ארנק דיגיטלי: למה זה טוב לנו, למה זה רע ואיך החברות מתכוונות להרוויח מזה?

במה שונה הארנק דיגיטלי, ומדוע זו גזרה כל-כך בוערת?

הארנק הדיגיטלי - כלומר תשלום עם הטלפון בקופה - הוא פשוט דרך נוחה יותר לשלם מאשר בכרטיס אשראי. העתיד הוא בארנקים דיגיטליים. בעוד כמה שנים זה יהיה סטנדרט התשלום: כולנו נשלם עם הארנק בסופרמרקט, בקיוסק או בחנות הבגדים.

והאמת היא, שאפשר לשלם עם הטלפון בקופה כבר עכשיו. לכל אחת מחברות כרטיסי האשראי יש אפליקציה משלה ואפשר לשלם באמצעותה. כמה מאתנו עושים את זה? הרוב לא. בין היתר, כי לא בכל בתי העסק מורגלים בעצמם לעניין וזו הסיבה שמדובר בגזרה בוערת ושהשחקנים בשוק משקיעים מאמצים אדירים בקידום הארנק. כולם רוצים "לתפוס" ראשונים את הרגלי הקנייה שלנו, כדי שכשנתחיל לשלם עם הטלפון בחנויות, כבר נתרגל לארנק מסוים - כלומר, אפליקציה מסוימת - ונלך אתו.

היכן כבר פיתחנו הרגלים? בתחום אפליקציות התשלום שמאפשרות העברת כסף מאדם לאדם, כשהדומיננטית ביותר בשוק היא ביט של בנק הפועלים. לצדה ישנן גם פייבוקס של דיסקונט ופיי של לאומי. הפועלים ודיסקונט מקווים להמיר את ההרגלים שכבר הושרשו להרגלים חדשים בשימוש בארנקים דיגיטליים, ולכן הם מפתחים את הכיוונים האלה בביט ובפייבוקס. אחרי כמה שנים שבהן אפליקציות התשלום רק שרפו מיליונים מבלי שהיו רווחיות, כעת הפועלים ודיסקונט מנסים לפתח מודל עסקי דרך הארנק הדיגיטלי.

האם זה טוב לצרכן ולמה יש כאלה שחוששים?

לצרכן נוח מאוד להעביר כסף לחבר ולשלם בקופת בית עסק דרך אפליקציה אחת, תהיה זו ביט, פייבוקס או פיי. אם אפליקציית ביט, למשל, תאפשר גם שימוש בה כארנק דיגיטלי - כפי שהיא רוצה - הרי שזה נוח יותר מאשר לשלם לחבר בביט ולבית עסק באפליקציה אחרת, למשל אפל-פיי. מה מבחינת בתי העסק? להם זה לא משנה. את עמלת הסליקה הם ישלמו בכל מקרה ובאותו הגובה. ובגלל הנוחות שטמונה ביכולת לרכז כמה פעולות במקום אחד - כפי שאנחנו עושים כיום בגוגל למשל - מנסות כיום ביט ופייבוקס להוסיף עוד פונקציה לאפליקציות התשלום שלהן, וזו הפונקציה של ארנק דיגיטלי.

ומה מעורר חשש? הדוגמה הרלוונטית היא המקרה של ביט. כדי שנוכל לשלם עם ביט כארנק דיגיטלי, אנו צריכים להיות מסוגלים להזין לאפליקציה את כרטיס האשראי שלנו, ורוב המתחרות בשוק - בנקים אחרים וחברות כרטיסי אשראי - לא רוצות לאפשר זאת בכרטיסים שלהן, כי הם רוצים שנשתמש באפליקציית התשלום שלהן. לכן ביט מעוניינת להשיק כרטיס אשראי משלה, ביט כארד, יחד עם חברת כאל.

המודל הזה עשוי לעמוד בסתירה לרוח רפורמת שטרום להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית מ-2017. לפיה, שני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, לא יכולים להתרחב ליעדים נוספים בתחום כרטיסי האשראי, מעבר להנפקת כרטיסים ללקוחותיהם. היא גם קבעה שישראכרט ולאומי-קארד (כיום מקס) יופרדו מהפועלים ולאומי בהתאמה. התכלית הייתה הגברת התחרותיות במשק, דרך זה שעוד גופים, כמו ישראכרט ומקס, יתחרו עלינו כצרכנים ויציעו לנו הלוואות בתנאים טובים יותר.

סוגיית מעקף-שטרום נבחנת כיום בידי בנק ישראל. רשות התחרות גם בוחנת אם מעורבים הסדרים כובלים בתוכנית של ביט, כי עומדים על הפרק שילובי ידיים עם מתחרים. מדובר בשילוב ידיים מסתמן עם כאל, שנשלטת בידי בנק דיסקונט, ועוד אחד מסתמן מול בנק מזרחי-טפחות, שאולי יאפשר לבעלי כרטיסי אשראי של הבנק להכניס אותם לתוך הארנק של ביט, וזאת תוך תשלום לביט. לצד הבדיקות שמתקיימות בעניינים אלה, הארנק והביטכארד טרם הושקו.

הפועלים מצדו טוען שהמהלך שהם מכוונים לו תומך ברוח ועדת שטרום, "כי הוא מפנה לקוחות חדשים לחברת כרטיסי אשראי (כאל) אשר נהנית גם מהכנסה וגם מגיוס לקוחות חדשים", וגם כי: "לא ניתן להצביע על כל צעד אנטי תחרותי או שאינו לגיטימי שהבנק נקט".

למה כולם נושאים עיניים לאפל-פיי ומה עם גוגל?

סיבה עיקרית להתחממות גזרת הארנקים הדיגיטליים בישראל כיום היא היערכות השחקנים לקראת הכניסה הממשמשת ובאה של אפל-פיי לישראל. אפל-פיי היא ללא ספק בשורה, אבל הבשורה מוגבלת שכן מי שיוכלו ליהנות ממנה הם רק בעלי אייפונים. יותר מכך, בעלי אייפונים לא יוכלו להשתמש באף ארנק דיגיטלי אחר מלבד אפל-פיי, מה שנקרא גן סגור. לכן על אף שביט מנסה להוות קונטרה לאפל-פיי, במובן זה שהיא שואפת לכך שכל סוגי כרטיסי האשראי יוכלו להיות מוזנים לתוך הארנק שלה, הרי שבעל אנדרואיד שמשתמש בביט כארנק, יוכל לעבור לאפל-פיי רק אם יזנח את הטלפון הישן ויעבור לאייפון. לא מדובר באימה תחרותית גדולה כל-כך. לכן המפץ הגדול בשוק הארנק הדיגיטלי עשוי להתרחש רק אם וכאשר גוגל-פיי תגיע לישראל. לכן בשורה התחתונה, התחרות האמיתית בגזרת הארנקים כיום היא בין השחקנים הישראליים דווקא.

שחקנים פיננסיים וקמעונאיים, מה הם מנסים להרוויח?

כפי שנודע בשבוע שעבר, אל קלחת הארנקים הדיגיטליים מעוניין להיכנס בקרוב גם בנק דיסקונט בשיתוף-פעולה מעניין עם רשת הקמעונאות הגדולה בישראל, שופרסל. פייבוקס אמורה להפוך לחברה עצמאית שהשתיים שותפות בה, ויציאתה לדרך תלויה גם כן באישור הרגולטור. פייבוקס החדשה תציע לא רק ארנק דיגיטלי, כי אם גם "סופרמרקט פיננסי".

מה הכוונה? היא רוצה להציע לנו מגוון של מוצרים פיננסיים מכל מיני גופים, למשל הלוואות, משכנתאות ומוצרי השקעה, לצד אפשרות לקבל גם ייעוצים למיניהם. מה המודל העסקי? על כל מוצר פיננסי שהלקוח ירכוש, של דיסקונט ושאינו של דיסקונט, החברה המשותפת תגזור עמלה כלשהי (מהעמלה של המוצר). האם באמת דיסקונט לא יתעדף את מוצריו שלו בסופרמרקט פיננסי שכזה? ימים יגיד.

דיסקונט מקווה להשיג גישה ל-2 מיליון הלקוחות של מועדון שופרסל, ביניהם 640 אלף בעלי כרטיס אשראי של המועדון. שופרסל, מצדה, רוצה להתפתח לעולמות חדשים, כמו פיננסים, וגם להשיג גישה ל-1.5 מיליון משתמשי פייבוקס. לא כולם, כמובן, לקוחות שופרסל.

כדי להבין את הריצה של שחקנים פיננסים וקמעונאיים לתחום כדאי לשים לב לדברים שאמר לאחרונה איציק אברכהן מנכ"ל שופרסל בשיחה עם משקיעים: "אנחנו מזהים שעולם הבנקאות הוא מסורתי, כבד וישן. באו הסינים והוכיחו לעולם שאפשר אחרת", אמר אברכהן. "יש לנו הזדמנות לייצר משהו חדש שיגביר באופן דרמטי את התחרות בעולם הבנקאות בישראל וגם לאותת לשחקנים מבחוץ שנכנסים לארץ. אנחנו אומרים לציבור הרחב: 'חברים, יש לכם מאתנו הרבה בונוסים בעולמות הארנק הדיגיטלי של שופרסל ואתם יכולים לקבל מיגוון רחב של שירותים בנקאיים. אתם לא חייבים לפתוח אצלנו חשבון עובר ושב. אתם לא חייבים שום דבר'".

ואכן היעד הסופי, הגביע הקדוש, לכל השחקנים בזירה הזו - באופן טבעי - הוא עוד לקוחות. ביט, פייבוקס ופיי הם דרך טובה מבחינתם של הבנקים להשיג גישה ללקוחות שאינם בהכרח בעלי חשבון בנק אצלם, ודרך אפליקציה חינמית, שימושית וכיפית להצליח בסוף - אולי - למכור להם ממוצריהם. הארנק הוא השלב הבא באבולוציה. הוא הדרך להגיע לעוד ועוד משתמשים ולקוחות. מבחינת חברות כרטיסי האשראי, הארנק הוא דרך להציע חוויית קנייה טובה יותר ופלטפורמה פרסומית. הקהל שנמשך לטכנולוגיה ולחדשנות הוא צעיר יותר, הוא הדור הבא, והבנקים רוצים אותו אצלם. ובאופק כולם כבר רואים את המתחרה החדש מגיע, הבנק הדיגיטלי בהובלת פרופ' אמנון שעשוע, ממייסדי מובילאיי, ורוצים לשפר עמדות לקראתו.