עתיד בריאות הציבור נמצא בידיים של הרשויות המקומיות

בשבועות האחרונים הפך תחום בריאות הציבור לזירת התגוששות בין ראש עיריית תל אביב רון חולדאי, לבין שר הבריאות יולי אדלשטיין, כשבית החולים העירוני איכילוב החליט על דעת עצמו לחסן דווקא מורים בשאריות חיסונים. שר הבריאות הקפיא את חלוקת החיסונים לאיכילוב, למעט מנה שנייה, כ"עונש" על העבירה. מאוחר יותר הודה גם ראש העיר כרמל שאמה הכהן כי נקט "מבצע חשאי" לחיסון המורים יחד עם בית החולים שיבא, שהוא בית חולים ממשלתי. ראש העיר אמר שהוא "מוכן לשאת לבדו באחריות למהלך". הפעם, הצעד המקומי נותר ללא תגובה של השר.

גם אם משרד הבריאות הגיב בחוסר התלהבות להחלטות העצמאיות מדי של איכילוב, הוא לומד בהדרגה שרשויות מקומיות הן כלי משמעותי לניהול בריאות הציבור.

כיום, התפקידים של רשויות מקומיות בתחום הזה הם מוגבלים יחסית. הן אחראיות על מניעת סכנות ובעיות תברואה במרחב העירוני, לעתים הן מפעילות את תחנות טיפת חלב והן עשויות גם ליצור סביבות עירוניות שמעודדות קניית מזון טרי ופעילות גופנית. אולם קופות החולים, המתוקצבות ישירות על ידי משרד הבריאות, אחראיות לבריאות עצמה.

אחד הלקחים ממגפת הקורונה הוא שבריאות נצרכת באופן שונה על ידי מגזרים שונים באוכלוסייה, ומי שמבין את המגזרים האלה ואת הצרכים שלהם באמת הם אנשי השלטון המקומי. הגישה הזאת כבר מתחילה לחלחל. רק לאחרונה החלו משרד הפנים ומשרד הבריאות בפרויקט לאיתור ומענה על צורכי בריאות באשכולות מקומיים בישראל. כל אשכול הגדיר את הצרכים שלו, והוא גם יהיה זה שאחראי לענות עליהם.

"בריאות, כלכלה וסביבה מתיישבים למעשה על אותה התשתית", אומרת מריה ג'יריס, מנהלת אגף פיתוח אזוריות במשרד הפנים, המלווה את הפרויקט. "השלטון המקומי הוא החוליה המקשרת בין הממשלה לבין התנהלות הציבור, כמו שהדגימה לנו הקורונה, והוא החוליה שצריך לחזק. התחומים שממילא מתנהלים בצורה לוקאלית, כמו חינוך, תעסוקה ותשתיות, יכולים להיות שותפים מצוינים למיזמים בתחום הבריאות".

פרויקטים ראשונים בפריפריה

הפרויקט התחיל דווקא ברשויות פריפריאליות, כחלק מפרויקט גדול יותר של איגום משאבים בין רשויות סמוכות. "רשויות עם מעט תושבים הן לפעמים עניות, בין היתר בגלל חלוקה של אזורים מסחריים. זה מעגל של היזון שלילי, שבו לרשויות הללו יש מעט משאבים והשירותים עבור האוכלוסייה הדלילה או המפוזרת הם פחות יעילים ופחות זמינים, וזה גם מקשה עליהם למשוך הגירה חיובית לתוך הרשות", אומרת ג'יריס. "על הרקע הזה, הרשויות מתחילות לשתף פעולה באופן וולונטרי, בניגוד להצעה שעוררה התנגדות בעבר, לאחד ביניהן באופן רשמי, ולא ניתן היה לכפות אותה.

"שיתוף פעולה בתחומים מסוימים יכול לעזור לרשויות להציג יתרון לגודל, כוח מיקוח רב יותר וניהול משותף של מהלכים חדשים. זה צמח מהשטח".

כחלק ממדיניות שיתופי פעולה, קידם האגף לתכנון ומדיניות במשרד הפנים ביחד עם האגף המקביל במשרד הבריאות אסטרטגיה לקידום בריאות הציבור באמצעות השלטון המקומי.

המשרד הזמין את האשכולות של הרשויות לעבוד יחד על מטרות משותפות מסוימות, כך שכל פרויקט משותף יכלול מועצות חזקות וחלשות מכל מיני מגזרים. "היום יש לנו 11 אשכולות, 56% מהרשויות המקומיות, והכוונה היא לעודד אותן לעבוד בשיתוף פעולה גם עם משרדי הממשלה. משרד הבריאות הוא המצטרף החדש השנה".

"יש כאן הבנה שקיימת כבר 20 שנה ואף פעם לא הוסדרה באופן שיטתי, שבריאות מתקיימת במרחב המקומי", אומרת אנה לרנר זכות, מנהלת תחום חדשנות במשרד הבריאות. "כשמדברים על בריאות כטיפול בתחלואה, אולי ההקשר לא כל כך מובן, אבל כשעוברים לדבר על איכות חיים ומניעה, רואים את הקשר".

ג'יריס: "לצורך הניהול של הפרויקט הזה ממונה מישהו שהתפקיד שלו הוא להיות הממשק בין משרד הבריאות לבין השלטון המקומי, וזה כשלעמו כבר עושה משהו".

טיפול במבוגרים וקידום תזונה

שיר רבינוביץ, מנהלת תחום פיתוח אשכולות אזוריים במשרד הפנים, מספרת שהוגדרו לרשויות שני תחומי פעילות - טיפול במבוגרים ותזונה, והן התבקשו לומר אילו פרויקטים הם רוצים לעשות בתחומים האלה. "כל הרעיונות שקיבלנו היו מהפכניים, אבל גם ישימים יחסית, רעיונות שבאמת פונים לצרכים של האזור", היא אומרת. כל אחד מהאשכולות יכול לקבל מימון ליותר מפרויקט יחיד.

באשכול בית הכרם, לדוגמה, הכולל שבע רשויות מקומיות - ביניהן כרמיאל, דיר אל אסד, מג'ד אל כרום ומשגב - אחת הבעיות שזוהו הייתה נגישות נמוכה לשירותי בריאות ובדידות בגיל השלישי. לכן אחד הפרויקטים הוא הפעלת ניידות בריאות, שיעברו בין כמה מוקדים מרכזיים באשכול, הרחוקים היום משירותי רפואה. השירות יינתן על ידי עמותת בראט, שהוקמה כדי לדאוג למבוגרי כרמיאל.

באשכול הנגב המזרחי, הכולל בין היתר את הערים דימונה, ערד וירוחם, וכמה מועצות מקומיות המאגדות גם יישובים בדואיים, שמו דגש בין השאר על ריבוי חולי הסוכרת באזור והוגדרה המטרה לקדם תזונה בריאה. אחד הפרויקטים בכיוון זה יהיה שותפות עם מעבדת המזון ובריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, לשם תכנון הגשת המזון וחוויית האכילה בבתי הספר ובמקומות נוספים באשכול שבהם מוגש מזון, וכן הקמת מעבדת מזון מקומית.

גורמים מתוך הקהילה יעברו קורסים בתזונה, בריאות ותכנון סביבה עירונית בריאה, כדי שיוכלו לתכנן בעצמם סביבות עבור הקהילות שלהם.

פרויקט נוסף באשכול, שנועד להתמודד עם הבדידות והניתוק, הוא הטמעה של פעילויות חברתיות מרחוק, אך במכשיר שמחייב רק חיבור לחשמל ולא ל-WiFi, כדי שיתאים גם לאוכלוסייה הבדואית.

באשכול שורק דרומי, הכולל את גדרה, יבנה, קריית מלאכי, באר טוביה ועוד, הושם דגש על מניעת נפילות של מבוגרים, והפרויקט יכלול גיבוש של 'סוכני בריאות' שיפעלו לעידוד פעילות גופנית המחזקת את הגוף מפני נפילות ותהיה הסברה בנושא של מניעת תאונות.

נושא נוסף - בדידות ושבריריות של נשים מבוגרות - יטופל באמצעות מערך תמיכה בקהילה לשיפור הביטחון העצמי והלכידות הקהילתית. כמו כן תוטמע באשכול רשת טכנולוגית המאפשרת לאדם מבוגר לבצע הערכה עצמית של תפקודו ולאתר שירותי בריאות רלוונטיים למצבו.

באשכול גליל מזרחי, הכולל בין השאר את קרית שמונה, מטולה וצפת, הוחלט לבצע מיפוי של חקלאים המוכרים ירקות ופירות ולבנות מערכת מרוכזת של רכש ושינוע שתאפשר הזמנה נגישה ופשוטה של מזון מן החקלאים הללו. ואלה רק חלק מן הדוגמאות.

"התשובות הן לא תמיד בהייטק"

כל אשכול יקבל תקציב של 2 מיליון שקל כדי להוציא את הרעיונות שלו לפועל. "בסופו של דבר, עצם זה שהאשכולות התיישבו יחד לייצר רעיונות ועבדו במשך חודשיים על הגשתם הדגים מה יכול לקרות אם תהיה ברשויות כתובת לסוגיות של פיתוח הבריאות, כי כבר הפרויקטים הללו משכו מגוון עמותות, גורמים אקדמיים וגורמים נוספים שרק חיכו להזדמנות", אומרת ג'יריס.

לרנר זכות: "תוכניות מניעה הן משהו שקשה להביא עבורו תקציבים והון אנושי, כי רואים את התוצאות רק בטווח הרחוק. אבל אנחנו יודעים שפרויקטים כאלה בסופו של דבר משתלמים כלכלית, ואפילו יכולים להוריד את העומס על בתי החולים".

האם הכיוון העתידי הכללי הוא חיבור של תושבי העיר למערכת של מידע רפואי שמנוהלת על ידי השלטון המקומי, מעין "עיר חכמה" ברמה הרפואית, באופן שמאפשר ניטור של בעיות בריאות ומתן מענה מיידי?

רבינוביץ': "אני חושבת שבטווח הרחוק לא יהיה מנוס מרישות העיר החכמה וחיבור שלה גם למערכות בריאות ובתי חולים, אבל כרגע זה לא צורך שהשטח מעלה. התשובות הן בינתיים לא תמיד בהייטק, אלא בפרויקטים שניתן לבצע בכלים קיימים, אם משקיעים בכך חשיבה ותקציב".

עם השקת הפרויקט אמר שר הפנים אריה דרעי: "התוכנית מביאה בשורה חשובה לשלטון המקומי ומעידה על שינוי תפיסתי עמוק בהבנת התפקיד שהמרחב המקומי והאזורי יכולים לתרום לקידום נושא הבריאות. האשכולות האזוריים שעד כה קידמו פיתוח כלכלי ומוניציפלייאפשרו גם הקמת תשתית אזורית בתחום הבריאות שתחבר בין הרשויות המקומיות, גופי מערכת הבריאות, מוסדות וארגונים נוספים לגיבוש והתנעת מיזמים שיביאו להנגשת שירותים, הפחתת תחלואה, וסנכרון בין כל גופי המרחב המוניציפלי כדי להעלות את איכות חיי התושבים".

מי שמוביל בשנים האחרונות את מדיניות השר להקמת אשכולות כבסיס לחיזוק שותפות בין רשויות מקומיות במרחב הוא מנכ"ל המשרד, מרדכי כהן, שהתבטא לא פעם על הצורך להעביר סמכויות לאשכולות בתחומים שונים כגון חינוך, רווחה, תכנון, בריאות ועוד.

משר הבריאות יולי אדלשטיין נמסר: "מערכת הבריאות עוסקת בעוד הרבה נושאים בריאותיים מלבד הקורונה. אנחנו מעודדים את השלטון המקומי במדינת ישראל לפעול למען בריאות התושבים. מיזם בריאות באשכולות הוא רכיב חשוב במימוש מטרה זו, המשותפת לכולנו".