"הרכבת תאפס את ערך הדירות": מי מתנגדים למטרו ומדוע

תושבים בכל רחבי מטרופולין תל אביב נערכים בימים אלה להגשת התנגדויות (השגות) נגד התוכנית למקטע האחרון לבניית רכבת תחתית בגוש דן. ביום שלישי צפוי להסתיים המועד להגשת ההתנגדויות, וכבר כעת החלו להיערם ההתנגדויות מצד תושבים רבים.

בשכונת הפרחים ברעננה מנופפים במסמך כלכלי לפיו שווי בתיהם יירד לאפס. תושבים בדרך נמיר בתל אביב דואגים שהרכבת שתבנה מתחת לבתיהם לא תאפשר להם לקיים תוכניות התחדשות עירונית. ויש גם בעלי וילות יוקרתיות ברמת השרון שמתנגדים לתחנת רכבת סמוך לבתיהם.

יצוין כי מדובר בהשגות אך ורק נגד התוכנית לחלק הצפוני של קו המטרו M1, או בשמו התכנוני תת"ל 101ב. מדובר בקו המטרו הארוך ביותר - 85 ק"מ אורכו - המחבר את ערי השרון רעננה ורמת השרון, עם החלק הדרומי של המטרופולין-חולון ורמלה.

בשל אורכו של הקו הוא חולק לשניים, כאשר התוכנית למקטע הדרומי, הופקדה כבר בחודש יולי האחרון. מועדי הגשת ההתנגדויות לחלק הדרומי, כמו גם לתוכניות של שני קווי המטרו האחרים, M2, M3 הסתיימו בחודשים האחרונים. מי הגישו התנגדויות למקטע הצפוני? גלובס יצא לבדוק ומביא כמה מההתנגדויות הבולטות.

בת"א מזהירים שהמטרו יסכל התחדשות עירונית

תוואי המקטע שמתחיל מתחנה M15 "נמיר פנקס" עולה צפונה מתחת לדרך נמיר, עובר באלכסון מתחת לבתיהם ועובר מתחת לנחל הירקון לתחנת "גשר הירקון" ומשם, ממשיך צפונה. עשרות תושבים שמתגוררים בדרך נמיר 133-141 טוענים כי "בחירת מיקום התחנה מערבית לדרך נמיר וכפועל יוצא ממיקום התחנה, הסטת התוואי מערבה, הנה בחירה בלתי סבירה, שאינה נכונה ואינה נחוצה תכנונית, שכן אין כל היגיון או ערך תכנוני למיקום התחנה מערבית לדרך נמיר", נכתב בהתנגדות שלהם שהוגשה באמצעות עו"ד מיכה גדרון.

לפי המסמכים שהם הגישו, החשש הגדול שלהם הוא שעם מעבר קו המטרו בתת הקרקע לא ניתן יהיה ליישם בנכסי הנדל"ן שלהם התחדשות עירונית: "דיירים בבניינים נשוא ההשגה מצויים בשלבים מתקדמים של קידום היתר בנייה להריסת הבניינים בהם הם מתגוררים והקמת בניינים חדשים מכוח תמ"א 38. יותר מכך. עיריית תל אביב מקדמת בימים אלה תוכנית לרחוב נמיר אשר מטרתה להעצים את הבנייה לאורך רחוב זה. התוכנית מאפשרת להקים בניינים עד לגובה של 15 עד 25 קומות באיחוד של ארבעה מגרשים. העברת קו המטרו מתחת לבניינים יסכל בנייה כאמור בשל המגבלה על חפירת מרתפי חנייה מעל לתוואי הרכבת הקלה, דבר שיסכל פרויקטים אלה", כך נכתב.

 דרך נמיר בתל אביב / צילום: Shutterstock, Boris-B

גם תושבים ברחוב רחוב רקנאטי שבצפון העיר הגישו התנגדות משלהם. מדובר ב-102 דיירים בבניינים 10, 12 ו-14 ברחוב רקאנטי שבנווה אביבים. הדיירים, באמצעות עורכי הדין ענת בירן ורון נבון, יצאו נגד הקמת תחנת המטרו רמת אביב ש"עתידה להיחפר ממש מתחת לדירותיהם", נכתב בהתנגדות. לדבריהם, "מיקום התחנה בוודאי ישפיע על המשיגים גם בעת הפעלת המטרו, שהרי מעבר תדיר של הרכבת מתחת לבנייני מגורים עלול לערער את יסודות הבניינים הגבוהים לאורך זמן ולגרום לרעידות ונזקים לבניינים. דבר שכלל לא נבדקה השפעתו בנוגע לבנייני המשיגים, שניבנו בתחילת שנות ה-80". בבקשתם הם מציעים להעביר את התחנה לשטח פתוח שנמצא מצפון למרכז שוסטר

בשכונה השלווה ברעננה חוששים שערך הבתים יצנח

שכונת 2005 (שמכונה לעתים הפרחים או קרית הפרחים) ממוקמת בדרום מערב רעננה. מדובר בשכונה אמידה, שבה מתגוררים כ-3,000 תושבים ושכוללת בנייה צמודת קרקע ובניה רוויה. לפי עסקאות שנעשו בה לאחרונה מחירו של קוטג' על דונם וחצי עשוי להגיע לכ-6 מיליון שקל.

לטענת תושבי השכונה, תוואי קו המטרו שצפוי לעבור מתחת לבתיהם ולמוסדות ציבור יאפס את ערך רכושם. לדבריהם, מניסיון במקומות אחרים בעולם, ניתן לדעת שדירות מגורים מעל תוואי רכבת המטרו סובלות מקרינה אלקטרומגנטית, ממטרדי רעש רבים ופגיעה קשה באיכות החיים. בנוסף, הם מתארים מצב של רעידות בזמן חציבת המנהרה, שיגרמו לנזקים חמורים למבנים.

הנחת היסוד של התושבים, המיוצגים ע"י עורך הדין והכלכלן שרון טל, היא שערך כל יחידת דיור הנמצאות על התוואי ירד לאפס: "התוואי הפוגעני יביא להחרבתה של שכונה יוקרתית ושקטה, מהאיכותיות שבאזור. ירידת ערך נגרמת לבעלי הנכסים כבר עתה, שהרי מי ירצה לרכוש נכס, שצפוי לעבור קטסטרופה?". לדבריהם הפגישה תהיה גם במוסדות ציבור, כמו בית הספר תלי שנמצא ברחוב הפרחים.

 בית ספר תלי ברעננה / צילום: איל יצהר

במערב רמת השרון לא רוצים תחנה ליד הבית

תושבים מרחוב השרף היוקרתי במערב רמת השרון, הגישו השגה על הקמת תחנת מטרו בסמיכות לבתיהם. מדובר בשכונת וילות שקטה ופסטורלית, בשולי העיר, שגובלת בשדות חקלאיים, כשמדרום עובר כביש 5. "תחנת השרף במיקומה הנוכחי מיותרת, יעילותה מוטלת בספק, והיא מהווה בזבוז כספי ציבור שלא לצורך. ביחס הפוך לחוסר היעילות שלה, פוגעת התחנה פגיעה עצומה, בלתי סבירה ובלתי מידתית במשיגים ובתושבי הבתים הסמוכים בוודאי בשלב ההקמה, אך גם בשלב התפעול, שבו חלק מבנייני המשיגים בתוך התוואי והשאר בסמיכות רבה עד כדי שנושקים לתחנה ולתוואי המטרו", נכתב בהשגה שהגישו התושבים באמצעות עורכי הדין ענת בירן ורון נבון.

 שדה חקלאי שנמצא בסמוך לרחוב השרף ברמת השרון / צילום: איל יצהר

הרצליה: לא להפקיע את החצר האחורית

בעלי הדירות שבבניין שברחוב טבנקין 9 בהרצליה מתנגדים להפקעת החצר שלהם. ההתנגדות שהוגשה גם היא ע"י עוה"ד בירן ונבון נשלחה מטעמם של 11 בעלי זכויות בקרקע. מדובר במגרש גדול יחסית בשטח של שני דונם, שעליו קיים בניין חדש יחסית בן חמש קומות. כחלק מהחלקה קיימים שני צמודי קרקע. לטענתם פתח הכניסה הצפון מזרחי של תחנת המטרו העתידית "בן גוריון" מתוכנן על חשבון שטח המבנים צמודי הקרקע.

"המשיגים דורשים כי ביתם יוצא מתחום הקו הכחול של התוכנית, משום שאין כל הצדקה כי יהיה בתוכו. נראה כי התכנון נעשה במברשת גסה ולא במכחול דק ועדין, כפי שמתחייב לעשות ברקמה עירונית בנויה ובמיוחד במגרש מגורים בו חיים ומתגוררים אנשים", נכתב בהתנגדות מטעמם.

ההשגה של בעלי הזכויות בטבנקין 9 מעלה עניין נוסף: "לא למותר לציין שלא קיימת בהוראת התוכנית שום התייחסות למה קורה אם יוחלט לפנות מבנה ולהרוס אותו. מה המשמעות? האם ישולמו פיצויי שכירות? מי יקים את המבנה מחדש אם ייהרס? מה משך הזמן שינתן לביצוע הפינוי?".

הפתרון שבעלי הקרקע מציעים הוא ביטול הכניסה הצפון מזרחית של התחנה, או ביטול התחנה כולה. "תחנת בן גוריון היא תחנה שכונתית, אין בסביבתה גורמי עניין מרכזיים, והאזור שבו היא ממוקמת הוא אזור מרכזי בעיר הרצליה, ולמעשה, מדובר באזור שברובו מיועד למגורים. על כן, מתעוררת שאלה בדבר סבירות מיקומה של תחנה זו, וספק גדול אם נבחר המיקום הנכון והמתאים למטרה זאת", נכתב.

לא לפגיעה בנחל אחיה ועמק הנרקיסים בפי גלילות

התנגדות אחרת הוגשה ע"י עו"ד יואב קרמר, שמייצג את חברי קבוצת הפייסבוק "שומרים על חורשת דרזנר ומערות אפקה שלנו". קבוצה זו שמה לה למטרה לשימור עמק הנרקיסים באזור פי גלילות, צפונית לרמת אביב ג'. בהתנגדות מטעמם נכתב כי "חברת נת"ע מקדמת תכנון דורסני ופוגעני בבואה להקים את מתקן 'המפלג' בדיוק במקום החיבור של נחל אחיה מצורתו מעל הקרקע לחיבור לתעלה התת קרקעית שעוברת מתחת לרכס הכורכר עליו בנויה צפון תל אביב". עוד נכתב כי "יהיה זה בכי לדורות אשר נובע מתכנון באייפד, אשר מתעלם לחלוטין מתנאי השטח והשיקולים הסביבתיים. מדובר בחוסר סבירות מנהלית בוטה אשר תביא לפגיעה בערכי טבע מוגנים, בערכי קהילה ובבריאות הציבור".

המטרו "גונב" את החניה של דיירי בניין ברחוב ויסוצקי בת"א

עו"ד צבי שוב, המייצג בעלי 32 יח"ד בבניין בן 8 קומות, שממוקם בין הרחובות ויסצקי ודרך נמיר, שלח לוות"ל השגה הנוגעת לתוכנית המטרו, המייעדת את החניון האחורי של הבניין, הכולל 27 חניות, ככניסה לתחנת המטרו. לדבריו: "כידוע, חניות בת"א הינן 'מצרך נדיר', הנעשה נדיר אף יותר עם שינויי המדיניות של הוועדה המומית ת"א בשנים האחרונות, במסגרתה תקן החניה למגורים ברובע 4, שבו מצוי המקרקעין, צומצם בתוכניות עתידיות ל-0.5 חניות לדירה בלבד".

ועוד הוא מוסיף: "ברור הדבר לכל כי צפוי להיווצר סבל רב לדיירי הבניין, החל ממטרדים רבים בסמיכות מיידית לדירותיהם, כגון: מפגעי רעש, רעידות, אבק, זיהום וכו', ועד פגיעה בתשתית וביציבות יסודות הבניין, הן בתקופת ההקמה ואף לאחר מכן".

אדם טבע דין: "אין תכנון בראיה כוללת"

ההשגה של עמותת אדם טבע ודין ארוכה וכללת נושאים עקרוניים רבים, כמו למשל, היעדר שיתוף ציבור, עקירת אלפי עצים ותיקים והיעדר הוראות מחייבות שידאגו לאיכות ההליכה במרחב התחנות. ואולם, הטענה המהותית ביותר בהתנגדות זו נוגעת להיעדר ראייה תכנונית כוללת.

יעל דורי, ראש תחום תכנון באדם טבע ודים (אט"ד), מסבירה כי אם רוצים בהעצמת המרחבים העירוניים מסביב לתחנות המטרו חייבים לתאם את התוכניות המקודמות בוות"ל עם התוכנית הכללית - תמ"א 70, שבה קיים פוטנציאל להעצמת הזכויות. "תכנון קווי המטרו חייב להיות מסונכרן יחד עם תוכניות הפיתוח מעל הקרקע, בייחוד בסביבת התחנות. תמ"א 70 צריכה להקדים את תוכניות המטרו ולקבוע להן את תוואי ומיקום הכניסות והיציאות ואילו שימושי קרקע יהיו לאורך תוואי המטרו", נכתב.

המסלול המפותל של תוכנית ות"לית

כאמור השבוע צפוי להסתיים המועד להגשת ההשגות. הגוף התכנוני שבמסגרתו מקודמת התוכנית, היא הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל). לפי החוק הוועדה צריכה לאפשר למגישי ההשגות להשמיע אותם בפניה בתוך תקופה של 30 יום, שלאחריה, הן עוברות לטיפול חוקר. כבר עתה מסתמן עיכוב משום שלאף אחת משלושת התוכניות שהוגשו עד כה (לקווים האחרים ולמקטע הדרומי של M1) לא יצא עדיין דוח חוקר.

יש הסוברים כי בכוונת הוות"ל להוציא דוח אחד שיתייחס לכל התוכניות ביחד. עם פרסום הדו"ח צפוי להתקיים דיון במליאת הוות"ל שם ייקבע אילו המלצות יתקבלו ואילו יידחו.

דינה של תוכנית ות"לית דומה לתוכנית מתאר ארצית, ולכן, אישורה האחרון של התוכנית הוא על ידי הממשלה. מכאן שאם השגות מסוימות לא יתקבלו, ניתן יהיה לפעול מולם רק באמצעות עתירות לבג"צ. כמו שזה נראה כרגע, עד שהתוכניות יאושרו, יעבור עוד זמן רב.

ממינהל התכנון נמסר: "פרויקט המטרו הינו אחד הפרויקטים המורכבים ביותר שתוכננו במדינת ישראל ואין ספק שיש לו השלכות רבות על הסביבה הבנויה במרחב. עם זאת, ברור לכולם שהמטרו התעכב שנים רבות בגלל סיבות שונות וככל שיעוכב יהיה קשה יותר לקדמו בתחום הסביבה הבנויה. לאור החשיבות בתכלול כלל ההיבטים הנוגעים לפרויקט המטרו, הוקם במינהל התכנון אגף המטרו, אשר מקדם הן את התוכנית למרחב תחנות המטרו (תמ"א 70) והן את התוכניות לתוואי המטרו בראייה מתכללת. בניגוד לנטען, קידום התכנון מקודם בהליך סדור, תוך שיתוף הציבור, הרשויות המקומיות וכלל הגורמים הרלוונטיים. צר לנו כי דווקא גופים המתיימרים להציג עצמם כשומרים על הסביבה, מתנגדים לתוכנית שתביא להפחתה משמעותית של השימוש ברכב פרטי".