האפליקציה שניפחה, המניה שזינקה והקרן שהרוויחה: מה לעזאזל קורה בוול סטריט, ואיך זה קשור למדיניות הפד?

גיימסטופ, כרשת חנויות משחקי מחשב פיזית, לא בדיוק הייתה סיפור הצלחה בשנים האחרונות. ההכנסות שלה הידרדרו בעקביות בעקבות מעבר של לקוחות לחנויות מקוונות שמצליחות לספק שירות ומחירים טובים בהרבה בלי לצאת מהבית. הם תכננו לשנות את המודל העסקי, ולהפוך את החנויות שלהם לנקודות מפגש חברתיות בהן יתרחשו מסיבות LAN ושאר אירועי גיימינג פיזיים... ואז הקורונה הכתה, והמיזם התפרק לפני שהוא התחיל.

מי שדווקא הרוויחה מהסיפור היא קרן השקעות בשם Citron, שמומחית בשורטים. מה זה שורט? זה מהלך בשוק ההון שמטרתו להרוויח מירידה בשווי מניות. אתם יכולים לשאול מניה ממישהו לזמן מוגבל, למכור אותה, ובבוא העת לקנות אותה מחדש ולהחזיר. אם השווי שלה ירד בזמן הזה - הרווחתם את ההפרש. סיטרון השכילה לעשות שורט על המניה של גיימסטופ, מה שהניב להם רווח - אבל דחף את המניה של גיימסטופ עוד למטה ופגע בה.

גולשים מפורום Wallstreetbets ב-Reddit זעמו על קרנות הגידור שמגזימות בעיניהם בפוזיציות השורט (ועוד נגד חנות משחקים אהובה כמו גיימסטופ), והחליטו לנקום. איך? פשוט: אם סיטרון מרוויחה על ירידה בשווי של גיימסטופ, הם יגרמו למניה לעלות. והרבה. הם התחילו לקנות בקדחתנות מניות גיימסטופ במחירים מופקעים, מה שהביא לקפיצה בשווי שלה, מה שהביא עוד "משקיעים", דבר שהזניק עוד את שווי המניה. כשהמשקיעים בשורט ראו מה קורה, רבים מהם מיהרו לסגור את הפוזיציה שלהם על ידי קניית המניה והחזרת ההלוואה. זה נקרא Short squeeze, שהוביל לרצף של קניות, מה שהזניק את מחיר המניה עוד יותר.

כדי להוסיף אש למדורה, איל הטכנולוגיה אלון מאסק צייץ את המילה "Gamestonk" שהתפרשה כתמיכה במהלך, מה שהוביל לזינוק ההזוי שאנחנו רואים עכשיו: מ-17 דולר למניה, למעל 300 דולר בעת כתיבת שורות אלו.

המהלך מילא את מטרתו: סיטרון נפטרה לפני שעות ספורות מפוזיציית השורט שלה על גיימסטופ, אחרי הפסד של 1.6 מיליארד דולר ומתוך הבנה שכל עוד מחיר המניה עולה, אין גבול להפסדים שהם עלולים לספוג. אבל כמובן, לשוק המניות יש חיים משלו - אנשים נשארו עם המון מניות גיימסטופ ביד, וחלקם עם ציפייה שהיא תעלה עוד יותר. הבועה נוצרה. יכול להיות שהיא תתנפח עוד, תתרסק, ומי שנכנס קצת מאוחר ימצא את עצמו עם המכנסיים למטה.

אבל מעבר לסיפור ההזוי, יש כאן לדעתי משהו גדול יותר, וזו אינפלציה במוצרי ההון. כחלק מחבילת התמריצים לכלכלה בזמן הקורונה, הפדרל ריזרב (הבנק המרכזי של ארה"ב) מציע הלוואות זולות, "הקלה כמותית" ותמיכה בשוק ההון. בגדול, הוא מזרים כסף לשוק האמריקאי. התוצאות לא איחרו לבוא, עם התאוששות מהירה של שוק המניות מהמשבר. למעשה, אולי הם הצליחו יותר מדי, שכן כבר באמצע המשבר שוק המניות הגיע לרמתו הגבוהה ביותר אי פעם, וסך ההון המושקע במניות הגיע ל-40 טריליון דולר, פי 2 מהתוצר האמריקאי. גם ביחס לתוצר, זו כמות הכסף הגדולה ביותר שהייתה בו. הפעם האחרונה שסך שוק המניות עבר את התוצר, הייתה רגע לפני המשבר הכלכלי של 2008.

דבר נוסף המנפח את שוק המניות הוא אפליקציה בשם Robinhood, שמאפשרת מסחר נוח בשוק ההון בעמלות מינימליות. רבים מבני הדור הצעיר, שמקבלים מענקים מהממשלה ורוצים לעשות איתם משהו הגיוני, עברו למסחר במניות. בעיני, הסיפור עם גיימסטופ הוא פשוט תסמין לתנודתיות האדירה בשוק ההון, שעלולה להתגלות כבועת מניות - החברות הנסחרות לא באמת שוות כל-כך הרבה. מדיניות הפדרל ריזרב לצערי מגבירה את הסיכוי להתרסקות כזאת, ובעתיד נראה בדיוק מה תהיה התוצאה.

עידן ארץ, חוקר רגולציה בפורום קהלת וממייסדי חופש לכולנו, ומייעץ כלכלית למפלגת "תקווה חדשה"