פסק דין שני בתביעות שהגיש בית ההשקעות אי.בי.אי נגד כמה מלקוחותיו בעקבות הפסדי עתק של כ-35 מיליון שקל שנוצרו בחשבונות הפרטיים שלהם לפני כשלוש שנים בשל מסחר בנגזרים על מדד הפחד (VIX) בארה"ב.
בתחילת השבוע דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את בקשת הרשות להתגונן של אחד הלקוחות שנתבעו בהליך, וחייב בפסק דין את אותו הלקוח לשלם לאי.בי.אי את מלוא סכום התביעה נגדו, בסך של 6.95 מיליון שקל. בנוסף, חויב אותו הלקוח בהוצאות משפט של 20 אלף שקל.
לדברי אי.בי.אי, ההליכים המשפטיים נגד יתר הלקוחות המעורבים באירוע האשראי ממשיכים להתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ואין כל ודאות שהיא תצליח לגבות את מלוא החוב מלקוחות אלו או מהלקוח שנגדו נקבע פסק הדין.
מיופה-הכוח: גולדשטיין
מדובר בתביעות שהגיש אי.בי.אי נגד איל גולדשטיין, מרינה גופמן, אביבה גולדשטיין, יורם שקד, אהוד יפלח, שחר סנפירי, נמרוד שי, רן חי ויהודה חי, בגין ההפסדים שנוצרו בחשבונותיהם בעקבות מסחר בנגזרים על מדד הפחד (VIX) בארה"ב.
גולדשטיין סחר בנגזרים אלו בחשבונותיו הפרטיים וכן שימש כמיופה-כוח בחשבונות הלקוחות האחרים שנתבעו. על-פי אי.בי.אי, בשמונה חשבונות ששימשו את הנתבעים לפעילות מסחר עצמאית, בוצעה פעילות בנגזרים לצורך יצירת פוזיציית חסר (Short) על מדד ה-VIX.
מדד ה-VIX מודד את התנודתיות הגלומה באופציות הנסחרות על מדד שוק המניות האמריקאי S&P 500. בשנה שלפני האירוע המדובר רשם מדד S&P 500 עלייה עקבית, שלוותה בתנודתיות נמוכה יחסית ושהתבטאה בתנועת ה-VIX בטווח מצומצם של 9-15 נקודות. כך, שמכירה בחסר של המדד הייתה יכולה להוביל לגריפת רווחים מהתנודתיות הנמוכה.
מדד הפחד זינק
עם זאת, בשבועיים שבין 26 בינואר 2018 ל-8 בפברואר 2018 נפל מדד S&P 500 ב-10% ואילו מדד ה-VIX זינק בתגובה מרמה של 11 נקודות ב-26 בינואר לרמה של 37 נקודות ב-5 בפברואר. זינוק זה הוביל להפסדים הכבדים שנרשמו בשמונת חשבונות המסחר שניהל גולדשטיין עבור עצמו ועבור הנתבעים האחרים.
במהלך ימי המסחר של 5 בפברואר 2018 ו-6 בפברואר 2018 נכנסו חשבונות הלקוחות של אי.בי.אי ליתרת חובה, אשר לאחר סגירת פוזיציית החסר האמורה עמדה על סכום של כ-35 מיליון שקל. בעקבות ההפסדים, שנרשמו בדוחותיה הכספיים, הגישה אי.בי.אי תביעה נגד בעלי החשבונות, וב-29 ביולי 2018 אישר בית המשפט המחוזי בפסק דין הסדר פשרה עם אחד מהם (נמרוד שי).
בהתאם לפרטי אותו הסדר, שילם אותו לקוח סכום של 615 אלף שקל, שהיווה את מלוא סכום החוב שלו לאי.בי.אי. עוד קודם לכן, במהלך יוני 2018, הגישו ארבעה מהנתבעים תביעה נגדית על סך של 2.1 מיליון שקל נגד אי.בי.אי וגולדשטיין, ובה ביקשו מבית המשפט לפסוק כי במעשיהם ובמחדליהם פעלו אי.בי.אי וגולדשטיין בחוסר תום-לב והפרו חובות חקוקות.
בבקשה למתן פסק דין שהגיש אי.בי.אי נגד גולדשטיין, נכתב כי בהתאם להחלטת בית המשפט מחודש דצמבר 2020, היה על גולדשטיין להפקיד עד 10 בינואר 2021 ערובה במזומן על סך של 500 אלף שקל, וזאת לצורך אישור בקשתו למתן רשות להתגונן. ערובה זו נדרשה לאחר שבית המשפט קבע קודם לכן כי הגנתו של גולדשטיין היא הגנה דחוקה ועל כן יש לעשות שימוש בתקנה 210 לתקנות סדר דין אזרחי. עם זאת, הערובה לא הופקדה ועקב כך הוגשה הבקשה למתן פסק דין, שכאמור התקבלה.
בתביעה טענה אי.בי.אי כי גולדשטיין התקשר עמה בהסכם לקבלת גישה למערכת מסחר אינטרנטית עצמאית, לפי שיקול דעתו הבלעדי, באמצעות ברוקר זר. הוא ביצע בעצמו את כל הוראות המסחר שהובילו להפסד, ללא ייעוץ או מעורבות של אי.בי.אי בנוגע להשקעות שבחר לבצע.
עוד טענה אי.בי.אי, כי גולדשטיין אף התחייב בכתב שכל הוראות המסחר שייתן הן ללא שיקול דעת של אי.בי.אי ועל אחריותו הבלעדית, והצהיר כי ידוע לו שההפסד בשל הוראותיו עלול להיות בלתי מוגבל. מנגד, טען גולדשטיין כי אי.בי.אי הוא אשם תורם, אולם בית המשפט לא קיבל את הטענה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
