מנכ"ל מודרנה: הרגולציה לחיסונים למוטציות תהיה פשוטה; הקורונה תישאר כאן לנצח

חברת מודרנה הודיעה אתמול (ב') כי החיסון שפיתחה יעיל נגד הווריאנט ה"בריטי" של הקורונה, ועדיין מראה יעילות, אם כי פחותה, נגד הווריאנט ה"דרום אפריקאי". לכן, החברה מפתחת זריקת דחף ייעודית לוריאנט הזה, ליתר ביטחון.

בשיחת הוועידה של מודרנה, אמר מנכ"ל החברה סטפן בנסל כי הרגולציה לחיסוני דחף כאלה, עבור מוטציות חדשות במקום ובזמן שיהיו דרושים, תהיה מקלה ביחס לרגולציה לפיתוח חיסונים חדשים לגמרי.

בשיחה עם אתר יאהו פייננס, הוא תיאר תרחיש שבו מוטציות כאלה מתרחשות מעת לעת, מהר יותר מקצב ההתחסנות של האוכלוסייה, ולכן הקורונה תישאר איתנו "לנצח". בתרחיש כזה, באזורים בהם יתפתחו מוטציות חדשות, יינתנו זריקות דחף עונתיות.

בנסל העריך כי זריקת דחף כזו תוכל להינתן במינון נמוך משמעותית משתי הזריקות הראשונות, כי בכל זאת החיסון המקורי כבר הכין את מערכת החיסון במידה מסוימת גם נגד הווריאנט. בתרחיש כזה, ניתן יהיה ליצר חיסוני דחף עבור חלק גדול יותר מאוכלוסיית העולם, בכושר היצור הקיים של החברה, בשנים הבאות.

מניית מודרנה  עלתה אתמול ב-12%, לשווי של כ-58 מיליארד דולר. אנליסט הביומד אורי הרשקוביץ אמר כי אלה אכן חדשות טובות עבור חברות החיסונים. מחד, החיסונים שלהם מגנים ואינם מיותרים נגד הווירוס המקורי ונגד הווריאנטים. מאידך, תהיה להן עבודה לעוד הרבה שנים.

הווריאנט הבריטי, נגדו החיסון יעיל, הוא היום נפוץ בישראל, ואף הופך בהדרגה לווריאנט הדומיננטי בהיותו מדבק יותר. נגדו, כאמור, החיסון יעיל. הווריאנט הדרום אפריקאי כבר אותר בישראל בכ-9 שרשראות הדבקה. החיסון נמצא על פי הניסוי של מודרנה כיעיל פחות נגד וריאנט זה, כאמור, אך עדיין יש לו פעילות נגדו. לא ברור כיצד תתבטא הפעילות המופחתת הזו בשטח.

רוב הציבור הישראלי חוסן עד כה בחיסון של חברת פייזר. חיסון זה נבדק ונמצא יעיל נגד הווריאנט הבריטי, אך לא נבדק נגד הדרום אפריקאי. אולם, החיסונים דומים כך שהגיוני כי הפעילות תהיה גם היא דומה.

דם מחלימים שנבדק בארה"ב, נמצא גם הוא יעיל נגד הווריאנט הבריטי, אך משמעותית פחות יעיל נגד הווריאנט הדרום אפריקאי. יש לציין כי בבדיקה הזו, נמצאה שונות גבוהה בין נבדקים, וגם לאורך זמן, כאשר ככל שעבר הזמן נוצר פרופיל נוגדנים רחב יותר בגוף המחלים.

"קראתי את המאמרים המקצועיים של חוקרים הבוחנים את יעילות חיסוני פייזר ומודרנה נגד המוטנטים השונים", אומר פרופ' ג'וני גרשוני, אימונולוג חוקר נגיפים מאוניברסיטת תל אביב. "יש להבין שבמבחנים שמתבצעים במעבדות השונות נהוג להשתמש בדוגמאות דם מהולות.

"לדוגמה, במאמר שהתפרסם רק אתמול שבחן את יעילות חיסון מודרנה נגד המוטנטים הבריטי והדרום אפריקאי, מצאו שאפילו במהילה פי 1,500 של דם מחוסן, המוטנט הבריטי מנוטרל לגמרי. על מנת לנטרל את המוטנט הדרום אפריקאי אפשר למהול לא יותר מפי 300! ומכאן נאמר שכושר הנטרול כלפי המוטנט האפריקאי פי 6 פחות יעיל בהשוואה לנטרול המוטנט הבריטי.

"אולם יש לזכור שבחיים האמתיים דמינו לא מהול כלל. כשהנגיף המוטנטי ידביק אדם מחוסן יהיו בו מגוון של נוגדנים מנטרלים בריכוז פיסיולוגי - כלומר לא מהול כלל." יש להניח שהחיסונים של פייזר ושל מודרנה ימצאו כיעילים למדי בהתמודדות נגד המוטנטים האלה, אומר גרשוני.

בעולם התגלו ואף יתגלו בעתיד מוטציות נוספות, שעלולות להיות מדבקות יותר מהקורונה המקורית, שלא ברור מה יעילות החיסונים נגדם. כך לדוגמה המוטציה הברזילאית והמוטציה הקליפורנית - בכל מקום שיש הדבקות יש סיכוי שיופיעו זנים מוטנטים חדשים.

החדשות הטובות הן שככל ששיעור גדול יותר מן הציבור יהיה מחוסן כלפי הווירוסים הקיימים, כך יהיו לאלה פחות הזדמנויות לעבור את המוטציה. בסך הכל הקורונה היא וירוס שעובר מוטציות לאט מן השפעת, למשל, ולכן יש סיכוי כי ברמת תחלואה נמוכה, ניתן יהיה לפתח חיסוני דחף מהר יותר מכפי שהמוטציה תתפשט, ובסופו של דבר להביא את המגיפה לרמה מינימלית ולהפחית את קצב ההתחסנות מחדש הדרוש לשם שליטה במחלה.

פרופ' גרשוני מדגיש כי אפילו אם נמצא שהחיסון יעיל פחות נגד הווריאנט הדרום אפריקני, הוא ככל הנראה יעיל מספיק להגן על ציבור המחוסנים ולהאט את התפשטות הווריאנטים בחברה.

כמו כן ציין גרשוני כי ישנו רק מספר מוגבל של מוטציות שמצד אחד משנות מאוד את הווירוס עד כדי כך שהוא חומק מהחיסון, ומצד שני עדיין מאפשרות לו להיקשר לתא ביעילות. הווירוס כעת "חוקר את מרחב המוטציות", ומצליח למצוא את הפתרונות היעילים ביותר מ"נקודת מבטו", אולם אין הכרח שהוא ישתנה ללא הרף ואין הכרח שיופיעו מוטנטים חמקניים שיחייבו עדכון החיסונים מדי עונה.

עם התפתחות של וריאנטים שונים של קורונה לצד חיסון הדרגתי של העולם נגד המחלה, עולה גם שוב שאלת אי השוויון, כאשר ייתכן שחלק מן הווריאנטים יזכו בפתרונות של זריקות דחף מהר יותר מאחרים, כתלות ביכולת של תושבי אותן מדינות לשלם עבורם. במקביל, ייתכן שעם הזמן יוקמו חברות חיסונים מקומיות במדינות השונות, שיפתחו חיסונים למוטציות המתפשטות באותה המדינה.