נשיא ארה"ב ג'ו ביידן חתם על צו נשיאותי ביום שני, שקבע כללים מחמירים יותר לגבי רכש ממשלתי. זאת על מנת להגביר קנייה של מוצרים תוצרת ארה"ב - צעד לכיוון קיום ההבטחה שלו "לקנות אמריקאי", על מנת לחזק את הייצור המקומי.
המדיניות החדשות תכלול החמרה של כללי הרכש לממשלה, על מנת שיהיה קשה יותר לסוכנויות פדרליות לרכוש מוצרים מיובאים; עדכון של ההגדרה מהם מוצרים תוצרת ארה"ב; והעלאת הדרישה לתוכן מקומי. הצו הנשיאותי גם מכוון לוודא שלחברות קטנות ובינוניות תהיה גישה טובה יותר למידע הנחוץ על מנת להשתתף במכרזים ממשלתיים.
"תחת תוכנית השיקום Build Back Better, נשקיע מאות מיליארדי דולרים ברכישת מוצרים וחומרים אמריקאים על מנת לבצע מודרניזציה בתשתיות שלנו והכוח התחרותי שלנו יגבר בעולם שהוא תחרותי", אמר ביידן במסיבת עיתונאים.
כמה כלכלנים ומומחי סחר הביעו ספק ביכולת של מדיניות כזו להשפיע, וציינו את הנפח הקטן של רכש ממשלתי בכלכלה הכללית. כמו כן הם הצביעו על סיכונים העשויים לכלול מחירים גבוהים יותר ומקרים של פעולות תגמול נגד יצוא אמריקאי.
בעוד השפעת ההחלטה אולי תהיה קטנה, הצו מרמז על הכיוון הכללי של מדיניות הסחר של ביידן וההתמקדות שלה בפועלים אמריקאים. בצו מצוין שביידן מחויב לעבוד עם שותפים ובני ברית על מנת לבצע מודרניזציה בכללי הסחר הבינלאומי, כולל אלה הקשורים ברכש ממשלתי, "על מנת לוודא שכל המדינות יכולות להשתמש בדולרים של משלמי המסים שלהן על מנת להגביר השקעה בארצות שלהם".
ג'יימס ויינר, מנכ"ל החברה לייצור טקסטיל מתקדם Shawmut Corp , שמקום מושבה בברידג'ווטר, מסצ'וסטס, אמר שהוא מקווה שההתמקדות החדשה בחוקי "לקנות אמריקאי" תעודד את הממשלה הפדרלית לרכוש עוד מהחלוקים הרפואיים שהחברה שלו החלה לייצר במהלך המגפה.
יותר מ-100 עובדים מייצרים חלוקים לסוכנות ללוגיסטיקה ביטחונית במסגרת חוזה שצפוי להסתיים בפברואר. ויינר אמר שפוליטיקאים והציבור הבינו את הסכנות הכרוכות בהסתמכות על ספקים זרים לסחורות חיוניות והוא רוצה שהקונגרס יאריך את כללי "לקנות אמריקאי" לסוגי מוצרים נוספים.
"גם מבחינה כלכלית וגם פוליטית זה יכול לעבוד", אמר.
יוזמת "לקנות אמריקאי" של ביידן דומה ליוזמה של הנשיא הקודם דונלד טראמפ, אשר הייתה חלק ממדיניות "אמריקה תחילה" שלו וכללה מלחמות מכס עם סין ועם שותפות סחר אחרות.
המדיניות תשפיע על חוזים בשווי של מאות מיליארדי דולרים
המדיניות החדשה של ביידן תשפיע על חוזי הרכישות הישירות של סוכנויות פדרליות לסחורות ושירותים, שהגיעו לסכום כולל של 586 מיליארד דולר בשנת הכספים 2019, כך לפי המשרד הממשלתי לאחריותיות. במשרד אמרו שמוצרים זרים היוו פחות מ־5% מהרכש הפדרלי הישיר אך הזהירו שהכמות בפועל עשויה להיות גדולה יותר בגלל טעויות מערכת ומגבלות מסוימות.
בעוד רכש ממשלתי ישיר מהווה רק שבריר מהכלכלה האמריקאית, ההשפעה של המדיניות החדשה על חברות מקומיות ומשרות עשויה להיות משמעותית אם סטנדרטים של "לקנות אמריקאי" ייושמו על תוכניות הוצאה מסיביות לגבי תשתיות ואנרגיה שהממשל החדש מבקש ליישם.
"הצו הנשיאותי הזה יסגור פרצות המאפשרות לסוכנויות לעקוף את דרישות 'לקנות אמריקאי' ויגביה את הרף לתוכן מקומי", אמר ריצ'רד טרומקה, נשיא AFL-CIO בהודעה לתקשורת. "הצו הוא הצעד ראשון מוצלח לחידוש הייצור באמריקה".
קבוצות המייצגות יצואנים גדולים הזהירו נגד מדיניות פרוטקשן, כגון החלשה של הסכמי הרכש הממשלתיים עליהם חתומה ארה"ב במסגרת ארגון הסחר העולמי, מפני שזה עשוי לגרום למדינות אחרות לסגור את הדלת בפני חברות אמריקאיות בתגובה.
"הדגשה של חוקי 'לקנות אמריקאי' שהם קשוחים כבר עכשיו עשויה להעלות את המחיר של פרויקטים ממשלתיים, ולחתור תחת הפוטנציאל שלהם ליצור משרות ולעודד את הצמיחה", אמר ג'ון מרפי, סגן נשיא בכיר למדיניות בינלאומית בלשכת המסחר של ארה"ב.
בעולם בוחנים את הצעדים הראשונים של ביידן
מדיניות "לקנות אמריקאי" של ביידן נצפית מקרוב על ידי בנות בריתה של ארה"ב, המקוות ליחסי מסחר ידידותיים יותר לעומת מה שהיה תחת ממשל טראמפ. ביידן אמר מספר פעמים שינסה לעבוד יותר מקרוב עם בנות בריתה של ארה"ב ובכפוף לכללי מסחר המחייבים את כל הצדדים.
שר החוץ של קנדה, מארק גרנו, אמר לתאגיד השידור הקנדי ביום ראשון שראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו ביטא את חששות מדינתו לגבי תוכנית "לקנות אמריקאי" בשיחת טלפון עם ביידן ביום שישי.
אסוואר פראסאד, פרופסור למדיניות מסחר וכלכלה באוניברסיטת קורנל, אמר שהצו הנשיאותי מראה שמדיניות הסחר של ביידן צפויה להישאר ממוקדת בעדיפויות פוליטיות פנימיות של ארה"ב.
"שותפות סחר של ארה"ב, שאולי צפו גישה יותר משתפת פעולה ופחות תוקפנית מממשל זה, מקבלות אזהרה על כך שהשריף החדש בעיירה לא פחות קשוח מזה שהיה לפניו", אמר.
פקיד בכיר בממשל ביידן אמר שאחת המטרות של מדיניות "לקנות אמריקאי" היא לחזק את שרשרת האספקה האמריקאית אחרי שמגפת הקורונה חשפה חולשות במערכת להפצת ציוד רפואי חיוני וציוד בטיחות. הממשל, כך אמר, רוצה להבטיח ש"שלעולם לא נהיה במצב בו אנו צריכים להישען על מדינות שלא שותפות לאינטרסים שלנו לספק חומרים חיוניים בשרשרת האספקה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.