פי נתוני האוצר מהקדמה של יבוא כלי רכב ושחרורם מהמכס לקראת שינויי המס, שנכנסו לתוקף בינואר. העלייה דחפה באותו חודש את כלל הכנסות המדינה ממסים עקיפים ב-1.7% והמתיקה, במעט, את הגלולה המרה של הגירעון העצום בתקציב.

אופטימיות? לא להסתנוור מהנתונים

תקבולי המס החריגים מיבוא רכב בדצמבר, שבדרך כלל נחשב חודש "מת", הם תוצר ישיר של רכבת ימית של עשרות אלפי כלי רכב חדשים, שנחתה לחופינו ורובה שוחררה מהמכס. אותם 2.4 מיליארד שקל עודפים מורכבים בעיקר ממס קנייה על יבוא רכב, שזינק בדצמבר בכמעט 25% לעומת דצמבר אשתקד, וגם ממע"מ על היבוא, שזינק ב-5.7% לעומת דצמבר 2019.

אם מחלקים את הסכום הזה למס הממוצע על כלי רכב חדשים בישראל אפשר להעריך, שבדצמבר שוחררו מהמכס ונכנסו למלאי היבואנים בסביבות 55-60 אלף כלי רכב חדשים. נציין, שעל פי נתוני הי יבוא הרשמיים של המכס, בדצמבר 2020 נרשם שיא של כל הזמנים ביבוא כלי רכב חדשים לישראל, כ-66 אלף כלי רכב. אולם סביר להניח שלא כולם שוחררו מהמכס ותרמו להכנסות של 2020.

ועדיין, מדובר במלאי עצום, ששקול למכירות של כמעט רבע מהמכירות בשנה נורמלית עבור שוק הרכב. לכאורה, זו אינדיקציה לאופטימיות של הענף ביחס למכירות ב-2021 ואולי גם להתאוששות מהירה של כלל המשק. בפועל, הזינוק נובע מכמה וכמה שיקולים "עסקיים" וקצרי טווח, שאין להם קשר לאופטימיות ולחיזוי.

השיקול הראשון, שמופיע גם בדוח התקציב של האוצר, הוא העדכון התקופתי והצפוי מראש של "המס הירוק", שנכנס לתוקף בינואר 2021. המס הזה מאפשר לאוצר לווסת כרצונו את היקף גביית מס הקנייה מכלי רכב חדשים בישראל באמצעות מניפולציות שרירותיות של נוסחת מזהמים מורכבת, שממנה נגזרות הטבות המס לכלי רכב מופחתי פליטה.

בעשור הקודם כבר ראינו, שבכל פעם שהיה צריך לסתום חור בתקציב או, שהציבור רכש חלילה יותר מדי כלי רכב "ירוקים" ומופחתי מס, שינה האוצר כמה מקדמים של גזי פליטה בנוסחה וכבמטה קסמים עלה מס הקנייה הממוצע על כלי רכב פרטיים והגבייה קפצה. הנוסחה גם הוכיחה שהיא אפקטיביות פסיכולוגית: די היה בפרסום מוקדם של נוסחה חדשה כדי להריץ יבואני רכב ייבא ולשחרר מהמכס עשרות אלפי כלי רכב גם אם השפעת המס הירוק בפועל הייתה מינורית. זה מה שקרה בדצמבר 2020.

לפני שנתיים גם שודרג הכלי הפיסקאלי-פסיכולוגי של המיסוי הירוק באמצעות "תוכנית רב שנתית להעלאה מדורגת של מס הקנייה על כלי רכב היברידיים ועל רכבי פלאג-אין". כמו בסוף 2019, התוכנית השפיעה על היבוא גם בדצמבר 2020, לקראת העלאת מס הקניה על כלי רכב היברידיים מ-45% ל-50% והעלאת מס הקנייה על רכבי פלאג-אין מ-25% ל-30% שנכנסה לתוקף בינואר 2021.

על פי נתוני המכס כשליש מכלי הרכב שיובאו בדצמבר 2020 ושוחררו היו היברידיים למיניהם. מדובר בכ-20 אלף כלי רכב, שהניבו למדינה הקדמת גבייה של 700-800 מיליון שקל. שלושה דגמים מרכזיים הובילו את המסירות ב-2020: טויוטה קורולה עם 12,290 מסירות, יונדאי איוניק עם 9,882 וקיה פיקנטו עם 8,036 רכבים.

מאיץ מכירות: השינוי בשערי המטבעות

שני שיקולים נוספים תרמו לחגיגת היבוא של דצמבר 2020. הראשון, הוא צפי לשיבושים קשים בייצור ובאספקה של תעשיית הרכב במחצית הראשונה של 2021. תעשיית הרכב העולמית אמנם הצליחה להתגבר לכאורה על משבר הקורונה, אבל לרעידת אדמה בהיקף כזה תמיד יש רעשי לוואי ואלה באים לידי ביטוי בקשיים עסקיים של ספקי משנה (פשיטות רגל), מחסור בחומרי גלם ועודפי ביקוש בלתי חזויים לרכיבים אחרים.

בימים אלה, למשל, יצרני רכב רבים, מסין ועד אירופה, פותחים את 2021 עם מחסור קריטי במעבדי נתונים (צ'יפים) לרכב בשל קשיי האספקה של תעשיית הצ'יפים בעולם. המחסור הביא בשבועות האחרונים להשבתת מפעלי רכב שלמים ולירידה משמעותית בקצב הייצור וצבירת המלאי של יצרנים גדולים דוגמת פולקסווגן, פורד, הונדה ואחרים. בנוסף, סין נכנסת כיום למעגל שני של קורונה ואזורים שלמים ובהם עשרות מיליוני תושבים ומפעלים קריטיים לתעשיית הרכב עשויים לחוות שוב שיבושי אספקה.

השיקול האחרון להקדמת היבוא הם שערי המטבע. כמקובל, היבואנים טוענים שאת רוב ההפרשים שנובעים מהתחזקות השקל היצרנים לוקחים לכיסם באמצעות העלאת מחירי הרכב החדש. בפועל, החוזק יוצא הדופן של השקל סיפק הזדמנות בלתי חוזרת להשגת רווחי שער על המלאי של השנה הבאה. בדצמבר הניחו יבואנים רבים שהתחזקות השקל ביחס למטבעות היבוא קרובה למיצוי. הקריסה הנוספת של הדולר בינואר 2021 הפריכה את ההנחה הזו חלקית, אבל אין ספק שהרצון לקבע את שערי המטבע על המלאי תרם להיקף היבוא בדצמבר.

הימור מסוכן: הוצאה כבדה בתקופה מסוכנת

בשורה התחתונה: נראה לכאורה שחגיגת יבוא הרכב של דצמבר היא סיטואציה, שכולם זוכים בה. האוצר "זכה" בהכנסות של כ-2.4 מיליארד שקל בסוף 2020 היבואנים הרוויחו מלאים זמינים שנרכשו בשער מטבע חסרי תקדים ובמיסוי נמוך יותר. הלקוחות ירוויחו (אולי) הנחות ומבצעים בהמשך השנה.

בפועל, המציאות שונה: אותם 2.4 מיליארד שקלים מהקדמת היבוא יהיו חסרים להכנסות המדינה בשני הרבעונים הראשונים של השנה. יבואני הרכב הימרו על צבירת מלאים "זולים" ומופחתי מס בהנחה שתימשך מגמת הביקוש החזק לרכב במחצית הראשונה של 2021. בתקופה כל כך בלתי יציבה זה הימור מסוכן. ואילו הלקוחות ממשיכים לרכוש כלי רכב בהנחות בהתבסס על חוזקו של השקל ועל האשראי הזול שהם מקבלים, ואחרינו המבול.