מצחי סולטן ועד רוני קוברובסקי: כולם רוצים להשתתף בחגיגת ההנפקות של שותפויות המו"פ

אחרי הקנאביס, המטבעות הדיגיטליים והאנרגיה הירוקה נראה כי טרנד נוסף שכובש את הבורסה בת"א לאחרונה הוא זה של הנפקת שותפויות מו"פ. מהלכי ההנפקה, שצוברים תאוצה, מושכים אליהם לא מעט שמות של פעילים בולטים במגזר העסקי המקומי, שנמנים עם יזמיהן ומנהליהן של כעשר שותפויות - שחלקן כבר גייסו עשרות מיליוני שקלים וחלקן בדרך לשם.

בין מי שרתמו את שמותיהם לייזום שותפויות מו"פ ניתן למצוא את אנשי שוק ההון צחי סולטן, אייל בקשי ושוקי אברמוביץ, משקיעים בעלי "כיסים עמוקים" דוגמת ליאון רקנאטי, ליגד רוטלוי ויגאל לנדאו, וגורמים בעלי ניסיון ניהולי בכיר, דוגמת אריק פינטו, רוני קוברובסקי, יגאל גלי, ארז מלצר ועוד.

המשותף לכל אלה - הפוטנציאל הגדול לאפסייד שהם מזהים בהכנסת שותפות המו"פ שיזמו לזירת המסחר המקומית, ודמי ניהול נאים המתלווים לכך. כל זאת, על רקע הרעב הגובר בשוק להשקעות במיזמי טכנולוגיה והשינוי בכללי הבורסה לני"ע, התומכים בהנפקות מסוג זה.

עיקר עיסוקן של שותפויות אלה נוגע לתחום הטכנולוגיה, הנמצא בלב גל גיוסי ההון הנוכחי בבורסה בת"א, על ענפיו השונים - החל מפיתוח אפליקציות, דרך מיזמי אגרוטק ופוד-טק, מחקר רפואי, בריאות דיגיטלית, פינטק ועוד.

אומנם מבחינת סכומים, חלקן של השותפויות המונפקות שולי יחסית, עם גיוסים המסתכמים בכמה עשרות מיליוני שקלים לכל שותפות, אולם השותפויות שכבר החלו להיסחר, ושפרסמו טיוטות תשקיף לקראת גיוס, הולכות ומתרבות, ומגיעות כבר למספר דו-ספרתי תוך חודשים ספורים.

במבט קדימה נראה כי גל ההנפקות של שותפויות המו"פ רק הולך להתעצם. נוסף על עשר השותפויות שהוזכרו לעיל, מספר דומה של שותפויות מתדפקות על דלתות הבורסה בדרך לגיוס הון ציבורי, אחרי שהגישו כבר טיוטות תשקיף שטרם פורסמו לציבור.

כאמור, מלבד התיאבון הגדול של המשקיעים, נתמכות הנפקות השותפויות גם בהחלטת הבורסה בת"א להקל על רישומן - החלטה שבדיעבד נראה כי התקבלה בתזמון מצוין.

כבר לפני כשנתיים, בפברואר 2019, הודיעה הבורסה על כוונתה לאפשר רישום למסחר של שותפות מוגבלת שתחום פעילותה הינו מחקר ופיתוח (מו"פ), כחלק "ממאמצי הבורסה להרחיב את מגוון המוצרים להשקעה, בדגש על נושאי חדשנות וטכנולוגיה".

כפי שהסבירו אז בבורסה, החלטה זו התקבלה במטרה "לאפשר לציבור הרחב ליהנות מהצלחת הטכנולוגיה הישראלית באמצעות הבורסה באופן שקוף, נזיל וזמין".

חני שטרית-בך, סמנכ"לית בכירה ומנהלת המחלקה הכלכלית בבורסה, אומרת, כי "ב-2019, אחרי שהשקנו את התוכנית הזו, היו כבר כמה שותפויות שהתחילו להתארגן, אבל הקורונה הקפיצה את כל הנושא".

שטרית-בך מוסיפה, כי "מלבד העובדה שפתחנו את אפשרות ההשקעה הזו לציבור הרחב, שלפני כן לא יכול היה להיכנס להשקעה בחברות הייטק צעירות וליהנות מההצלחה שלהן, הקורונה סייעה לגל הנפקות השותפויות, בעקבות הגדלת נפח המשקיעים מהציבור שישב בבית, ועם ההבנה שתחום הטכנולוגיה צובר תאוצה, ומוביל את גל ההנפקות בבורסה".

עוד היא אומרת בעניין, כי "מלבד חברות טכנולוגיה שכבר בשלות להיות ציבוריות ומגיעות לבורסה, השותפויות מאפשרות גם לחברות הייטק קטנות שעוד לא בשלות להיסחר בעצמן להגיע לציבור באמצעות השותפויות".

לדבריה, "אחד מהיתרונות של השותפויות הוא שלציבור מתאפשר להשקיע בחברות בשלב שהן פרטיות, ולמרות זאת, משום שההשקעה היא למעלה בשותפות, כל אחד יכול להחליט מתי למכור את היחידות שבהן הוא מחזיק, לעומת קרנות הון סיכון פרטיות, שם כשנכנסים להשקעה היא למשך כמה שנים, עד סוף חיי הקרן".

  

השותף הכללי והשותף המוגבל

בשותפות מוגבלת יש שילוב של שני סוגי שותפים - השותף הכללי, המורכב מהיזמים שהקימו את השותפות וינהלו אותה, בעוד שהשותף המוגבל הוא הציבור, שמזרים את עיקר ההון לשותפות במסגרת ההנפקה. השקעת השותף הכללי (קרי היזמים), אשר מחויבת על פי הנחיות הבורסה, נגזרת כפונקציה מהיקף השקעת הציבור.

לביקושים הגבוהים בהנפקותיהן של שותפויות המו"פ, וכן להשתתפותם של גופים מוסדיים לא מעטים בגיוסי ההון שלהן, תורמים אותם שמות מוכרים של יזמים ובעלי הון המובילים אותן, שלהם ניסיון מוכח בתחום הגיוסים או לחלופין בתחום הפעילות של השותפות. חלק מאותם יזמים אף משקיעים סכומי כסף לא מבוטלים בהנפקת השותפות, בהתאם למחויבותם, מה שמסייע להגדיל את אמון המשקיעים בפוטנציאל הטמון בשותפות.

השמות המוכרים האחרונים בקשר להנפקת שותפות הגיעו בימים האחרונים, עם פרסום טיוטת תשקיף ציבורית ראשונה של קרן פיט (FEAT), שהיזמים העומדים מאחוריה הם ברק קפיטל, חברת השקעות ושחקנית בולטת בשוק ההון המקומי, בראשות אייל בקשי, לצדו של רוני קוברובסקי, לשעבר נשיא ומנכ"ל חברת המשקאות המרכזית, יצרנית קוקה קולה.

עוד לפניהם, איש העסקים צחי סולטן, אחד הפעילים הוותיקים בשוק החיתום המקומי, אשר מכהן כיו"ר חברת דיסקונט חיתום, הוא אחד היזמים שהביא לבורסה את שותפות אלמדה ונצ'רס המשקיעה בחברות בריאות דיגיטלית ומכשור רפואי, וגייס לה כ-70 מיליון שקל.

על הפרק ניצבת שותפות נוספת שסולטן נמנה עם יזמיה - ביג-טק 50, המתכננת לבצע השקעות שייצרו עבורה "אינדקס של 50 חברות טכנולוגיה עם שווי שוק של כ-1 מיליארד שקל".

עוד בין השמות הבולטים המעורבים בהנפקות השותפויות - שוקי אברמוביץ, גם הוא פעיל ותיק בשוק ההון המקומי, שיחד עם המשקיע אמיר גל-אור ועם כמה שמות בולטים נוספים הביא לבורסה את השותפות המוגבלת איי.איי.אם, המשקיעה בחברות מו"פ רפואית, בפרט בתחום הרפואה הדיגיטלית.

רונן ויסרברג, שכמו אברמוביץ גם הוא היה בעבר מבכירי כלל פיננסים, היה בין היזמים שהביאו לבורסה את שותפות יוניקורן טכנולוגיות, יחד עם ליגד רוטלוי ויגאל לנדאו, מבעלי השליטה בשותפות הנפט והגז רציו, ועם יזם ההייטק יענק'לה טננבוים.

בתחום האגרוטק והפוד-טק, שני פעילי שוק ההון יוסי תמר ושי יצחק הביאו לבורסה כבר שתי שותפויות - סמארט אגרו, שהיו"ר שלה הוא ארז מלצר - לשעבר מנכ"ל החברות נטפים ואפריקה ישראל, ומילניום פוד-טק - שהייתה הראשונה לגייס בגל הנפקות השותפויות, ומאז גייסה הון נוסף.

עוד בין השמות הבולטים שצפויים לקחת חלק בחגיגת הנפקת השותפויות: אריק פינטו, לשעבר מנכ"ל בנק הפועלים, שיכהן כיו"ר ועדת ההשקעות של שותפות ישראל פינטק, ודרור נגל, שכיהן בעבר בין היתר כמנכ"ל חברת הנדל"ן אזורים, שיכהן בתפקיד יו"ר שותפות רימונים, שעם יזמיה נמנה יגאל גלי, לשעבר מנכ"ל תשלובת המזון של תנובה ומנכ"ל חברת מעברות.

בעניין זה מציינת שטרית-בך, כי "מה שחשוב זה שאת השותפויות מובילים אנשים רציניים, גם מהתעשייה וגם כאלה שיודעים לגייס הון, לכן בהחלטה אם להשקיע בשותפות גם כדאי לראות מי עומד מאחוריה".

ומה לגבי הסיכונים?

שטרית-בך: "בכל דבר מסוכן יש הרבה נפילות. אי אפשר להשקיע בהייטק ולצפות רק להרוויח. המכשיר של שותפויות נולד כמכשיר מסוכן, לכן מי שנכנס להשקעה בו צריך לדעת את זה. גם האנג'לים הכי גדולים שנכנסים לעשרות פרויקטים בהייטק יודעים שרובם ייכשלו, אבל מספיקה חברה אחת שתצליח בגדול. זה ההייטק. אבל הסיכון בשותפויות הוא מפוזר, עם סל גדול של הרבה חברות. ציבור שנכנס להשקעה בשותפות מו"פ הוא יותר אוהב סיכון, ומי שלא אוהב סיכון, יכול להשקיע באג"ח ממשלתיות".

בהתאם לדרישות הרגולציה, השותפויות גם מתייחסות לגבי הסיכונים בפעילותן בתשקיפים שהן מפרסמות. כך, בין היתר, הן מציינות, כי ההשקעות שהן מבצעות הן "השקעות בסיכון והן בעלות סיכון וסיכוי גבוה יחסית להשקעות אחרות", כי הפעילות "כרוכה בהוצאות כספיות גדולות ובדרגה גבוהה של סיכון כספי ואי-ודאות" וכן, כי במקרה של כישלון, "עלולות השקעות השותפות בחברה מוחזקת לרדת לטמיון".

למשקיעים בבורסה יש נסיון עם שותפויות מוגבלות, בעיקר בתחום חיפושי הנפט והגז, שרבות מהן כשלו. מה ההבדל?

שטרית-בך: "לשותפויות הנפט והגז שהתחילו בפעילות בשנות ה-80 לקח הרבה זמן להבשיל, ומאז היו כאלה שהצליחו מאוד ובגדול והגיעו לשוויים של מיליארדי שקלים, והיו כאלה שלא הצליחו. כך גם עם חברות שהשקיעו לפני הרבה שנים במיזמי הייטק וזה לא כל כך תפס, כי זה הקדים את זמנו, וגם תעשיית ההייטק הבשילה בשנים האחרונות".

כישלון או הצלחה, מי שמבטיח לעצמו תמורה נאה מההנפקות בכל מקרה הם יזמי השותפויות, שכאמור גם מושקעים בשותפות שהם מנפיקים. מרגע ההנפקה יזמי השותפות גורפים באופן שוטף דמי ניהול מהשותפות המונפקת, ובמקרה של הצלחה הם נהנים גם מדמי הצלחה שמנים.

לדברי שטרית-בך, "הכסף הגדול פה הוא מדמי הצלחה, וזה קורה כשיש רווחים ויש 'אקזיטים', כך שהיזמים שותפים בהצלחה יחד עם הציבור. בשלב הנוכחי חובת ההוכחה היא על היזמים, ויש להם אינטרס להראות הצלחות בהמשך, כך שהם לא ייכנסו להשקעה בחברה שהם לא מאמינים בה. דמי הניהול שהם מקבלים בהתחלה הם לא גבוהים, ואמורים לכסות את כל ההשקעות והזמן שהם משקיעים באיתור חברות".

ההטבה ששלחה את המוסדיים לשותפויות המו"פ

שתי מגמות בולטות חברו כדי להוליד את גל הנפקות שותפויות המו"פ הנוכחי: הריבית הנמוכה, אשר דוחפת את המשקיעים לאזורי פרופיל הסיכוי/סיכון הגבוה, ומסלול הטבה מס' 43 של רשות החדשנות, שבמסגרתו תוענק לגופים מוסדיים המשקיעים בחברות הייטק ישראליות הגנה על ירידת שווי של השקעותיהם.

הטבה 43 פותחה בימים שבהם הבורסה הייתה יבשה, וחברות מו"פ טובות ברחו לבורסות זרות. היא הושקה באופן מזורז בתחילת מגפת הקורונה, כדי לשמור על תעשיית הסטארט אפים המקומית, אולם מתקני התקנה לא צפו את ההשתוללות בשווקים שתיתן רוח גבית עוצמתית כל כך למהלך שלהם.

תקנה 43 לא נועדה דווקא לשותפויות מו"פ בבורסה, אלא גם לחברות טכנולוגיה בודדות ולאו דווקא נסחרות, אבל המוסדיים מצאו תועלת בשותפויות המו"פ, משום שאלה חוסכות מהן את הצורך להחזיק איש מקצוע מומחה לתחומי המו"פ השונים. שותפות נסחרת מאפשרת נזילות בלי תלות בעסקות מנזילות בחברות המו"פ עצמן, וזאת לעומת השקעה בקרן הון סיכון לא נסחרת, שתהיה נעולה ל-7-10 שנים לפחות.

לדברי האנליסט אורי הרשקוביץ, שהיה גם שותף בקרנות הון סיכון וגידור. "עידוד של השקעות מו"פ בישראל הוא רצוי.

אם איכות המנהלים גבוהה והם השקיעו בחברות טובות זה יכול להיות סיפור הצלחה. הבעיה עלולה להיות בגודל השותפויות. ישנו חיסרון לקוטן מבחינת גודל ההשקעה, ואז אחוז דמי הניהול גבוה", אומר הרשקוביץ. כתוצאה מגודל השותפויות, הן צפויות להשקיע בעיקר בחברות בשלבים מוקדמים, אבל כדי לשמור על השקעתן, ולא להידלל כאשר החברות תצטרכנה כסף נוסף, גם השותפיות תצטרכנה לגייס הון נוסף. רק בשותפויות שבהן ייבנה ערך לחברות במהירות, ניתן יהיה לשכנע את המוסדיים להגדיל את השקעתם".

גלי וינרב