דווקא בזמן קורונה – חייבים להשקיע בפיתוחים רפואיים

החודש התקיים יום ההצדעה לרופאי ישראל, שעמד בסימן הלחימה בנגיף הקורונה. מלאכת הקודש שהרופאים ושאר צוותי הרפואה עושים יום ולילה ראויה לכל השבחים וההוקרה של כולנו. אך צריך לזכור עוד מרכיב אחד חשוב בהישגים הרפואיים והוא החתירה המתמדת לפתרון בעיות אתגריות של מחלות, חלקן לא ידועות לנו וחלקן מסובכות וקשות לפתרון. היזמות, הדחף והחדשנות של הרופאים והמדענים הם חלק אינטגרלי בקידום הרפואה. ללא דחף זה לא היה לנו חיסון נגד הווירוס הקטלני תוך שנה מיום הופעתו, ולא היו לנו טיפולים מצילי ומאריכי חיים כפי שישנם היום. לכן ההצדעה לרופאים היא גם על הדחף הבלתי פוסק למצוא פתרונות מקוריים וחדשניים למחלות שלהן אין כיום פתרון, או שישנו פתרון שאינו מספק.

ישראל, שמוכרת בעולם כסטארט-אפ ניישן, מובילה גם בתחום החדשנות הרפואית. בשל התהליכים הביולוגיים, המכניים והנוירולוגיים המורכבים שמתרחשים בגוף האדם, ושאת חלקם אנו טרם מבינים די הצורך, החדשנות נעשית כמעט תמיד על ידי עבודת צוות של מהנדסים, מדענים וכמובן רופאים. מדינת ישראל הקימה מנגנוני תמיכה, שאמנם צנועים לעומת הוצאות ממשלתיות אחרות, אבל עדיין מאפשרים תמיכה בסיסית בפיתוח הרעיון לשלב של התכנות.

עם פרוץ המגפה, הדברים נהיו קשים יותר. ראינו את תוצאות ההזנחה המתמשכת של הרפואה, ורק בתושיית הצוותים הרפואיים, הנהלות בתי החולים וקופות החולים, אנו מצליחים להתמודד עם האתגר העצום. כאשר הכלכלה העולמית נמצאת באי ודאות, מטבעם של דברים המימון לרעיונות חדשניים נהפך לקשה יותר והרופאים עמוסים מדי בכדי לפנות זמן לטיפול בחדשנות. צריך גם לזכור שתהליכי פיתוח חדשנות רפואית, בייחוד זו המצילה חיים, מחייבים גם תהליכי רישוי יקרים ומסובכים שגורמים לכך שהתמורה לה זוכים הרופאים היזמים מגיעה לאחר הרבה שנים, לפעמים מעל לעשור. מערכת התגמול של הרופאים שקיימת היום אינה עוזרת ותומכת בחדשנות. זו אחת הסיבות שבעטיין רופאים-יזמים מעדיפים לפתוח מרפאות פרטיות או להגר לחו"ל על מנת להתפרנס, במקום לפנות לתחום היזמות הרפואית.

למרות כל זאת, בעשור האחרון ישראל תרמה לעולם חידושים מהפכניים בתחום הרפואה שהעניקו למיליוני חולים בעולם מרפא טוב יותר. בין הבולטים ביניהם: קופקסון, תרופה לטרשת נפוצה, מחלה ללא מרפא; TAVR החלפת שסתום לב אורטלי בצנתור ללא ניתוח לב פתוח; Given Imaging גלולת צילום שמחליפה קולונוסקופיה; ולאחרונה MIMS של חברת Sanoculis לטיפול מהיר בגלאוקומה, שמסתיימת בעיוורון אם לא טופלה, מבלי צורך להשתיל צינורית או סטנט בגלגל העין או לבצע ניתוח ארוך.

משרד הבריאות חייב להתנער

מדינת ישראל חייבת לתעדף את המחקר הרפואי היישומי בסדר העדיפויות הלאומי, לחזק את שיתופי הפעולה בין רופאים, מהנדסים, יזמים ואנשי אקדמיה; ולאפשר לרופאים את הזמן הדרוש, למרות העומס האדיר על בתי החולים, לפנות זמן ומשאבים עבור פיתוחים רפואיים חדשניים. חלוקת ההכנסות מהמצאה של רופא היא שליש לרופא ושני שליש למדינה, למרות שהרופא הוא הממציא ומשקיע שנים מזמנו הפרטי בפיתוח ההמצאה. הוועדה שעסקה בנושא לא התכנסה לדון בו מחדש מאז 2012.

שינוי מהותי בחלקו של הרופא מפירות המצאתו עשוי להפיח חיים מחודשים בתחום הפיתוח הרפואי, לרווחתם של הרופאים והמדינה כאחד. משרד הבריאות, בין המשרדים שהוזנחו במשך השנים, חייב להתנער, להקל על ביצוע ניסויים קליניים בישראל, ולהיות יותר תובעני בחלוקת התקציב השנתי - אם וכאשר יהיה כזה. גם על בתי החולים והצוותים הרפואיים עצמם לצאת מאזור הנוחות, להסכים לאמץ שינויים טכנולוגיים ולהתנסות בהם על מנת שיוכלו להיכנס כסטנדרט למערכת הרפואה הישראלית, שתוכל להמשיך ולהיות אחת המובילות בעולם.

הכותב הוא מומחה בכיר למחלת הגלאוקומה, מנהל רפואי של הסטארט-אפ Sanoculis, שהמציא ניתוח זעיר-פולשני לטיפול בחולי גלאוקומה