חברת Ukko, שפועלת על הגבול שבין עולם הרפואה לעולם הפודטק, הודיעה על גיוס של 40 מיליון דולר בהובלת קרן Leaps של תאגיד התרופות והאגרוטק באייר. אוקו פיתחה טכנולוגיה למניעת אלרגיות ורגישויות למזון מסוגים שונים, והמוצרים הראשונים שלה הם קמח המכיל חלבון כמעט זהה לגלוטן, שאינו גורם לאלרגיות, ושיטת טיפול חדשה באלרגיה לבוטנים. הטכנולוגיה של החברה עשויה לאפשר לה לטפל במגוון סוגים של אלרגיות ורגישויות למזון.
אימון למערכת החיסון
אלרגיה למזון נוצרת כאשר חלבון מסוים מעורר שלא לצורך את מערכת החיסון, ובאופן ספציפי הוא מעורר נוגדנים מסוג IGE, שעלולים לגרום תגובה אלרגית מסכנת חיים. Ukko פיתחה שיטה למיפוי מדויק של נקודת ההיקשרות של הנוגדנים הללו לחלבונים של האלרגן באמצעות ביולוגיה חישובית, וכעת היא מפתחת חלבוני בוטן בנטרול החלק המסוים שמעורר את התגובה הלא רצויה. הנוגדנים ותאי T במערכת החיסון שאינם אלרגיים לומדים לזהות את יתר הרכיבים של הבוטן ולהכריז עליו כ"ידיד". המטרה היא שבסופו של דבר, כאשר האדם שאלרגי לבוטנים יפגוש בוטן אמיתי, התגובה הידידותית הזאת של הנוגדנים ותאי ה-T תהיה חזקה יותר מהתגובה השלילית של נוגדני ה-IGE, ובהדרגה תהיה התרגלות של הגוף לבוטן באופן שאינו מסכן חיים.
המוצר של Ukko נועד לטפל באנשים עם אלרגיה מסכנת חיים, והוא יפותח כתרופה לכל דבר. החברה מתכננת להיכנס לניסויים קליניים שייערכו בשנתיים הקרובות, והיא כבר החלה לגייס נבדקים.
במקביל, החברה מפתחת מוצרים גם עבור אנשים עם צליאק ורגישים לגלוטן. ככל הנראה, לא ניתן לאמן את מערכת החיסון כך שלא תגיב באופן שלילי לגלוטן כפי שניתן לעשות במקרה של אלרגיה לבוטנים בגלל ההבדל במנגנון, אבל כן אפשר בעזרת ביולוגיה חישובית לייצר חלבון דומה לגלוטן שאינו מעורר את הנוגדנים הבעייתיים. כך, לדוגמה, החברה שואפת לייצר קמח המאפשר להתפיח בצק ולשמור על המאפיינים האחרים של מאפים. כיום, מוצרי המאפה ללא גלוטן לרוב מכילים תחליפים פחות טעימים ופחות בריאים. מוצר הקמח ללא גלוטן אמור לצאת לשוק בתוך כשנתיים.
התפר שבין רפואה למזון
Ukko הוקמה על ידי אשת הון הסיכון ענת בינור, לשעבר מקרן Innovation Endeavors, ועל ידי פרופ' ינאי עופרן מאוניברסיטת בר אילן. לצד באייר שהובילה את סבב הגיוס אפשר למצוא רשימת משקיעים מכובדת: קרן PeakBridge ,Continental Grain Company, SkyViews Lifesciences Fall Line Capital, (זרוע ההשקעות והחדשנות של חברת ברילה), קושלה ווצ'רס, אינוביישן אנדבורז, וקרן הון הסיכון של מרק ביינהוף, מייסד ומנכ"ל סיילספורס.
כפי שניתן ללמוד גם מרשימת המשקיעים, החברה פועלת בתחומי התרופות, המזון והמידע, משום שהפלטפורמה הטכנולוגית שלה מבוססת על חישוביות ובינה מלאכותית. "אני וינאי מיודדים מאז התואר הראשון שלי וכששמעתי על הטכנולוגיה הזו, ידעתי שאני רוצה להקים איתו את החברה, ושאנחנו עושים את זה בדיוק בזמן הנכון", אומרת בינור.
אחד המוצרים שלכם "מחנך" את מערכת החיסון כך שתתרגל לבוטנים. האם ניתן לעשות זאת גם במתן כמות קטנה מאוד של בוטנים?
עופרן: "קיים בעולם טיפול כזה, והוא הטיפול היחיד שקיים לאלרגיה מלבד הימנעות. חברה בשם Aimmune Therapeutics, שמכינה קפסולות במינונים הולכים ועולים של קמח בוטנים, נמכרה לנסטלה ב-2.6 מיליארד דולר באוגוסט האחרון. אבל גם במוצר מדוד ומוגבל כזה יש בעיות בטיחות, כי בסופו של דבר כן מדובר באלרגן עצמו, והוא כן יכול לגרום תגובה אלרגית. אנשים שהם מלכתחילה בסכנה גדולה בכלל לא יכולים לנסות את הטיפול".
אחד המוצרים שאתם מפתחים הוא ממש תרופה, ואחד מהם ממש אוכל. האם חברה אחת שאיננה תאגיד בינלאומי יכולה לפנות במקביל לשני השווקים הללו?
בינור: "אנחנו חושבים שאנחנו במקום הנכון בתפר שבין רפואה למזון, בדיוק כשהרפואה מבינה שהטיפול הטוב ביותר הוא מניעה ועולם המזון שם דגש על הפן הבריאותי של המוצרים. זהו העתיד של עולם האוכל ושל עולם הרפואה, ואנחנו מחברים בין הנקודות".
עופרן: "אנחנו כרגע יותר מהכול חברה חישובית, שמפתחת מוצרים לעולם האוכל ולעולם התרופות. כשהמוצרים יהיו בשלים, כנראה נצטרך לקבל החלטות, אם כי גם תאגיד כמו באייר עוסק במקביל גם בתרופות, וגם במזון (בחקלאות)".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
