הקמפיין של עמותת ידיד לחינוך: "המטרה היא לעורר מודעות לאורך זמן"

עוד לפני שהייתם מתחבטים בשאלה "למי היית עוזר קודם לבן שלך או לאבא שלך?" שמופיעה בראש מודעה פרסומית מתקבלת תשובה מרגיעה: "אפשר לעזור לשניהם. עמותת ידיד לחינוך. גמלאים מתנדבים ללמד ילדים". עמותת "ידיד לחינוך" זכתה בקמפיין במסגרת פרויקט "באים בטוב" של גלובס.

הפרויקט צמח מתוך הכרה שהמגזר השלישי הוא אחד המגזרים שנפגעו קשות ממשבר הקורונה, שהוביל להידוק החגורה בקרב חברות במשק ותורמים אחרים. הפרויקט רתם את מיטב אנשי הקריאטיב בישראל, בכדי לייצר קמפיינים יצירתיים וחכמים שיסייעו לעמותות לקדם את מטרותיהן. כ-400 עמותות גדולות וקטנות פנו לפרויקט, מתוכן נבחרו 12 שיזכו בקמפיין פרסומי ללא עלות שיפורסם באתר, בעיתון ובאפליקציה של גלובס.

המטרה הייתה לבחור במגוון רחב של עמותות. כל צמד ממומחי הקריאטיב שהתנדבו קיבל את הטיפול בעמותה אחרת. הצוות כולל את מירן פחמן ויגאל חזן, יעל גרזון ענבר ותמר לויט, איתן כהן ואלון זייפרט, צבי לוין ושרי סימן טוב, מחמוד ג'בארין וראגדה אבו חוסין, רונה יעקבי ועידו בן-דור, דודו הרוש ורומם סרנגה, ניר פרח ותמר דביר, אסף כץ ואוראל ביתן, ניר גרנות וערן ברקן, אלחנדרו פלדמן וליאור שוהם ומיטל אשכנזי ויוסי סבג.
"ידיד לחינוך" הוקמה ב-2006. נמרוד אקרמן, מנכ"ל העמותה וממייסדיה, מספר כי היא קמה ביוזמת קרן יד הנדיב (קרן רוטשילד) שראתה את הקשיים במערכת החינוך ומולם את ההון האנושי הגדל של ציבור הגמלאים. "בחרנו להתמקד בחינוך היסודי שבו התנאים אופטימליים".

 נמרוד אקרמן, מנכ"ל ומייסד "ידיד לחינוך" / צילום: יונה זילברמן

רחוקים מלמצות את הפוטנציאל

הגמלאים מתנדבים ומתחייבים לפעילות קבועה בתדירות של יום בשבוע לפחות. "הגמלאי יוצא לפנסיה בשנות ה-60 שלו ונערך לפרק חיים של עוד כ-30 שנה. אנחנו לא נכנסים למשבצת של רווחה או של זקנה אלא של איכות החיים דרך ההתנדבות. הגמלאים משובצים כמובילי הפעילות בשטח ובכל רמות הניהול.

"קיבלנו החלטה לסייע למערכת החינוך באמצעות ציבור הגמלאים בלבד, כשמאחורי הרציונל יוצאים בכל שנה 70 אלף איש לגמלאות. אנחנו רחוקים מלמצות את הפוטנציאל. לפני הקורונה היו לנו 4,000 מתנדבים שפקדו דרך קבע בתי ספר ב-43 ערים מבאר שבע ועד קריית שמונה ועם קצב הצטרפות של יותר מ-1,000 בשנה.

"המתנדב מקבל על עצמו יום לימודים בשבוע, חלקם מבקשים יותר, ומתחבר לבית ספר שרוצה לחזק את הצוות. השאיפה שלנו היא לסכם עם מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות שבכל בית ספר תהיה קבוצת מתנדבים. ברמה הפדגוגית התלמידים פוגשים אדם מבוגר ונינוח שפנוי להקשיב ולהביא ידע.

"הוא לא מתפקד כמורה, אלא למשל בהפעלת הספריות. החוויה לא מסתיימת רק בבית הספר, העמותה מפעילה מועדונים למתנדבים שמשתתפים בפעילויות כמו טיולים. המועדון הוא מנוע השיווק שפועל על טהרת חבר מביא חבר. הגישה שלנו היא אנטי גילנות. אנחנו לא שואלים את המתנדבים לגילם וזה לא רלוונטי. בשונה מפעילויות בהן הגמלאי הוא פסיבי, פה הוא מקור הידע".

איך תתנהל הפעילות אחרי הקורונה?
"פיתחנו יכולות שהפתיעו גם אותנו. יש לנו 400 מתנדבים שיודעים לחנוך בזום ויש לנו כ-500 מתנדבים שממשיכים בפרויקט, שהתחיל קודם, של חיזוק השפה העברית בקרב תלמידים מהחברה הערבית באמצעות מפגש טלפוני. הרמנו מיזם דומה באנגלית עם 100 מתנדבים שבתיווך המורה, מדריכים אנגלית מדוברת בזום. מעבר לכך אנחנו שותפים לתחושה שהחברה הישראלית, אחרי הבעיה הבריאותית והפוליטית, תמצא את עצמה שסועה וככזו שצריכה תהליך שיקום שאנחנו רואים את עצמנו כחלק ממנו למשל באמצעות שילוב בחברה החרדית, ושינוי מונח הגילנות והגמלאות שהקורונה החמירה.

"הילדים היום יודעים שמי שהוא מעל גיל 60 הוא בסכנה ולכן האחריות שלנו ביום שאחרי היא עצומה לשנות את התפיסה הזו, ונרצה להיות שם במיטב כוחנו.

"אנחנו מודדים את הביצועים לפי עלות של שעת גמלאי-תלמיד לבית הספר. לנו שעה כזו עולה 6 שקלים. העלות היא לוגיסטית (ביטוחים, אשרות משטרה). לעמותה יש צוות מצומצם של פחות משישה עובדים. ב-2019 עלות הפעילות שלנו עמדה על 3 מיליון שקל ובאותה שנה הפעלנו חצי מיליון שעות גמלאים.

"לפי התחשיב גמלאי עולה לנו כ-700 שקל בשנה. עלות של 6 שקלים לשעה שנותנת כל כך הרבה לגמלאי. יצאנו לדרך על בסיס 100% פילנתרופיה, ב-2-3 שנים הראשונות לא התעסקנו בכסף. בשלב מאוחר יותר הרחבנו את מקורות ההכנסה מעוד קרנות במגזר העסקי ובמקביל הצלחנו לקבל ב-2019 מיליון שקל ממשרד החינוך שכנגדם הוא קיבל חצי מיליון שקל של התנדבות. מול הרשויות שגם נהנות מהפרויקט הזה, הולך קשה בניסיון לגייס תמיכה כספית וערוץ נוסף שכמעט שלא היינו בו עד כה הוא כלל הציבור. פנינו לפרויקט באים בטוב במטרה להשיג חשיפה".

פעילות שמחזקת את כל המערכת

מנהלת השיווק של העמותה שרון כץ מוסיפה: "הפעילות מסייעת להעניק לתלמיד מיומנויות כמו גמישות מחשבתית, הקשבה, אינטליגנציה רגשית ויכולת לדבר עם מבוגר שלרוב הוא לא פוגש מעבר לבני משפחתו. היא מחזקת גם בהיבט הבריאותי: אזרח ותיק שהוא פעיל, חיוני, רלוונטי ולומד ומפתח את עצמו, פחות נזקק. ככל שיהיו יותר מתנדבים הם יהיו פחות נטל על המסגרות התומכות. חברה מתנדבת היא חברה סולידרית שהסובלנות בבסיסה".

הבריף: "מודעות שנבנית לאט"

על צד הקריאטיב היו אמונים רונה יעקבי ועידו בן-דור מבעלי רונה ועידו, משרד בוטיקי לפרסום, מיתוג ומיתוג מעסיק. בשיחה עם שניהם הם התייחסו לשאלה במודעה שמטרתה לעורר עניין ולהדליק.

לדברי יעקבי ובן-דור, "המטרה היא לבלוט ולעורר מודעות שנבנית לאורך זמן. העמותות בפרויקט זוכות לחשיפה גדולה דרכה הן מייצרות קרקע לכך שכאשר הן יפנו לגופים ולאנשים, הם כבר יידעו באיזו עמותה מדובר.

"זה דומה לפרסום של חטיף חדש, את לא רצה וקונה מיד אלא כשתעמדי מול המדף בחנות, תגידי, אני ראיתי את המוצר הזה והוא נראה לי מעניין. יש פה עניין של מודעות שלאט לאט תיבנה וגלובס היא פלטפורמה שפונה לקהל יעד שיכול לעזור. כולנו יודעים שהעמותות נקלעו לבעיה בתקופת הקורונה אבל לעמותה הזו יש הזדמנות נפלאה כי החיבור בין גמלאים לילדים יכול להיות למשל בזום ובהמשך במציאות, כשהכול יחזור לסוג של קדמותו.

"זה קורה כאשר ברקע הגיל השלישי עולה לשיח במובן הזה שהפעילות נסגרה עבורו. מדובר על חוגים, מופעי תרבות ועוד. יש פה הזדמנות נפלאה שכולם נהנים ממנה". 

*** גילוי מלא: פרויקט "באים בטוב" הוא יוזמה של מחלקת פיתוח עסקי בגלובס ואינו מערב חסות מסחרית חיצונית.