על רשות המסים להיערך לקראת רפורמות ביידן

ניצחון הדמוקרטים בג'ורג'יה, אשר מעניקה להם רוב בסנאט, יאפשר לג'ו לביידן לקדם את המדיניות שלו בתחומי הכלכלה ובתחומים נוספים, כאשר אחת מהסוגיות בהן יש הבדלים מהותיים בתפיסת העולם ובמדיניות היא סוגיית המיסוי. המדיניות עליה הצהיר ביידן לפני הבחירות מאופיינת בהעלאת מסים על חברות ועל העשירון העליון, ובהנחה שיעמוד בהבטחותיו, תהיה לכך השפעה הן על חברות ישראליות, והן על יחידים בעלי אזרחות אמריקאית, כמו גם על בעלי אזרחות ישראלית וכן על המעוניינים לעלות ארצה.

לגבי חברות ההייטק, כזכור, טראמפ, מיד עם כניסתו לבית הלבן, ביצע רפורמת מס מקיפה שהביאה להפחתה דרמטית של מס החברות הפדרלי מ-35% ל-21%. בנוסף שונתה השיטה למיסוי חברות בינלאומיות באופן שהביא למיסוי השקעות בחברות זרות, ובמקביל ניתנו הטבות מס למשקיעים אמריקאים שהשקיעו דווקא בחברות אמריקאיות. שינויים אלה הביאו לכך שחברות רבות בישראל, שעד אז העדיפו לנהל בארצות-הברית פעילות בהיקפים קטנים, בעיקר במסגרת מתן שירותי שיווק בלבד, הקימו חברות בארה"ב.

רשות המסים הציעה בזמנו מסלול ירוק של העברת הבעלות של בעלי המניות המקוריים מחברה ישראלית לחברת אחזקות אמריקאית, כך שניתן יהיה לקיים חברה אמריקאית שתחזיק תחתיה חברה ישראלית, אשר תמשיך להחזיק בקניין הרוחני של הפעילות, ובכך תוכל לעשות שימוש בחברה האמריקאית לצורך קידום פעילותה.

כעת, לאור השינויים הצפויים, ייתכן שאותן חברות יידרשו להגדיל את היקף הפעילות במדינת ישראל ולהפוך את הפעילות בחברת האחזקות האמריקאית לקטנה יותר. ודווקא זה יכול להביא לאירוע מס לא רצוי דווקא בארה"ב.

על רשות המסים לנקוט בצעדים פרואקטיבייים

גם במיסוי יחידים, מדיניות המס החדשה, ככל שזו תעבור, תשפיע במיוחד. לפני הבחירות הציג ביידן רפורמת מס אשר במסגרתה יש כוונה להפחית את רף המינימום הנדרש לצורך מס עיזבון ומס מתנות משווי נכסים בשווי של 11.5 מיליון דולר, לשווי של 3.5 מיליון דולר בלבד. המשמעות היא שכל אזרח אמריקאי המחזיק באופן אישי בנכסים בכל העולם שעולים על סכום זה, יידרש עזבונו לשלם מס עיזבון ביום פקודה בשווי של 40% (וייתכן שאף 60%), וכן לשלם מס מתנות אם העניק מתנות בסכום העולה על תקרת השווי החדשה. שינוי זה עלול להשפיע מהותית על ישראלים אזרחי ארה"ב, או על יהודים אמריקאים השוקלים לעלות ארצה.

יתרה מכך, יש כוונה לבטל את ה-"Step UP" על הנכסים שעברו בירושה, כלומר במקום שהנכס שעליו שולם מס עזבון יקבל שווי ותאריך רכישה נכונים למועד הפטירה, שווי ותאריך הרכישה ההיסטוריים יישארו, למרות ששולם מס עיזבון במסגרת העברת הנכס בירושה, וכתוצאה מכך מס רווח ההון שישולם בעת מכירת הנכס בעתיד יהיה גבוה משמעותית.

בארה"ב (וגם בישראל) כלי הסדר ירושה מקובל לתכנון מסי העיזבון ולהפחתתם הוא באמצעות הקמת נאמנות. הקושי הגדול הוא שבמדינת ישראל כללי מיסוי הנאמנויות בעייתיים, במיוחד כאשר מדובר בנאמנויות עם יוצרים אמריקאים ונהנים ישראלים. כך למשל, בעקבות הרפורמה במיסוי נאמנויות משנת 2014, אדם שנהנה בנאמנות שעלה לישראל, והוריו יוצרי הנאמנות נפטרו לאחר עלייתו ארצה, עלול למצוא את עצמו חייב במס על רווחי הנאמנות במלואם, גם אם חלקו בנאמנות הוא קטן וגם אם הוא לא יקבל כל חלק בנאמנות. תוצאה זו היא אבסורדית על פניה, אך בשלב זה זו מהווה את הפרשנות הרשמית של רשות המסים.

כך, ככל שרפורמת המס של ביידן תעבור, תוצאה אפשרית היא שמדיניות מיסוי הנאמנויות בישראל תביא לפגיעה קשה באחוזי העלייה מארצות-הברית. ייתכנו כמובן פתרונות נקודתיים שיש בהן כדי לעקוף את תקלות המס שעלולות להתרחש, אך זה כמובן מורכב ודורש ליווי של עורכי דין מומחים במיסוי ישראלי ואמריקאי.

בנסיבות אלה ובמיוחד לאור גלי העלייה הצפויים להגיע מארה"ב בזמן הקרוב, ראוי היה שרשות המסים תנקוט בצעדים פרואקטיביים על מנת להתאים את מדיניות מיסוי הנאמנויות בארץ למצב החדש. 

הכותב הוא ראש מחלקת המסים במשרד תדמור לוי ושות'