בדובאי הרבה יותר קשה לגייס כסף, אבל קל יותר להפוך לחברה בינ"ל

החתימה על הסכם השלום בין ישראל לאיחוד האמירויות השפיעה על תושבי שתי המדינות באופן ישיר ומיידי (ועל עוד מדינות רבות נוספות באופן עקיף), אך נדמה כי שתי אוכלוסיות הושפעו הרבה יותר מאחרות.

הראשונה היא התיירים הישראלים, שמצאו באיחוד האמירויות (ובמיוחד בדובאי) יעד שבמשך שנים ארוכות היה חסום, וכעת מציע חופשות יוקרה ומגוון אטרקציות במרחק טיסה קצר. השנייה היא קהילת היזמים הישראלים, אשר מרגע ההודעה על ההסכם החלו לחפש את דרכם אל השוק המקומי, כשרובם חולקים מטרה, או שמא עדיף לומר חלום, משותף: לגייס כסף מהמשקיעים המקומיים.

על פניו, חלום הגיוס באמירויות נשמע הגיוני. שמם של היזמים הישראלים הולך לפניהם בכל מקום בעולם, גם (ואפילו במיוחד) באיחוד, וכל יזם ישראלי שכבר הספיק לבקר בדובאי לבטח הרגיש את ההערכה הרבה של המקומיים.

ביחד עם מאמצי ההנהגה המקומית לבסס את מעמד המדינה כמובילה עולמית של חדשנות, וכמובן, הכיסים העמוקים של המשקיעים באמירות, אפשר להבין את התקוות האדירות של היזמים הישראלים לגיוסי הון גדולים, נוחים ומהירים.

אך המציאות, כמו תמיד, מורכבת הרבה יותר. אמנם אין לזלזל בעומק כיסיהם של המשקיעים, אך באותה נשימה צריך גם לזכור כי על אף שמדובר במשקיעים מתוחכמים ומקצועיים במיוחד, כמות ההשקעות בסטארט-אפים במדינה עדיין נמוכה, בוודאי ביחס לישראל.

לפי דוח שפרסמה לאחרונה חברת MAGNiTT, במהלך שנת 2020 הובילה איחוד האמירויות את טבלת הגיוסים במזרח התיכון, והסטארט-אפים שם גייסו כ-500 מיליון דולר (לפי הדוח, בכל רחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה הושקעו השנה קצת יותר ממיליארד דולר - שיא כל הזמנים). גם הסטארט-אפים הישראלים גייסו סכום שיא ב-2020, אך שימו לב לפער: במיזמים הישראלים הושקעו במהלך השנה החולפת לא פחות מ-10 מיליארד דולר - פי 20 מאלה שבאמירויות.

אקוסיסטם צעיר

הנתון המרשים בהחלט מעיד על איכות ובגרות האקוסיסטם הישראלי. אך מלבד תחושת הגאווה, היזמים הישראלים יכולים להפיק ממנו לא מעט לקחים שיאפשרו להם לממש את הפוטנציאל האדיר שהביא עמו ההסכם ההיסטורי בין המדינות.

בראש ובראשונה, חשוב לזכור כי למרות הכיסים העמוקים והשאיפה המקומית לחזק את תחום החדשנות והיזמות במדינה, האקוסיסטם האמירתי נמצא עדיין בשלב מוקדם, בטח בכל הנוגע לתחום ההשקעות. הרצון והיכולת בהחלט קיימים, וקרנות השקעה פרטיות החלו לאחרונה לתפוס תאוצה בנוסף לאלו הממשלתיות והגדילו את נפח הפעילות.

אך למרות ההתעוררות, בנייה יסודית של סקטור השקעות פעיל ודינמי דורשת לא מעט זמן ותכנון. לפחות כרגע, השקעה במיזם צעיר ופורץ דרך עדיין לא נפוצה כמו שהיזמים הישראלים רוצים לחשוב, וגיוס הון במדינה דורש מהיזמים יותר ממצגת טובה ונכונות לקבל צ'ק.

הלקח השני נוגע דווקא לישראל ולתחום ההשקעות המפותח הקיים בה: הנתונים מראים כי ליזם ישראלי קל הרבה יותר לגייס כסף מאשר למקבילו האמירתי. לכן, יזמים ישראלים צריכים לשאול את עצמם שאלה פשוטה: מדוע הם בוחרים לנסות ולגייס כסף דווקא באיחוד האמירויות? אם התשובה קשורה לסיכויי הצלחה משופרים או לתהליך קל יותר, כדאי להם לחשב מסלול מחדש.

עובדתית, קל יותר לגייס כסף לסטארט-אפ בישראל: אם המיזם נכשל בגיוס בישראל, סיכוייו להצליח דווקא באיחוד האמירויות קטנים במיוחד, לא משנה עד כמה עמוקים כיסי המשקיעים המקומיים, וזה עוד מבלי להיכנס לרמת התחכום והתחרות הגבוהה.

צמאים לשת"פ

הלקח החשוב ביותר הוא דווקא זה שנגזר מהשניים הראשונים: הפוטנציאל שמציעה איחוד האמירויות ליזמים הישראלים הוא אדיר, וגדול בהרבה מגיוס הון בלבד. ראשי האקוסיסטם האמירתי צמאים לשיתופי פעולה בתחומי החדשנות והיזמות, והיזמים הישראלים הפועלים בתחומים הרלוונטיים ימצאו במדינה את תנאים מיטביים להטמיע פתרונות חדשניים ולפתח פעילות עסקית חדשנית.

דרך איחוד האמירויות יוכלו היזמים הישראלים להמשיך ולהתרחב לשווקי ענק נוספים בכל רחבי המזרח התיכון, אשר כבר כיום מביטים לנעשה במדינה, ומקבלים בזרועות פתוחות חברות אשר הוכיחו את עצמן על אדמת דובאי או אבו-דאבי.

היזמים הישראלים חייבים לחשוב מעבר לגיוס ההון, ולהתרכז ביעדים בעלי פוטנציאל גדול הרבה יותר, דוגמת ביסוס פעילות עסקית משמעותית במדינה, הוכחת החדשנות או הטכנולוגיה, ביסוס אמון ויצירת מערכות יחסים משמעותיות בשוק המקומי. אלו יביאו בתורם להתרחבות בקנה מידה חסר תקדים לשווקי ענק, שתהיה משמעותית הרבה יותר מגיוס, ולמעשה הייתה כמעט בלתי אפשרית עד עתה.

החלום הישראלי על הררי דולרים וגיוס מיליונים תוך כדי ארוחת ערב הוא בהחלט נעים, אך כאמור, לא מאוד מציאותי. החדשות הטובות הן שאם יצליחו לעשות את ההתאמות הנדרשות, היזמים הישראלים יגלו שדווקא המציאות עצמה מאפשרת כיום פוטנציאל גדול יותר מכל גיוס, כזה שלא יכלו אפילו לחלום עליו.

 הכותב הוא יזם ומשקיע בינלאומי. בארבע השנים האחרונות הוא מנהל את חברת "איגנייט פאוור" (Ignite Power) בדובאי, הפועלת בשוק המקומי וברחבי המזרח התיכון ואפריקה