השוק לקראת תיקון? דינאמיות, פיזור וגיוון זה שם המשחק

מההיכרות הארוכה שצברתי בעולם ההשקעות שמעתי לא פעם שהשקעה במדד המניות S&P 500 לטווח של עשור מבטיחה למשקיע תשואה נאה, גם אם במהלך השנים צצו להם משברים. התפיסה הזו נצרבה חזק, כנראה חזק מדי, עד כדי כך שרבים מהמשקיעים לא טורחים לבחון את הנתונים לעומק כדי להבין האם באמת ישנה אטסטרטגיית השקעה שמנצחת כל סטטיסטיקה.

לפני שנצלול לנתונים, אפשר להבין את ההגיון הכלכלי בהשקעה במדד שמאגד את 500 החברות בעלות השווי הגבוהה ביותר בוול סטריט ובעצם מאפשר פיזור רחב לצד חשיפה לשוק האמריקאי, שמציג בשנים האחרונות ביצועים מרשימים גם נוכח עתות משבר. אם נשפוט לפי התקופה הנוכחית - המדד הציג חוסן מול השלכות משבר הקורונה וסגר את שנת 2020 בשיא חדש ועלייה של 16%, שלא הותירה כל זכר לירידות החדות שנרשמו בחודש מארס עם התפרצות המגפה.

בהסתכלות רחבה יותר, בעשור האחרון השיא המדד תשואה מצטברת של יותר מ-250%, כלומר תשואה שנתית ממוצעת נומינלית של כ-11.6% לשנה, מרשים לכל הדעות. כתוצאה מהפופולריות של המדד בציבור הישראלי והעוצמה שהפגין במהלך השנים האחרונות, קמו בעקבותיו מסלולים מחקי S&P 500 בקרנות השתלמות וקופות הגמל שמאפשרים למשקיע להרוויח מהביצועים שרושם המדד - אלא שלא כל הנוצץ זהב .

בשיחה שגרתית שקיימתי לאחרונה עם אחד ממנהלי הגידור הבכירים בארץ הנושא הזה עלה שוב אלא שהפעם החלטתי לפזר את מסך העשן ולהקדיש זמן כדי לבחון את התשואה שהשיג המדד בחיתוך רחב יותר, כך שייתן תשובה מוחצת לתיאוריה הרווחת ש"השקעה פאסיבית במדד לאורך עשור היא נוסחה מנצחת שמבטיחה תשואה נאה". צלילה לנתונים מציגה תמונה שונה לחלוטין באשר לחסינות המדד.

אם כאמור במהלך העשור האחרון הניב המדד תשואה חיובית נאה והפגין עוצמה גם נוכח השלכות המשבר הפיננסי שייצרה הקורונה, רק בעשור הקודם המצב היה אחר - החל משנת 2000 ועד סוף 2009 השיא המדד במצטבר תשואת חסר של 6%. בחיתוך של עשורים קודמים, התשואה השלילית המצטברת עמוקה אף יותר ומגיעה לעיתים לשיעור דו ספרתי.

אין ספק כי הקריסה בשנת 2008 נוכח המשבר הפיננסי העולמי ('סאב-פריים'), היא זו שהנחיתה את המהלומה הכואבת ביותר על השווקים, אלא שבמהלך השנים צצו עוד מספר מחדלים ומשברים, ביטחוניים וכלכליים, ש"תרמו" את חלקם לירידת המדד - פיצוץ בועת ה'דוט קום' בשנת 2000, אסון התאומים ב-2001, פרשת הונאת המשקיעים בחברת האנרגיה 'אנרון' והרשימה עוד ארוכה.

מכאן, אפשר לומר כי השקעה פאסיבית ארוכת טווח במדד היא תפיסה מוטעית בחלקה שכן בסופו של דבר ההכרעה באשר לטיב ההשקעה לא תלויה במשך הזמן אלא דווקא בתזמון הכניסה - רמות שיא או שפל - כמו גם באירועים בעלי השפעה כלכלית שמכתיבים את תנועת השווקים. גם הנתון המייחס למדד תשואה שנתית ממוצעת של כ-9% מאז השקתו ועד 2019 אמנם נשמע אטרקטיבי אך גם הוא תלוי במידה רבה בתזמון ההשקעה אלא כפי שכבר ידוע, ניסיונות תזמון השוק - נידונו לכישלון.

אז איך רצוי לפעול?

אין חולק באשר להעדר היכולת לתזמן את השוק ואם נלך צעד קדימה, גם האלגוריתמים המתקדמים ששולטים כיום בחלק לא מבוטל מהיקפי המסחר אינם מסוגלים לנבא את כיוון השווקים. היכולת לייצר תשואה טמונה בעיקר בהבנה כי דינאמיות היא שם המשחק בעולם ההשקעות של היום, כך שביצוע התאמות בתמהיל תיק ההשקעות תוך כדי תנועה ובהתאם להתפתחויות, ויש כאמור לא מעט כאלה, עשויה להכריע במידה רבה את טיב ההשקעה.

הכלל המנחה החשוב ביותר הוא פיזור ההשקעה בין Asset Classes שונים. על אף שלאורך זמן שווקי ההון מציגים עלייה, השגת התשואה לא טמונה בהכרח במשך הזמן אלא בזיהוי נכון של השווקים והסקטורים שצפויים להציג צמיחה. לשם כך, נדרשת חשיפה רחבה לשוק העולמי, כולל גיוון ההשקעה בין השווקים, מפותחים ומתפתחים כאחד, לצד פיזור סקטוריאלי ברמות סיכון שונות והקצאת חלק מההשקעה לנכסים דפנסיביים.

יתרה מכך, בחינת הפיזור צריכה להתבצע לא רק בנוגע לתיק ההשקעות הפרטי אלא בהסתכלות כוללת על כל כספי החיסכון בבעלותכם. כך לדוגמה, אם קרן הפנסיה שלכם מושקעת במסלול מחקה מדד בארה"ב, אז ייתכן כי יהיה זה צעד חכם לבצע חשיפה בתיק הפרטי או לחילופין בכספי חיסכון במוצר אחר, למדדים בשווקים מחוץ לארה"ב, כך ששוק או סקטור בודד לא ייקבל משקל יתר ביחס לכלל כספי ההשקעה שלכם.

בשורה התחתונה , התפיסה הקלאסית באשר להשקעה פאסיבית במדד ה-S&P 500 אינה הבטחה לתשואה על כספי ההשקעה. התקופה הנוכחית וסביר להניח גם זו שתלווה אותנו בטווח הרחוק יותר עשויה להיות דינאמית וחייבת התאמה אקטיבית של תמהיל ההשקעות בהתאם לתנאי השוק המשתנים. השילוב בין יכולת פיזור ההשקעה בצורה חכמה וניצול מערכות המידע הפיננסיות עשויה להוכיח עצמה בשנים הקרובות כאסטרטגיית השקעה מנצחת.

** הכותב הינו מנכ"ל ומייסד חברת "קרני פמילי אופיס".