מכיסא המנכ"ל אל פסגת ההר המסוכן באירופה ובחזרה

הכתבה מטעם יורם קראוס

הר מטרהורן שבאלפים ממוקם בגבול איטליה-שוויץ ונחשב לאחד מההרים היפים בעולם. עם זאת, הוא ידוע גם כאחד מהמסוכנים בעולם הטיפוס. ההר בנוי כפירמידה תלולה בגובה 4,478 מטר, הטיפוס עליו מסוכן ביותר, ומעל ל- 500 מטפסי הרים מצאו את מותם בדרך לפסגה. כך צבר לעצמו המטרהורן מוניטין של אחד מהקטלניים ביותר בתחום טיפוס ההרים. מטפס ההרים יורם קראוס (52), מייסד ומנכ"ל חברת SMS ניהול פרויקטים וחברות הזנק, נשוי ואב לשלושה, מספר על סוד קסמו של ההר היפהפה והקטלני שזכה לכינוי The Mountain of Mountains - "הר ההרים".

מה מושך כל כך בטיפוס על הר שידוע ברמת מסוכנות גבוהה שכזו?

"המניע המרכזי בטיפוס הרים הוא היכולת להתמודד עם האתגר, אתה מטפס על הר כי אתה יכול. הטיפוס מביא אותך להתמודדות עם האופי שלך, עם הפחדים, הוא מאפשר לגלות עולם חדש שאינו נחקר, טיפוס הרים מבוסס על הרצון לכבוש פסגה ועוד פסגה, לאתגר את עצמך שוב ושוב ולהכניס את עצמך להתמודדות ומצבי קיצון שמעוררים בך את הרצון לחיות ואת התשוקה הפנימית שלך לחיים.

"טיפסתי על מרבית הפסגות באלפים, והמטרהורן ייחודי מבחינת האתגר שהוא מציע, הוא קשה ומורכב מאוד לטיפוס ומגיעים אליו רק מטפסים מתקדמים ומנוסים מכיוון שהוא בנוי כצוק תלול. הטיפוס בו הוא ברמת מסוכנות גבוהה ביותר ובגלל זה הוא נחשב לאחד מהקטלניים בתחום ומדורג חמישי בעולם בכמות ההרוגים לאורך השנים. המטרהורן הוא אתגר אמיתי שמותח את הגבולות עד לקצה.

"הערכים שמניעים אותי הם הרצון לחיות, לגלות, לחקור ולכבוש יעדים. העקרונות המנחים הללו משותפים גם לתחום טיפוס ההרים וגם לעולם העסקי שקשור לעולם הטיפוס בחבל הטבור, הטיפוס והעולם העסקי מבחינתי אחד הם.

"כמנהל אני מתמודד מדי יום ביומו עם אתגרים ועם הרצון לייצר ערך ומשמעות לחיים עבורי ועבור הלקוחות שלי ולסובבים אותי וכך זה גם בעולם הטיפוס, זו התמודדות בינארית עם אתגר, עם הטבע ועם ההר שמשמעותו עבורי היא שלמות, וכולנו רוצים להתמזג לתוך שלמות".

מה הביא אותך לטפס על המטרהורן שלוש פעמים?

"בכל מסע מטפסים ממקום אחר, פעם מהצד האיטלקי, פעם אחרת מהצד השוויצרי ובצירי תנועה שונים כלפי מעלה. כל טיפוס מציע אתגר חדש לחלוטין, בפעם הראשונה לא הצלחתי להגיע לפסגה מפני שהתפתחה סערה וקיבלתי החלטה לוותר על הפסגה ולרדת. בטיפוס הרים אתה קובע לעצמך כללים מאוד ברורים להגעה לפסגה, ואם אתה לא עומד בכללים האלו אתה כנראה תפצע או תמות. את הבנת המכלול של קביעת סט תהליכים, אני לוקח איתי לעולם העסקים. אתה חייב לקבוע לעצמך סט תהליכים מאוד ברור בדרך ליעד, כי הדרך למעלה עקלקלה ועליך לבצע תכנון מעמיק מראש ולהתכונן לכל תרחיש. במטרהורן ציר הטיפוס מסוכן מאוד, מורכב מבולדרים (סלעים ענקיים), כל פעם צריך למצוא ציר אחר "לטיפוס כי השלג והקרח משנים את מסלול הטיפוס כל פעם מחדש. זה מה שיפה בהר, הוא לא דומם, הוא גוף חי ומשתנה, בכל טיפוס אתה מוצא הר שונה לחלוטין וכל פעם אתה צריך להכיר וללמוד אותו מחדש ולהתחבר אליו. זה חיבור מרתק בינך לבין ההר והטבע. זה אחד מהדברים הקסומים במטרהורן ולכן טיפסתי עליו 3 פעמים ואם יתאפשר אטפס עליו שוב השנה".

 טיפוס על צוק תלול / צילום: יורם קראוס

"עומד על קצה היקום ומביט למרחק אינסופי מעל העננים"

יורם קראוס, כאמור, הוא יזם נדל"ן וחברות הייטק ומייסד ומנכ"ל חברת SMS ניהול פרויקטים. הוא חי את עולם הנדל"ן והבנייה קרוב ל-20 שנה ובמסגרת חברת SMS בנה אלפי יח"ד משרדים, מרכזי פיתוח, דאטה סנטר ופרויקטים הנדסיים מורכבים עבור חברות מובילות. לדבריו קיים קשר ערכי ישיר בין עולם טיפוס ההרים לעולם העסקי: האתגר, הצורך לכבוש פסגות והתהליכים שמביאים אותך אל הפסגה ולהצלחה בעסקים, כל אלו זהים ולכן מקפיד קראוס לשלב בחברה אותה הוא מנהל תהליכים ועקרונות שלמד בהרים, בדרך אל הפסגה.

מה מרגישים כשמטפסים על צוק תלול ובכל רגע עלולים ליפול לתהום?

"טיפוס הרים מסמל עבורי את הרצון לחיות, הטיפוס הוא תשוקה שבוערת בך, זו התמודדות עם מוות מתוך בחירה והיא גורמת לך לרצות לחיות ולנצל כל דקה בחיינו לטובת גילוי דברים חדשים, לטובת עשייה, ועל מנת להשיג את המטרות שהצבת לעצמך ולא לחיות באזור הנוחות שלך.

"כאשר אתה מטפס ומתמודד עם סכנת מוות בכל רגע, אתה מגלה את משמעות החיים, אתה מגלה את משמעות הטבע, ערכים שגדלת עליהם וחונכת עליהם מגיעים לידי ביטוי - זה מיזוג בינך לבין הטבע. יש אנשים שקוראים לכך אלוהות, אני קורא לכך שלמות, ושלמות מגיעה לידי ביטוי בתשוקה לחיים.

"החיים שלנו קצובים, מיום היוולדנו ועד יום מותנו אנחנו חיים, והשאלה היא מה אנחנו כבני אדם רוצים לעשות בחיים הללו, מרבית האנשים מחפשים את אזור הנוחות ומעבירים חיים שלמים ללא עשייה אמיתית. עבורי טיפוס הרים הוא דרך חיים, תפקידנו בעולם הוא לחקור, לפתח, ליצור ערך לנו, לסובבים אותנו ולעולם כולו ואם נצליח לעשות זאת, אזי היתה תכלית לקיומנו.

"אף מטפס הרים לא מטפס כדי למות, אף יזם לא מקים מיזם כדי להיכשל, הידיעה כי זה יכול לקרות תמיד קיימת, אך הדרייב לעשייה הוא מה שמניע אותי. תחשוב על תחושת הסיפוק בהגעה לפסגה, כבשת את פסגת העולם, אתה עומד על קצה היקום ומביט למרחק אינסופי מעל העננים, מעל כל דבר שעד היום השגת - זאת תשוקה אמיתית לעשייה אמיתית.

"שאלו אותי אם אני מפחד למות, תמיד ישנו פחד, הפחד לא נעלם לחלוטין אבל אני קורא לעצמי כל יום מחדש להביט על חיי ולשאול את עצמי מה עשיתי? מה יצרתי? מה שיניתי? מהם האתגרים שכבשתי ואיך התמודדתי אותם? וככל שאני עושה יותר וככל שאני מתמודד יותר, כך אני נהנה יותר וזה טיפוס הרים. אתה כובש את ההר כי הוא שם, אתה מטפס עליו כי אתה יכול, וזאת תוך התמודדות עם הקשיים הפיזיים והמטענים הריגשיים והמנטליים שמעצבים אותך והכל קורה שם בדרך לפסגה בהתמודדות עם הידיעה שאולי לא תחזור ושאתה בחרת בכך. אתה עומד על משטח צר בגובה 4,000 מטר ומבין שאם אתה נופל אתה נהרג ואולי גם גורר איתך את בן הזוג שלך לטיפוס שקשור אליך היישר אל מותו. הסיטואציה הזו מצריכה ממך תעצומות גוף ונפש אדירות ואחריות רבה".

איך מתמודדים עם הפחד?

"הפחד תמיד קיים, צריך לדעת להכיל אותו ולנהל אותו כי הוא חלק בריא ממנגנון ההישרדות שלך. ככל שאתה משקיע אנרגיות בתכנון מקיף ומעמיק של התהליך, כולל תכנון נקודות עוגן וחיזוי של כל מה שעלול להשתבש בדרך. כך אתה מוריד את מפלס הפחד ומאפשר לעצמך להביט באתגר באופן בהיר, נכון ונקי מהפרעות ככל הניתן. ככל שאתה מתפתח כמטפס וצובר ניסיון, אתה מתמודד עם הפחד שוב ושוב, כך מפלס הפחד יורד.

"טיפוס הרים אינו טיול בטבע, טיפוס הרים הוא מסע, הוא כיבוש אתגר, טיפוס הרים הוא תכלית, ולכן התמודדות עם הפחדים ועם עצמך צריכה להיות נשלטת על ידך כמטפס. אתה לומד לשלוט ברגשות שלך, בהוויה שלך, אתה עובד באופן קר ואתה צריך לקבל החלטות כל הזמן, ולדעת שייתכן ויהיה צורך לשנות אותן ולהתסגל למציאות חדשה שוב ושוב, וכל זה כאשר החל מגובה 3,500 מטר האוויר נעשה דליל ומשפיע על הגוף ותהליכי קבלת החלטות משתנים. אתה נדרש ללמד את המוח לחשוב באופן בהיר גם כאשר ריכוז החמצן בדם נמוך, אתה לומד לנשום מחדש, אתה מבין את משמעות התכנון הקפדני שביצעת לפני תחילת הטיפוס, שכן למעלה בגבהים כשהמוח עובד אחרת, רק התכנון, הניסיון והמקצוענות מגיעים לידי ביטוי בכל צעד שאתה מבצע. ככל שאתה ממשיך לטפס לגובה רב יותר, כך אתה מרגיש את העומסים מהסוג הזה רק הולכים וגוברים.

"טיפוס הרים הוא השתקפות החיים האמיתיים, הוא מודד אותך ביכולת קבלת החלטות, בהתמודדות עם מצבי קיצון משתנים, ויכולת קבלת החלטות קרה. ואם אתה טיפוס מקצוען ואופטימי, אתה תגיע לפסגה, אך במידה ואתה אדם פסימי, זה פשוט לא יקרה".

"בשניה אחת כל העולם מתהפך"

מעבר להר מטרהורן, טיפס יורם קראוס אל פסגות רבות מסביב לעולם בניהן פסגת הר אונקגווה (Aconcagua) שבארגנטינה, הר קלימנג'רו (Kilimanjaro) שבטנזניה, הר אלברוס (Elbrus) באירופה, פסגת מקלינלי (McKinley) באלסקה והרים נוספים, כאשר המטרה היא להשלים את "מסע 7 הפסגות" הנחשב למסלול הבגרות בקרב מטפסי ההרים מסביב לעולם. למרות הסכנות שמציב המטרהורן, מתכוון קראוס לשוב אליו למסע טיפוס כבר השנה במידה ויתאפשר הדבר.

ספר על הטיפוס למטרהורן שכמעט והביא למותך

"את הטיפוס התחלנו בעיירת הסקי צרמת (Zermatt) שבשוויץ, עיירה ציורית מדהימה, פגשנו במקום אווירת ספורט אתגרי, סקי, טיפוס הרים, טיפוס צוקים, צניחה חופשית, דאיה, סקי קרחונים, והמון אנשים מרתקים. לאחר יום יומיים של התאקלמות, עלינו עם רכבל לגובה 2,500 מטר ופתחנו בהליכה של 4 שעות עד לבקתת המטפסים הראשונה בגובה 3,100. פוגשים המון אנשים בחתך גילאים רחב מאוד, מגילאי ה-20 ועד אפילו לגיל 70. ערב רב של אנשים ושפות שהמשותף לכולם הוא המשיכה לאדרנלין וספורט אתגרי

"לפסגה יצאנו ב-4 לפנות בוקר, חושך מוחלט, מתחילים את הטיפוס וזה כמו סוג של תחרות ריצה כי לא משנה באיזה נתיב תבחר, תמיד יש עומס מטפסים בדרך למעלה, לכן כדאי להיות בין הראשונים. לאחר כשעה מתחילה הזריחה והיא מדהימה בגבהים האלה, מהפנטת, אבל אסור לאבד ריכוז בשל יופיה. בטיפוס בדרך למעלה אני קשור לבן הזוג שלי, פעם הוא מוביל ופעם אני, מטפסים יחד בזווית תלולה כארבע שעות איטיות ומפרכות עד לפסגה. פסגת המטרהורן שווה את כל המאמץ האדיר, אתה רואה את כל שרשרת הרי האלפים, יצירת אמנות, הטבע בשיא תפארתו. תחושת הניצחון שוטפת את הגוף, מרגישים על גג העולם. מחייכים, מצטלמים, אבל סך הכל נמצאים למעלה לא יותר מעשר דקות כי קר מאוד והרוח אדירה ואתה חייב לשמור על רמות האדרנלין הגבוהות והריכוז, ולהתחיל תהליך של ירידה. בשלב הזה של המסע חשוב מאוד לשמור על רמת עירנות גבוהה ביותר, כי עכשיו צריך לרדת מצוק בגובה של 1,000 מטר של סלעים משוננים, במקום שאתה יודע שנהרגו לא מעט אנשים. כבר נתקלתי בהרוגים בדרך והמראה לא פשוט".

"והנה זה כמעט והגיע גם אליי, תוך כדי תהליך הירידה האיטי והמסוכן, הנחתי את הרגל על זיז אבן, המסמרים בסוליית הנעל שלי נתפסו כמו שצריך וממש לקראת הצעד הבא זיז האבן נשבר והתחלתי בנפילה חופשית לכיוון התהום. אני יודע שאני מאובטח על ידי חבל, אבל לעיתים תנופת נפילה חזקה עלולה לנתק את האיבטוחים להר או לבן הזוג ואף למשוך אותו איתי לנפילה. בשניה אחת כל העולם מתהפך, אותו פרץ אדרנלין של אושר כיבוש הפסגה הופך להתפוצצות אדרנלין במוח בגלל מצב חירום אמיתי והבנה שאני בדרך למטה להתרסקות על סלעים וכנראה למוות. ניסיתי לייצר אחיזה בעזרת כל מה שניתן, בעזרת המסמרים של הנעליים, בעזרת הגרזן שאחזתי ביד אחת לתפוס איזו פינת סלע או חבל, לתפוס משהו, מה שרק אפשר - אך ללא הצלחה ולרגע אחד היה נדמה לי שזה הסוף.

"למזלי, הסחרור המסוכן הזה נעצר בבת אחת כאשר רגל ימין שלי נתפסה בחריץ בסלע והצלחתי לנעוץ בו את הגרזן שאחזתי ביד. הרגשתי שיד ימין שלי כמעט נתלשת ממקומה אבל הצלחתי לעצור את הנפילה ונעצרתי אי שם בדרך למטה. הכל נעצר, הסדרתי את הנשימה, איבטחתי את עצמי להר ובשניה אחת הכל חוזר לקדמותו. שמעתי צעקה מלמעלה 'אתה בסדר?!' צעקתי בחזרה שכן, וחשתי איך הדופק מתייצב ושאפשר לחזור לתהליך הירידה מההר. אין זמן לחשוב, אין זמן לעכל, את זה נעשה למטה בבקתת המטפסים. מצאתי את עצמי חוזר מהר מאוד לירידה מסודרת ומבוקרת מההר, כאילו לא היה כלום. אין למעלה זמן למחשבות פילוסופיות קיומיות, אסור לאבד פוקוס לרגע, עד שמגיעים לקרקע בטוחה.

"ברגעים האלו אתה מבין כמה החיים שבריריים ושהשליטה הדימיונית שלנו על מהלכי החיים חסרת כל אחיזה במציאות. לכן התובנה העיקרית עבורי, היא שיש לנצל כל רגע פנוי לעשייה אמיתית שכן משמעות העשייה היא תשוקה לחיים".

איך מתנהלים במצב של סכנת מוות מיידית?

"בקור רוח, אין דרך אחרת, אתה לומד ומלמד את עצמך כל העת לשלוט ברגשות, בתהליכי חשיבה, והתמודדות עם מצבים משתנים, לחץ יוביל אותך למוות וודאי וקור רוח יכול לחלץ אותך מהסיטואציה בה אתה נמצא. מעבר לזה, כל מה שעליך לעשות זה להמשיך להתמודד ולעולם לא להיכנע, זה מקביל לחיים העיסקיים, כל עוד תילחם, תהיה נחוש ותתמיד - אתה תצליח.

"אתה נמצא בפרץ אנרגיה אדיר בגלל תקלה שקרתה ואתה מנסה למצוא פתרונות ולהגיב ולבנות את כל המנגנונים שלמדת לאורך השנים כדי לצאת מהתהליך הזה ולצאת מכלל סכנה. לא עובר עליי שום דבר מיסטי, אני מתנהל בקור רוח. כך גם בעסקים, כשאני נתקל בקשיים אני ממפה את המצב, מנסה להבין מה גודל האירוע, היכן התחתית וכיצד אני מתחיל לטפס שוב למעלה.

"זה תהליך דומה גם בטיפוס הרים וגם בעולם העסקי כי אם תכנס לחרדות ולחץ אתה פשוט עלול למות. אתה מבין שאין לך שליטה על כל התהליכים שקורים אלא רק על חלקם, ואת החלק שבשליטתך אתה חייב לבצע בצורה הטובה ביותר. זה תהליך פשוט וכמעט בינארי כי מדד הלחץ שלך והיכולת להתמודד עם מצבי הקיצון הם אלו שיוציאו אותך מכלל סכנה. אתה חייב לשמור על האופטימיות שלך וגם של השותף שלך מתוך אחריות כלפיו, ומתוך ידיעה כי כצוות נדע לחלץ את עצמנו יחד ממצב סכנה. חשוב לדעת להסדיר את הנשימה ולייצר תגובה, לאסוף את עצמך, לאבטח את עצמך ולייצר המשך לתהליך עם סבלנות ונחישות. טיפוס הרים הוא לא משאלת מוות אתה מטפס כדי לכבוש וכדי לחזור. המוות נמצא שם כפי שהוא נמצא באופן ריאלי או מטאפורי בהמון פעולות וסיכונים בחיים ואתה צריך לדעת להתמודד מולו ולא לפחד".

 על פסגת המטרהורן / צילום: יורם קראוס

איפה מצליחים ליהנות יותר, בפסגה או למטה כשמבינים שהמטרה הושגה?

"כשמגיעים למעלה לפסגה תחושת הסיפוק היא אדירה. תחושת ניצחון. אבל מכיוון שאתה עדיין דרוך מאוד ויודע שיש לפניך את התהליך הירידה המורכב והמסוכן, רק למטה אחרי שירדת אתה חש תחושת הניצחון האמיתית. זאת תחושה של שלמות, של מיזוג בינך ובין הטבע ורק אז אתה מצליח להכיל את החוויה. שמונה שעות של טיפוס וירידה עם קשיים, התמודדות עם מוות, עם פחדים, תקלות, עם חוסר בחמצן, עם מראות של מטפסים שנפצעים ונהרגים והנה אתה למטה, עטוף בתחושה של סיפוק אדיר, בידיעה כי האתגר הבא בדרך.

"לטיפוס ההרים קשר ערכי מובהק לחיים העסקיים ולחיים בכלל, הוא בוחן כל פעם מחדש את היכולת שלך להתמודד עם ניהול מורכב ועם אירועים לא צפויים בקור רוח, בחשיבה נכונה ובידיעה כי זה לא מסתיים עד שזה לא מסתיים. אתה לומד לכבוש את היעדים שהצבת לעצמך, לא לפחד מהצלחה או כישלון וכי אין יעד שלא תוכל לכבוש לו רק תרצה. כמטפס הרים וכמנהל אני מטמיע היכולות האלו גם באנשים שאיתי ולפסגה אנחנו מגיעים יחד.

"טיפוס הרים הוא ספורט אתגרי קשוח ומסוכן ומעמיד אותך מול קשיים פיזיים ומנטאליים אדירים, בגלל זה ישנם מעט מאוד מטפסי הרים בעולם ואני שמח שאני אחד מהם. עבורי מדובר בהתגלמות החיים עצמם, מיזוג מושלם בינך לבין הטבע שמעניק לך הזדמנות לחקור, ללמוד ולגלות וזו התשוקה האמיתית לחיים בעיניי".