בעוד שתוכנית הבנייה הגרנדיוזית על קרקעות השוק הסיטונאי לשעבר במרכז תל אביב מתקדמת ובחלקה הגדול הסתיימה, דווקא בנייתו של מבנה במתחם שאמור לכלול 55 דירות בשכירות מוזלת הופסקה זה מכבר, כך נודע לגלובס. כך נוצר מצב שבניגוד להבטחות שנשמעו בעבר, העמדתן לציבור של הדירות לשכירות לא מתאפשרת, ואף יתכן ויעבור עוד זמן רב עד שניתן יהיה להשכירן. זאת לאור תוכנית חדשה שאחת מהיזמיות מבקשת לקדם, בשיתוף עיריית תל אביב, להקמת מבנה גדול בהרבה, שתכלול גם את הריסת מבנה סמוך שנמצא ברחוב החשמונאים 100 פינת דרך בגין.
מתחם השוק הסיטונאי נמצא במשולש הרחובות החשמונאים, קרליבך ומנחם בגין, במקום שבו פעל שנים רבות השוק הסיטונאי. הוא נרכש לפני 11 שנים והוקם, על ידי שותפות של קבוצת גינדי וריבוע כחול נדל"ן.
הפרויקט כולל בין היתר מתחם מגורים של 10 בניינים בני 14 קומות ו-720 יחידות דיור אשר שווקו החל משנת 2010 ואוכלסו במלואם, את קניון TLV ומוסדות ציבור. כמו כן, מוקמים כיום שני המגדלים האחרונים "גינדי TLV", מתוך ארבעה מגדלים בני 48 קומות, שבכל אחד מהם 385 דירות. על פי הדיווחים של גינדי השקעות, בשני המגדלים הראשונים שהוקמו ואוכלסו, נמכרו כבר כ-90% מהדירות.
היתר מ-2013, הבניין לא נבנה
אבל מבנה אחד שהיה כלול בתוכניות, לא הוקם, וככל הנראה גם לא יוקם. מדובר במבנה ברחוב החשמונאים 98, (על מגרש 6) שעליו אמור היה לקום מבנה לצורכי דיור בשכירות מוזלת. זאת, על סמך הסכם, עליו חתמו היזמים עם העירייה, שהייתה בעלת חלק מהקרקעות.
בניגוד למבנים האחרים, את המבנה הזה השותפים לא מיהרו להקים, על אף שהוצא לו היתר בנייה עוד ב-2013. "על המגרש הוקם שלד המבנה בלבד (קומת מסחר רחוב, וגלריה, קומת מסחר עליונה, קומת רווחה וקומה טכנית) ועבודות הבנייה הופסקו ולא מתוכננת המשכיות הבנייה", כתב השמאי יוסף זרניצקי בדוח שכתב לפני כארבעה חודשים עבור רבוע כחול נדל"ן.
מדוע נעצרה הבנייה? מנכ"ל רבוע כחול נדל"ן, מיקי זיסמן, סיפר לגלובס, כי בין החברה שלו לבין קבוצת גינדי התפתחה מחלוקת בעניין המבנה, שאמור היה להתנשא לגובה של 14 קומות ולכלול 55 יחידות דיור להשכרה מוזלת, מעל לקומות מסחריות. הגינדים רצו, לדבריו, למכור את הבניין, בעוד שריבוע כחול רצתה להשלים את הקמתו.
עסקה ב-225 מיליון שקל
לפני כחודש השלימה רבוע כחול נדל"ן, הנשלטת על ידי מוטי בן משה, את רכישת חלקה של קבוצת גינדי בקניון ובמגדלי המגורים שמעליו ושטחים נוספים המיועדים לבנייה מלונאית ומסחרית - וגם את המגרש שעליו נמצא השלד, בתמורה ל-225 מיליון שקל. קבוצת גינדי, שבשליטת מנור וכפיר גינדי ואורי לוי, נותרה עם פרויקט ארבעת המגדלים.
זיסמן מספר, כי כשקיבלה החברה את הפרויקט לידיה, התכוונה להמשיך את הבנייה, אולם גילתה שהיתר הבנייה פקע. במקביל נוגע לה, כי בעלי המבנה בחשמונאים 100 הסמוך, בהם חברת ריט 1, מנסים לקדם תהליך של הריסת המבנה והקמת חדש תחתיו. כן נודע שהעירייה מצדדת באיחוד המגרשים ובהקמת מבנה גדול במקום השניים הקיימים. לגבי הקמת הדירות המוזלות שתידחה למועד בלתי ידוע, מדגיש זיסמן כי החברה לא הפרה שום התחייבות בעניין, וכי היזמים מעולם לא התחייבו על מועד השלמת הבנייה לשכירות מוזלת.
לסיפור המבנה שלא הושלם יש היבט אחר, שאליו קשורים הדיירים רוכשי הדירות בפרויקט השוק הסיטונאי, שאינם מרוצים מהמצב הנוכחי, לפיו ברור שהמבנה לא יושלם במתכונת שתוכנן, אך לא ברור מתי ייהרס שלד הבניין. בא כוח נציגות הדיירים בפרויקט השוק הסיטונאי, עו"ד גבי ספרן ממשרד ספרן, שרף, יפה ושות', ציין, כי "המבנה הפך למפגע בליבו של מתחם מגורים מתפקד, במקום שיהווה דוגמא ומופת ליוזמה ציבורית חשובה בחסות העירייה. המבנה ממוקם אסטרטגית על החניון המשותף של הקניון ופרויקט השוק הסיטונאי ומהווה מפגע בטיחותי, תעבורתי ותברואתי, כי הוא מחושמל, פרוץ ופירים בגובה 8 מטר ויותר נותרו בו כשהם פתוחים. המבנה אף מהווה מקור לחדירת מים לחניון, מאפשר חניות אסורות שהעירייה אינה אוכפת ולאף לא ברור מתי תושלם בנייתו, באילו תנאים - ואם בכלל. מדובר בעוד דוגמא מצערת לכך שעיריית תל אביב אינה דואגת לעשות סדר במתחם השוק הסיטוני כולו, ואינה אוכפת כראוי את התחייבויות היזמים, משום מה. כיום, המבנה הבלתי גמור הזה משמש כמעין מבנה שירות לקניון, ומהווה מפגע מסוכן, ובעיקר - אינו משמש למטרה החברתית הראויה שיועדה לו".
עיריית ת"א: "לא נקבעו לוחות זמנים"
בעיריית תל אביב מאשרים את רוב דבריו של זיסמן. "ראשית נציין כי בשני המגדלים הראשונים בפרויקט השוק הסיטונאי אוכלסו זה מכבר 50 דירות עבור דיור בר השגה עירוני ובהמשך יוקצו עוד 50 דירות במגדלים 2 ו-3, זאת במסגרת ההסכם עם היזם- חברת גינדי", נאמר בתגובה של העירייה. "באשר למגרש 6: על פי המכרז וההסכם של העירייה עם היזם, לא נקבעו לוחות זמנים לסיום הפרויקט וסיום בניית הדירות. התוכנית שקידם היזם בעבר לתוספת זכויות למגרש לא אושרה היות ולא הייתה הסכמה עם העירייה לעניין שינוי תקופת הפעלת דיור בר ההשגה וכן גובה שכר הדירה שיידרשו הדיירים לשלם.
"כיום מבקש היזם לבחון תוכנית חדשה לתוספת בינוי משמעותי במגרש עם הבניין הסמוך, מתוך הבנה כי הדבר יהיה כרוך בתוספת משמעותית של דירות לבר השגה. מובן כי התכנון הנ"ל יובא להסכמת ואישור העירייה הן לתכנון והן למספר הדירות בהישג יד ובעיקר לקביעת תקופת ההפעלה וגובה שכר הדירה. לעירייה אין מניעה להיענות לבקשה להנפקת תעודת אכלוס עבור קומת הכניסה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
